30 שנה חלפו מאז עלתה רשת האינטרנט וכבשה את העולם וכיום כבר כמחצית מתושבי כדור הארץ משתמשים בה יום-יום ככלי תקשורת המונים להפצת ולקבלת מידע ותכנים. 20 שנה חלפו מאז מנוע החיפוש גוגל התמסד ועדיין רופאים רבים, במיוחד מהדור הישן, מתקשים להכיל את המעמד שבו מטופלים מציגים להם שאלות המתחילות במילים: "קראתי בגוגל". אותם רופאים גם מתלוננים על "שימוש יתר" שעושים מטופליהם באינטרנט לשם קבלת מידע בנושאי בריאות.
עוד בעניין דומה
מנגד, בעת שיטוט ברשת נתקלים גם בתגובות (טוקבקים) של גולשים בנוסח: "פגשתי בעלי מקצוע ברפואה עם סינדרום אלוהים. הסינדרום הזה קיים ומתעצם כנראה בקרב אנשי מקצוע מסוימים במהלך כל חייהם". יש רופאים, מספרים מטופלים למכריהם, שמגיבים בזלזול לידע ששאבו מהרשת. יש גם כאלה שאינם מסתירים את סלידתם משאלות שמוצגות להם בנוסח הזה.
לא מכבר פנתה תל אביבית בת 75 לרופא מומחה ליתר לחץ דם וביקשה לברר את עמדתו לגבי תרופה מסוימת שנרשמה עבורה. "אבל דוקטור, אני קראתי בגוגל שבארצות הברית התרופה הזאת דווקא הוסרה מהמדף...", העירה המטופלת. "הרופא 'נדלק' מיד", סיפרה. "'אתם', אמר בזעם מבלי להסיר עיניו מצג הסמארטפון, 'אתם, המטופלים, קוראים משהו באינטרנט, לא מבינים מה שאתם קוראים ומסיקים מיד מסקנות'. הבנתי מיד עם מי יש לי עסק", סיפרה.
מקרה אחר, שעליו דיווחה לאחרונה בהרחבה התקשורת האמריקאית ממחיש, ללא ספק, ביתר עוצמה את גישת האנטי שמפגינים עדיין רופאים לא מעטים: עורכת דין בת 49 ממנהטן, ניו יורק, הגיעה למרפאתו של גינקולוג שרכש לו מוניטין. היא התלוננה על כאבים, שאלה האם קיים גורם אפשרי להחמרה שחלה בכאבי הרגליים והגב ואמרה: "...אבל דוקטור, קראתי בגוגל שתסמינים אלה הם ביטוי למחלה אחרת ונקבתי בשמה. אולי אני סובלת ממנה?". הרופא, סיפרה עורכת הדין ל"וושינגטון פוסט", אפילו לא טרח להסתיר את הבוז כלפיה. "תפסיקי להשתמש בדוקטור גוגל", השיב בזעם. באנגלית זה מצלצל אף תקיף יותר: Stop practicing Google Medicine. "למחלה שעליה קראת יש תסמינים אחרים".
"הזעם שלי כלפי כל הרופאים שעימם נועצתי נבע מהגישה הפטרנליסטית שהם הפגינו. אחד מהם דחה את השאלה שלי בתנועת יד. אחרים היו מקובעים בתרבות שבה נאמר למטופלים סקרנים: 'לכי הביתה גברת שמנה, תירגעי, תעשי קצת פעילות גופנית ואז תרגישי טוב יותר"
שלושה חודשים לאחר מכן, סיפרה האישה, "רופא אחר השמיע הערה דומה. שני המומחים הציעו תרופת מרשם לטיפול בחלק מהתסמינים שתיארתי אבל שניהם האשימו את ההחמרה שחלה במצבי בעודף משקל". כמעט שלוש שנים נוספות עברו עד שרופא-מומחה נוסף שאליו פנתה אישר כי אכן האבחון שלגביו הציגה עורכת הדין את שאלתה הוא-הוא כנראה הסיבה למחלתה ולא מה שאמרו קודמיו.
"אלא שאז כבר היתה הידרדרות משמעותית מאוד בבריאותי ונאלצתי לעבור ניתוח מורכב שנמשך תשע שעות כדי לסלק מהגוף כליה מתה וגם לבצע סדרת תיקונים לאיברים פנימיים נוספים שניזוקו", סיפרה.
"רק עתה, זו הפעם הראשונה מאז שבע שנים של סבל ופגישות מתסכלות עם רופאים-מומחים ששגו שוב ושוב באבחנותיהם – בעוד שאלת התם שהצגתי להם התבררה כסיבה למחלתי – הכאבים שעליהם התלוננתי חלפו. חבל שלא הגעתי עוד קודם לכן למומחה האחרון שבו ראיתי מוצא אחרון לפתרון הבעיה הרפואית שלי.
"הזעם שלי כלפי כל הרופאים שעימם נועצתי נבע מהגישה הפטרנליסטית שהם הפגינו. אחד מהם דחה את השאלה שלי בתנועת יד. אחרים היו מקובעים בתרבות שבה נאמר למטופלים סקרנים: 'לכי הביתה גברת שמנה, תירגעי, תעשי קצת פעילות גופנית ואז תרגישי טוב יותר".
על ראשית המאבק שלה במחלה, סיפרה בהרחבה: "רוב חיי הייתי בבריאות טובה. לפני כשבע שנים עברתי הפלה בהריון השלישי. לאחר ההפלה כאבי המחזור שמהם סבלתי החמירו. כאב הופיע גם בצד שמאל של הגב התחתון והתפשט לרגל ולברך". הרופאים הראשונים שאליהם פנתה, לרבות מומחה לגינקולוגיה ומיילדות, הציעו בדיקת אולטרסאונד של האגן והנרתיק. אחד מהם בחן את ממצאי הבדיקה ואמר: "אין כאן בעיה בלתי רגילה. אינני חושב שזו בעיה גינקולוגית". רופא אחר קבע בפסקנות: "אישיאס, Sciatica - כאב גב תחתון מוקרן לכל אחד מצידי הגוף ומטה. לרוב נגרם מהיצרות תעלת השדרה או דִּיסְקוס בין-חולייתי. יש מקרים שניתן לשלוט בכאב הזה באמצעות אימון גופני. ישיבה ממושכת ומשקל עודף מחריפים את הבעיה".
"פניתי אז לכירופרקטור, התחלתי באימוני פילאטיס, אבל גם לאחר שנה הכאב לא חלף ותסמינים אחרים הופיעו: קשיים בהשתנה, זיהום בדרכי השתן, לחץ הדם שעלה ל-140/90 מעבר לרמת לחץ הדם הנמוכה הרגילה שלי".
פנימאי המליץ על נטילת משתנים. היא השילה ממשקלה כ-12 ק"ג. בדיקות נוספות הציגו גידולים שפירים קטנים שגדלו ברחם - תופעה שכיחה, נאמר לה, כשאישה מתקרבת לתקופת הבלות. אבל גודלם ומיקומם לא התאימו לתסמינים עליהם התלוננה. היא עברה ביופסיה של רירית הרחם. הרופא ששלח אותה לכל הבדיקות הללו המליץ שתיוועץ עם "מומחים נוספים שיש להם יותר ניסיון משלי". היא המתינה 14 חודש ו"אני רק מצטערת שלא מצאתי זמן, מאילוצי עבודתי, לעוד פגישות עם רופאים. נטלתי משככי כאבים".
מומחית לגינקולוגיה ומיילדות בבית החולים האוניברסיטאי במנהטן שלחה אותה לבדיקת אולטרסאונד ובעקבותיה הונפק מרשם לגלולות נגד הריון כדי שיפחיתו בעוצמת הכאב, אבל תופעות הלוואי היו מפחידות: מאבקים בלתי פוסקים בבחילות ומיגרנות והידלדלות מהירה של השיער.
"ואז שוטטתי באינטרנט. הפעלתי גוגל ובשיחה עם רופא אחר העליתי אפשרות שאני סובלת מאנדומטריוזיס. 6.5 מיליון נשים ונערות בארצות הברית סובלות מבעיה זו המופיעה כשרקמת האנדומטריום ברחם גדלה, פורצת החוצה, פוגעת לעתים בשחלות וכשהגדילה מתעצמת, מתפשטת לאתרים פנימיים יותר, רחוקים בתוך הגוף, היא גורמת לכאבי בטן, לדימום רב בתקופת המחזור ולבעיות פוריות קשות.
