ונטוקלקס

ונטוקלקס-ריטוקסימאב עם משך טיפול מוגבל בזמן ב-CLL כרונית או עמידה

לעומת בנדמוסטין וריטוקסימאב, השפעתו המיטיבה של הפרוטוקול נמשכת גם לאחר הפסקת הטיפול

קרישת דם (צילום: אילוסטרציה)

מחקר ה-MURANO הדגים את היתרון של ונטוקלקס-ריטוקסימאב עם משך טיפול מוגבל בזמן על בנדמוסטין-ריטוקסימאב בהיבט שרידות ללא התקדמות מחלה (PFS) במטופלים עם CLL כרונית או עמידה. כעת, כאשר כלל המשתתפים הפסיקו את הטיפול, החוקרים מדווחים על הקינטיקה ושיירית מחלה (MRD) ותוצאות מעודכנות.

במסגרת המחקר המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבל קומבינציה של ונטוקלקס + ריטוקסימאב לשישה חודשים ולאחר מכן המשך קבלת ונטוקלקס לעוד שנה וחצי, סה"כ טיפול של שנתיים בונטוקלקס, לעומת בנדמוסטין וריטוקסימאב. התוצאה העיקרית שנבדקה היתה PFS. תוצאות משניות כללו בטיחות וסטטוס MRD בדם פריפרי לאחר 4 חודשים, 2-3 חודשים לאחר סיום הטיפול המשולב ו-3-6 חודשים לאחר מכן.

מתוך 194 מטופלים, 174 (90%) השלימו את פאזת הונטוקלקס - ריטוקסימאב של המחקר ו-130 (67%) השלימו שנתיים של ונטוקלקס. עם זמן מעקב חציוני של 36 חודשים, PFS ושרידות כוללת נותרו עדיפים לעומת קבוצת הבנדמוסטין (יחס סיכונים, 0.16 [רווח בר-סמך 95%, 0.12-0.23] ויחס סיכונים 0.50 [0.30-0.85], בהתאמה).

מטופלים אשר קיבלו ונטוקלקס-ריטוקסימאב השיגו שיעור גבוה יותר של היעדר שיירית מחלה בדם פריפרי, 2-3 חודשים לאחר סיום הטיפול המשולב (62% לעומת 13%) ועליונות זו נשמרה עד לחודש 24. ככלל, היעדר שיירית מחלה 2-3 חודשים לאחר סיום הטיפול המשולב ניבא PFS ארוכה יותר.

בקרב מטופלים עם MRD מזוהה, רמות נמוכות של MRDי(10^-4 עד 10^-2) ניבאו PFS משופרת לעומת MRD ברמה גבוהה (מעל 10^-2). בזמן חציוני של 9.9 חודשים (טווח, 1.4-22.5) לאחר סיום הטיפול המשולב, בסך הכול רק 12% מהמטופלים חוו התקדמות מחלה (11 עם MRD גבוה ו-3 עם MRD נמוך). בסוף הטיפול, 70% מהמשתתפים עם היעדר זיהוי פעילות מחלה שיירית בדם פריפרי נותרו בסטטוס זה ו-98% מהם נותרו ללא התקדמות מחלה.

החוקרים מסכמים כי לאחר סיום הטיפול בכלל המשתתפים, נצפתה הטבה מתמשכת עבור ונטוקלקס-ריטוקסימאב לעומת בנדמוסטין - ריטוקסימאב. שיעורי היעדר שיירית מחלה בדם פריפרי היו יציבים וניבאו PFS ארוכה יותר, ממצא המבסס את ההשפעה של MRD בדם פריפרי על האפקט המיטיב של טיפול מוגבל בזמן בעזרת ונטוקלקס.

שיעורים נמוכים של המרה ל-MRD ו-PFS עמידה לאחר השלמת שנתיים של טיפול עם ונטוקלקס + ריטוקסימאב מדגימה את ההיתכנות של מתן טיפול מוגבל לזמן לאוכלוסיית חולים אלה.

מקור: 

Kater, A.P. et al. (2018) Journal of Clinical Oncology.

נושאים קשורים:  ונטוקלקס,  ריטוקסימאב,  פעילות מחלה שיירית,  שרידות ללא התקדמות מחלה,  מחקרים