מחקרים

לאמפגליפלוזין השפעה טיפולית איתנה על פני ספקטרום רחב של מידת סיכון קרדיווסקולרי

אמפגליפולזין מפחיתה תמותה ואשפוזים בשל אי ספיקת לב ללא תלות בסיכון קרדיווסקולרי בסיסי

14.03.2019, 14:13
לב אנושי (צילום: אילוסטרציה)

במסגרת מחקר ה-EMPA-REG OUTCOME שבוצע באנשים עם סוכרת סוג 2 ומחלה קרדיווסקולרית טרשתית (atherosclerotic cardiovascular disease-ASCVD) נמצא כי אמפגליפלוזין, בנוסף לטיפול הבחירה, מפחיתה את הסיכון למשלב של שלושה אירועים קרדיווסקולריים מאג'וריים (3-point MACE), תמותה קרדיווסקולרית, תמותה כללית ואשפוזים בגין אי ספיקת לב. החוקרים בחנו האם השפעה זו השתנתה לפי הסיכון הקרדיווסקולרי הבסיסי של המשתתפים.

תמותה קרדיווסקולרית, תמותה כוללת, MACE 3-point, אשפוזים בגין אי ספיקת לב בקבוצת האמפגליפלוזין ובקבוצת האינבו עברו אנליזת תת-קבוצות לפי הקיום של אוטם שריר הלב (MI) ו/או שבץ קודם ולפי סיכון קרדיווסקולרי בסיסי אשר התבסס על סולם ה-10-point TIMI Risk Score עבור מניעה שניונית (TRS 2˚P).

מתוך 7,020 משתתפים שטופלו במסגרת המחקר, 65% חוו MI ו/או שבץ קודם ו-2%, 40%, 30% ו-18% היו בעלי סיכון נמוך, בינוני, גבוה וגבוה ביותר למחלה קרדיווסקולרית, בהתאמה (לפי TRS 2˚P הקטן או שווה ל-2, 3, 4 ו-5 ומעלה בהתאמה).

בקבוצת האינבו, 3-point MACE התרחש במהלך המחקר ב-7.3%, 9.4%, 12.6% ו-20.6% מהמשתתפים עם סיכון קרדיווסקולרי נמוך, בינוני, גבוה וגבוה ביותר, בהתאמה.

החוקרים מצאו כי ההפחתות בתמותה קרדיווסקולרית, תמותה כוללת, MACE 3-point ואשפוזים בגין אי ספיקת לב בקבוצת האמפגליפלוזין, לעומת קבוצת האינבו, היו עקביות במטופלים עם וללא MI ו/או שבץ קודם ובכל תת הקבוצות של הסיכון הקרדיווסקולרי כפי שרובדו על פי ציון ה-TRS 2˚P.

החוקרים מסכמים כי למרות שלכלל משתתפי מחקר ה-EMPA-REG OUTCOME היתה מחלה קרדיווסקולרית טרשתית, למטופלים היה ספקטרום רחב של סיכון קרדיווסקולרי. הפחתות בתוצאים קרדיווסקולריים מרכזיים ותמותה עם אמפגליפלוזין לעומת אינבו היו עקביות על פני ספקטרום הסיכון הקרדיווסקולרי.

 

 

נושאים קשורים:  מחקרים,  סכרת סוג 2,  מחלת לב כלילית,  המוגלובין מסוכרר,  סיכון קרדיווסקולרי,  אמפגליפלוזין,  TRS 2˚P