"תסמיני בעיית האנדו אצלך אינם אופייניים ואני מייעץ שתתנזרי מאבחון עצמי", היתה ההמלצה של רופא מומחה. חודשיים אחר כך נועצתי במומחה מבית חולים אחר ששמו הופיע ברשימת "רופאי הצמרת" של ניו יורק. מטופלות רבות המליצו עליו והוא זה שהיה תקיף כל כך בדעתו ולאחר בדיקה קצרה אחת הציע זריקת דפו-פרוברה למניעת הריון שתשכך את הכאבים. כאשר סירבה להצעתו, שמעה שוב את ההערה: "תפסיקי להסתמך על דוקטור גוגל!".
"אוהבים את הרשת או לא – היא קיימת. אל תילחמו במטופלים המחפשים מידע בנושאי בריאות. עודדו אותם לחפש, ללמוד יותר על מצבם הבריאותי. תנו בידי המטופלים תדפיסים מתוך אתרי האינטרנט שאתם סומכים על מקצועיות המידע המופיע בהם"
רק המומחית האחרונה למחלת אנדומטריוזיס שאליה פנתה התמקדה בבדיקות המתחייבות מהמצב ונקבע הצורך לניתוח דחוף, מורכב וממושך מאוד להסרת הכליה שנפגעה קשה. "עכשיו, לאחר שהכאבים חלפו, אני רק מבכה על שבע שנות הסבל שעברתי לשווא. מה שאני העליתי כאפשרות מתוך חיפוש תמים בגוגל התברר כמדויק ביותר מבין כל האבחנות".
לפני למעלה מעשר שנים ביצע ה-Institute of Medicine האמריקאי סקר הנחשב לציון דרך בהקשר לאוריינות בנושאי בריאות בקרב מטופלים בארצות הברית. מהסקר עלה כי כשליש מהנשאלים מתקשים להבין את המידע בנושאי בריאות שבו הם נתקלים.
מחקר אחר שערך משרד החינוך בממשל ארצות הברית מצא שרק ל-12% מהבגירים יש מיומנות סבירה בנוגע למידע בסיסי בנושאי בריאות. כלומר, שבעה מכל שמונה בגירים בארצות הברית זקוקים לסיוע כלשהו כדי להבין אפילו באופן הכי-ראשוני את המצב הבריאותי שלהם ואת משמעות אפשרויות הטיפול המוצעות להם על ידי רופאיהם. לא מעט גם לא מבינים את הוראות נטילת התרופות הנרשמות להם ובין אלה גם בעלי תארים מתקדמים. באותו סקר נמצא שמטופלים עם אוריינות שמתחת לבסיסית נוטים כדי 42% יותר מהרגיל להציג את מצבם הבריאותי כרע מאוד, שלא לדבר על כך של-28% אין בכלל ביטוחי בריאות.
מונופול הרופאים על המידע הרפואי עבר מהעולם
יועץ התקשורת רון הרמן קינג, המנהל בלוג באינטרנט, המליץ לאחרונה לרופאים לחדול לכעוס על האינטרנט. "במקום זאת", כתב הרמן קינג, "אמצו גישה חדשה: איך משתמשים ברשת לטיוב הטיפול הרפואי. אוהבים את הרשת או לא – היא קיימת. אל תילחמו במטופלים המחפשים מידע בנושאי בריאות. עודדו אותם לחפש, ללמוד יותר על מצבם הבריאותי. תנו בידי המטופלים תדפיסים מתוך אתרי האינטרנט שאתם סומכים על מקצועיות המידע המופיע בהם. אם יש לכם אתר על הרשת, פרסמו בו לינקים למידע המוסמך. הפנו מטופלים לאתרים כמו של המרכז לבקרה ומניעת מחלות (CDC) או ל-Medline Plus או לאתר התאגדות רופאי הלב (AHA) ול-WomensHealth.gov. המליצו למטופלים לעשות שיעורי בית לפני שהם מגיעים אליכם. כוונו אותם מתוך הבנה ורצון למידע חיוני ונכון".
המלצות ברוח זאת יש גם לפרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר ומחלקת תכנון מדיניות הבריאות בשירותי בריאות כללית, פרופסור מן המניין בבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. בעקבות פניית "דוקטורס אונלי" שב והתייחס פרופ' בליצר בנושא זה למאמר שכתב ל"דה מרקר".
"על אף שלמטופל יש כיום גישה לכמות עצומה, חסרת תקדים, של מידע בתחומי הרפואה והבריאות, חסר לו מאוד מידע אמין, מתוקף וספציפי למצבו", אומר פרופ' בליצר.
פרופ' רן בליצר: "מחקרים בינלאומיים הראו שמטופלים שהשכילו בלימוד עצמי לקלוט ולהבין את פרטי המידע האמין על מצבם הרפואי, הקפידו יותר על מילוי המלצות הצוות המטפל והשיגו גם תוצאים רפואיים טובים יותר. חשוב לעודד מטופלים להעמיק וללמוד על מצבם"
"עידן הרפואה הפטרנליסטית שבו לרופא היה מונופול על המידע הרפואי עבר מהעולם. לא כל הרופאים שלמים עם השינוי הזה. הפרדיגמה המובילה כיום דוגלת בקבלת החלטות משותפת, בפרט במקרי תחלואה משמעותית. למומחיות הרופא מצטרפת מומחיות המטופל, סקרנותו להבין את מצבו והעדפותיו. גם הוא יכול וצריך לקחת חלק פעיל בתהליך הבירור וההחלטה הטיפולית.
"מחקרים בינלאומיים הראו שמטופלים שהשכילו בלימוד עצמי לקלוט ולהבין את פרטי המידע האמין על מצבם הרפואי, הקפידו יותר על מילוי המלצות הצוות המטפל והשיגו גם תוצאים רפואיים טובים יותר. חשוב לעודד מטופלים להעמיק וללמוד על מצבם ועל הטיפולים המוצעים להם ולגלות מעורבות פרו-אקטיבית בקידום בריאותם.
"עם זאת יש לזכור: דרכו של המטופל להשגת המידע הרצוי רצופה מכשולים לא פשוטים. רוב המידע הזמין במנועי החיפוש סובל מאי דיוקים, מוטעה בשוגג או מוטה בזדון.
פרופ' רן בליצר: "מתנגדי החיסונים מציפים את הרשת במידע מסולף כדי להרתיע הורים מלחסן ילדיהם. אף אחד מאותם 'מומחים' וחובבי תיאוריות קונספירציה לא יהיה לאחר מעשה כדי לתמוך בהורה שילדו נפגע או מת חלילה ממחלה מידבקת"
קבוצות בעלות עניין כלכלי או אידיאולוגי מציפות את הרשת במאמרים מדעיים-לכאורה ובכתבות שבהן כלול מידע שגוי ומסכן חיים. מחקר עדכני שבדק את הכתבות בתחומי הרפואה שזכו למספר הרב ביותר של שיתופים בפייסבוק מצא ש-75% מהן, קשה להאמין, הכילו מידע מטעה או שגוי.
"הדוגמה האקטואלית ביותר היא פעילותם האינטנסיבית והמניפולטיבית של מתנגדי החיסונים המציפים את הרשת במידע חלקי ומסולף כדי להרתיע הורים מלחסן ילדיהם. אף אחד מאותם 'מומחים' וחובבי תיאוריות קונספירציה לא יהיה לאחר מעשה כדי לתמוך בהורה שילדו נפגע או מת חלילה ממחלה מידבקת שניתן היה למנוע אותה אילו חוסן.
"הפתרון לאתגר הזה הוא בבחירה קפדנית של מקור המידע הנוגע להחלטות רפואיות משמעותיות. לדוגמה, להציע למטופלים להיעזר באתר הבריאות הגדול בישראל המופעל בידי שירותי בריאות כללית והמכיל מידע מעודכן ומתוקף אודות מגוון עצום של נושאים רפואיים; או לפקוד את אתרי הבריאות של גופים שונים בממשל האמריקאי שסיומת הכתובת שלהם היא gov. הם כוללים מידע ממוקד ואמין, לדוגמה בכל הנוגע לטיפול בסרטן.
"אתגר נוסף העומד בפני הרופא", מדגיש פרופ' בליצר, "הוא ההתאמה האישית של המידע למצבו הספציפי של המטופל והדרכתו להתמצא בסבך המבלבל לעתים של אבחנות דומות. דוגמה אחת למענה לאתגר הזה: ב'כללית' מוצע 'מרשם מידע', שבו הרופא עצמו, ביוזמתו-שלו, שולח למטופל, בדואר אלקטרוני, מידע בשפה בהירה על האבחנה ודרכי הטיפול והפניה למקורות מידע ספציפיים נוספים למצבו".