בעקבות שינויים דמוגרפיים, צפויה עליה בתדירות של מחלה פרקינסון (PD – Parkinson disease) בעתיד ולכן, חשוב מאוד לזהות גורמי סיכון נשלטים. מטרת המחקר הייתה לבדוק את הקשר בין BMIי(body mass index) והיקף מותניים (WC – waist circumference) לבין ההיארעות של PD.
עוד בעניין דומה
ב-13 מתוך 23 מרכזים ממחקר ה-EPICי(European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition), זוהו 734 מקרים של PD בין השנים 1992-2012, עם ממוצע של 12 שנות מעקב. החוקרים השתמשו ברגרסיית סיכון מסוג Cox proportional על מנת לחשב את יחס הסיכונים עם רווח בר סמך של 95%. המשתנים האנתרופומטריים הוצגו כחשיפה רציפה וקטגוריאלית והחוקרים ביצעו אנליזה של תת קבוצות על פי האפקט הפוטנציאלי של גורמים כמו מין ועישון.
החוקרים מצאו שאין קשר בין BMI,יWC וההיארעות של PD, לא בקרב גברים ולא בקרב נשים. בנוסף, נמצא כי גם בקרב לא מעשנים בכלל ומעשנים בעבר, ה-BMI והיקף המותניים לא קשורים לסיכון ל-PD. עם זאת, עבור גברים מעשנים, החוקרים מצאו קשר הופכי מובהק סטטיסטית בין BMI לסיכון ל-PD (יחס הסיכונים 0.51, רווח בר סמך 95%: 0.30-0.84), ומצאו תוצאות הפוכות בקרב נשים, כלומר, קשר ישיר מובהק בין BMI (יחס הסיכונים 1.79, רווח בר סמך 95%: 1.04-3.08) והיקף מותניים (יחס הסיכונים 1.64, רווח בר סמך 95%: 1.03-2.61) לבין הסיכון ל-PD.
המסקנות שעלו מן המחקר הנוכחי היו כי אין קשר בין עודף משקל לבין הסיכון ל-PD, אך ייתכן כי ישנה אינטראקציה בין מדדים אנתרופומטריים, מין ועישון.
מקור: