השימוש בתרופות אנטי-ויראליות ישירות שינה באופן מהותי את מהלך המחלה באנשים עם זיהום HCV ומחלת כליה. מטרת מחקר זה הייתה להעריך את ההשפעה של סילוק HCV על איכות חיים במושתלי כליה כפי שהיא נמדדת על ידי שאלוני CLDQ ו-SF-36.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 16 מטופלים שעברו השתלת כליה עם GFR שמור (ממוצע 60±19.3 מילילטר לדקה) וזיהום HCV כרוני עם קשיחות כבד בינונית (9.3±1.7pKa). המשתתפים קיבלו פרוטוקול מבוסס סופוסבוויר במשך 12 שבועות ובוצע מעקב של שנה לאחר מכן.
החוקרים מצאו כי בסוף תקופת הטיפול סילוק של הנגיף אירע בכלל המטופלים כמו גם התנרמלות של ערכי מעבדה והפחתה עקבית בקשיחות כבד. כל המשתנים הללו נותרו יציבים לאחר שנה, כמו גם תפקוד כלייתי ופרוטאינוריאה. מידע שנאסף מהשאלונים הדגים שיפור עקבי בתחומים רגשיים שונים בסוף הטיפול אשר נשמר לאחר שנה והיה קשור באיכות חיים גלובלית משופרת. עם זאת, לא נצפה הבדל ברוב התחומים הפיזיים בשני השאלונים. מטופל אחד שטופל בריברווירין פיתח אנמיה חריפה ונשר מהמחקר אך לא נצפו תופעות לוואי נוספות במהלך המחקר.
החוקרים מסכמים כי זיהום HCV גורם לנטל רגשי משמעותי לאנשים שעברו השתלת כליה וכי נטל זה מוקל לאחר סילוק הנגיף. סילוק הנגיף מוביל לשיפור באיכות חיים אשר מייצגת תוצא חשוב בניהול מושתלי איברים.
מקור:
Sabbatini, M. et al. (2018) BioMed Research International. doi.org/10.1155/2018/8953581
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
