הפחתת זיהומים באתר הניתוח בלידה קיסרית

מחקר זה היה חצי-ניסויי, שבחן מצב טרום ובתר התערבות בנשים שעברו ניתוח קיסרי בשבוע 23 ומעלה להריונן בין ינואר 2015 לבין יוני 2018 במרכז שלישוני.

החוקרים יישמו יוזמה בהשראת מתמחים, שהוציאה מהמחקר נשים שעברו ניתוח חירום או שהסתבכו עם זיהום רחמי (Chorioamnionitis). ההתערבות כללה מתן אנטיביוטיקה באופן מניעתי (צפזולין ואזיתרומיצין), חיטוי העור בעזרת כלורהקסידין, שימוש במספריים במקום במכשיר לגילוח השיער, ניקוי הנרתיק בעזרת יוד (Povidone Ioding), הסרת השלייה בעזרת הפעלת מתח על חבל הטבור, סגירה של תת-העור במידה ועומק הפצע היה גדול מ-2 ס"מ, תפירה של העור, הסרת החבישה לאחר 24-48 שעות ושימוש בכלורהקסידין לאחר הניתוח.

התוצא העיקרי שנמדד היה זיהומים באתר הניתוח (שטחי בחתך, עמוק בחתך וזיהום באברי או חלל הניתוח) שהתרחשו עד ל-6 שבועות מרגע הניתוח. התוצאים השוו בין התקופה שטרם הכנסת פרוטוקול זה (ינואר 2015 – אוגוסט 2016) ושלאחר הכנסת פרוטוקול זה (דצמבר 2016 – יוני 2018). התאמה מדוייקת התבצעה בעזרת K-to-K Solution שהתאימה את המטופלות לפי גיל, מוצא אתני, BMI, קרע של הממברנות ולידה.

1,624 נשים עברו ניתוח קיסרי בתקופה שטרם הכנסת הפרוטוקול ו-1,523 נשים עברו את הניתוח בתקופה שלאחר הכנסת הפרוטוקול. 1,100 נשים בתקופה שלפני הותאמו ל-1,100 נשים בתקופה שאחרי ההכנסה. שיעור הזיהומים באתר הניתוח בעוקבה שלא עברה התאמה היו נמוכים באופן משמעותי בתקופה שלאחר הכנסת הפרוטקול בהשוואה לתקופה שלפני (2.2% לעומת 4.5%), יחס הסיכויים 0.47, רווח בר-סמך 95%: 0.31-0.71, p<0.001). הפחתה זו בשיעור הזיהומים באתר הניתוחי נשארה משמעותית באופן סטטיסטי גם לאחר התאמת המטופלות (1.9% לעומת 4.1%, יחס הסיכויים 0.46, רווח בר-סמך 95%: 0.27-0.77, p<0.001).

מקור: 

Tetsuya K. et al (2019). Obstetrics & Gynecology: Volume 133 - Issue 2 - p 282–288;