חדשות

מחקר על תאי המערכת החיסונית במעי עשוי לקדם פיתוח חיסונים דרך הפה

במכון ויצמן חקרו את תאי המערכת החיסונית במעי בשיטה המאפשרת דימות של איברים שלמים ומיפוי כל תאי המערכת החיסונית בתוכם

איבר לימפואידי במעי הדק. באדום: צברים של תאי חיסון מסוג B. בירוק: תאים מפרישי נוגדנים לאחר שנדדו לרקמות המעי

ממצאי מחקר על פעילות תאי המערכת החיסונית במעי, שנעשה במכון ויצמן ופורסם אתמול (ב') ב-Nature Immunology, עשויים לאפשר בעתיד את הרחבת השימוש בחיסונים אוראליים.

בעיית שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות מצויה לאחרונה במוקד הדיון הציבורי בעקבות התפרצות מחודשת של חצבת ומחלות נוספות שנדמה היה כי חלפו מהעולם, לפחות בחלק מהמדינות המפותחות. אלא שרוב החיסונים הזמינים כיום בשוק ניתנים בזריקה ורק מעטים מהם דרך הפה. מלבד קלות השימוש בחיסונים שאינם דורשים הזרקה תת עורית או תוך שרירית, חיסונים הניתנים דרך הפה עשויים לספק הגנה טובה יותר מפני גורמי מחלה החודרים לגוף דרך רקמות ריריות, למשל מערכות העיכול, הנשימה והרבייה. עם זאת, אחד הקשיים המרכזיים בפני פיתוח חיסונים אוראליים הוא התנאים הייחודיים השוררים במעי.

במחקר החדש שהוביל ד"ר זיו שולמן מהמחלקה לאימונולוגיה נחקרה פעילות תאי המערכת החיסונית במעי בעזרת שיטה חדשנית המאפשרת דימות של איברים שלמים ומיפוי כל תאי המערכת החיסונית בתוכם.

ד"ר שולמן: "בין אם בזריקה, בטיפות או בכדורים, מטרת החיסונים היא להעניק לגוף הגנה יעילה וארוכת טווח באמצעות חשיפה למחוללי מחלה מוחלשים או מומתים שאינם מסכנים את הגוף. ההגנה החיסונית מתאפשרת הודות לאופי הפעילות של תאי המערכת החיסונית - תאי B. כל אחד מהם מפריש נוגדן מסוים המתאים למטרה ספציפית.

"כשהגוף נחשף למולקולה המעוררת תגובה חיסונית, אנטיגן, בין אם מקורה במחולל המחלה או בתרכיב החיסוני, תאי B בעלי הנוגדנים המתאימים ביותר לאיום הספציפי מועברים לבלוטות הלימפה (קשרי לימפה) ושם, בתוך 'גומחות', עוברים התאים מחזורי חלוקה ושינויים גנטיים המלטשים את יכולתם לייצר נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לאיום. תאי ה-B ה'מלוטשים' נשארים בגוף ומקנים לו חסינות ארוכת טווח.

"לאיברי הלימפה במעיים תפקיד חשוב נוסף: פיקוח על חיידקי המעי. ריבוי תפקידים זה מקשה על החוקרים לבחון כל אחת מהמטלות של איברי הלימפה במעי, בנפרד. בנוסף, אותן 'גומחות' שבאיברי המעי קטנות ונסתרות מכדי שאפשר יהיה לצפות בהן בשיטות הדימות המקובלות".

כדי להתמודד עם קשיים אלה פיתחו ד"ר שולמן ותלמידת המחקר עדי בירם שיטה המאפשרת לבודד את איברי הלימפה במעי ולבצע דימות שלהם באמצעות המקבילה של שיטת "המוח השקוף" בנוירוביולוגיה. כנרמז משמה, בשיטה זו הופכת הרקמה לשקופה, למעט תאים ספציפיים, שאותם רוצים לחקור.

באמצעות שיטה זו יכלו החוקרים לראות באמצעות מיקרוסקופ פלורסצנטי מיוחד, המאפשר דימות של איברים שלמים, מה מתחולל באותן גומחות שבאיבר הלימפה השלם במעי. לשם כך החדירו לעכברים חיסון דרך הפה ובחנו את התגובה החיסונית שהתחוללה במערכת העיכול שלהם.

ד"ר שולמן: "גילינו כי איברי הלימפה במעי פועלים על פי מערכת חוקים שונה מזו המאפיינת את מערכת הלימפה ההיקפית. למעשה, מערכת הלימפה במעי איננה אוספת אנטיגנים באמצעות ניקוז רקמות, כפי שעושים קשרי הלימפה ההיקפיים, אלא על ידי ספיגה פעילה של חלקיקי החיסון או מחולל המחלה מתוך המעי.

"להבדיל מהמערכת ההיקפית המכוונת ליצירת הנוגדנים היעילים ביותר במהירות הגבוהה ביותר, מערכת הלימפה שבמעי פועלת על פי עיקרון אחר: לפחות בשלב הראשון היא מאפשרת תחילה לכל תאי ה-B להתחלק ולהפריש נוגדנים בתגובה לאיום, ללא קשר למידת הזיקה שלהם לאנטיגן. בהמשך, התאים שמייצרים נוגדנים בעלי הזיקה הגבוהה יותר שיעברו מה שניתן לכנות מקצה שיפורים".

בשלב הבא השתמשו החוקרים בשיטה שפיתחו כדי לצפות בתאים הבוחרים את תאי ה-B בעלי הזיקה הגבוהה ביותר. נתגלה כי בניגוד למערכת הלימפה ההיקפית, התאים הנ"ל שבמעי לא הצליחו להבחין בין נוגדנים בעלי זיקה גבוהה לאלה שהם בעלי זיקה נמוכה. מגבלה זו, סברו החוקרים, נובעת ממורכבות הסביבה שבה פועלים איברי הלימפה במעי: הם חשופים לכמויות עצומות של אנטיגנים שמקורם בחיידקים השוכנים במעי דרך קבע.

בתנאים אלה, האנטיגנים של החיסון מדוללים עד כדי כך שאי אפשר לבחור תאי B על בסיס זיקתם אליהם. בהתאם להשערה זו, כאשר הגדילו החוקרים את רמות האנטיגן במעי של העכברים באופן מלאכותי, הם הצליחו לגרום לבחירת תאי B הכשירים ביותר.

ד"ר שולמן הדגיש: "הבנת הפעילות הייחודית של המערכת החיסונית במעי היא צעד חשוב לקראת הרחבת השימוש בחיסונים הניתנים דרך הפה. הודות לנוחות השימוש בחיסונים האוראליים, זמינות רבה יותר שלהם תאפשר ככל הנראה להגדיל את שיעורי ההתחסנות בקרב אוכלוסיות שונות. בנוסף, הודות למסלול בגוף של חיסונים אלה, הם עשויים לספק הגנה טובה יותר נגד מחוללי מחלות רבים החודרים לגוף דרך רקמות ריריות שבמעי, באף, בפה ובאיברי המין".

נושאים קשורים:  חיסונים אוראליים,  המערכת החיסונית,  ד"ר זיו שולמן,  תאי B,  מכון ויצמן,  חדשות
תגובות