חדשות

בג"ץ קיבל את עמדת המדינה ואסר על קבלת תרומת זרע מהתורם הסדרתי

עתירה של הישראלית שביקשה לקבל תרומת זרע מארי נגל, אב לילדיהן של 35 נשים שונות ברחבי העולם, נדחתה. "מדובר במקרה המבקש לרוקן מתוכן את מוסד ההורות", הכריעו שופטי בג"ץ

ארי נגל. שש ישראליות כבר נתרמו

הרכב של שלושה שופטי בג"ץ – ניל הנדל, מני מזוז וענת ברון - דחה אתמול (ד') עתירה שהגישה רווקה ישראלית בת 42 נגד שר הבריאות ובית החולים הרצליה מדיקל סנטר. היא ביקשה להרות לארי נגל מארה"ב, התורם את זרעו בגלוי ובחינם לנשים רבות בעולם, אלא שהשופטים קיבלו את עמדת משרד הבריאות האוסרת על קבלת התרומות מנגל, כיוון שלצד חשיפת זהותו איננו מתכוון לשמש הורה בפועל לילד שייוולד מזרעו. השופט הנדל כתב בפסק הדין המשתרע על 17 עמודים: "מדובר במקרה המבקש לרוקן מתוכן את מוסד ההורות".

האישה ביקשה לעבור טיפולי הפריה חוץ גופית (IVF) מזרעו של נגל, פנתה ב-2017 לבנק הזרע של מדיקל סנטר כדי לבצע את ההליך ונענתה בסירוב. הסיבה: היועצת המשפטית של משרד הבריאות קבעה כי התרומה איננה עומדת בדרישות החוק.

בעבר תרם נגל זרע לשש ישראליות, מבלי שמשרד הבריאות נדרש לנושא זה כיוון שנגל טרם התפרסם. נגל מתואר כ"תורם הזרע המפורסם בעולם".

על פי החוק התקף בישראל, תרומת זרע חייבת להיות אנונימית כאשר התורם והנתרמת אינם יכולים לדעת זה את זהותו של זו. אפשרות אחרת: תרומה מבן זוג המכיר בילד שייוולד ומתחייב לגדלו במשותף עם היולדת.

בפסק הדין שבו מפרטים השופטים את העילה לעתירה צוין כי על מנת לעקוף את תקנת האנונימיות, חתם נגל התחייבות להורות משותפת עם האישה ובעבר גם עם הישראליות הקודמות שקיבלו ממנו תרומת זרע.

נגל, יהודי בן 42 מניו יורק, החל לפני כעשור לתרום את זרעו בהתנדבות לשימוש מיידי או עתידי, ללא הליכים ביורוקרטיים או מעבר במעבדות.

אלא שבמשרד הבריאות לא השתכנעו שהוא מתכוון לשמש אב ולגדל את ילדם המשותף על רקע היותו תורם זרע "סדרתי" כפי שנכתב בפסק הדין, שהביא לעולם בין 2008 ל-2018 35 ילדים מנשים שונות, החיות במדינות שונות, לצד שלושה ילדים מאשתו הנוכחית. ביוני 2018 הודיע משרד הבריאות כי הוא אוסר על ישראליות לקבל תרומת זרע מנגל והורה לבנקי הזרע בארץ שלא לקבל, לאחסן או להשתמש בתרומת הזרע שלו.

"במהלך שנת 2017", נכתב בפסק הדין, "התקבלו במשרד הבריאות כמה פניות מבנקי זרע שונים ברחבי הארץ שעניינן בקשות של נשים שונות לעשות שימוש בזרעו של העותר (נגל). בעקבות כך פנה משרד הבריאות לבנקי הזרע הקיימים בארץ וגילה כי במהלך המחצית השנייה של שנת 2017 פנה העותר לשישה בנקי זרע שונים (כולל מדיקל סנטר) עם שבע נשים שונות, לכל הפחות, על מנת להפקיד עבורן מנות זרע ולהירשם, לכאורה, כאב לילדים שייוולדו מזרעו בכל אחד מן המקרים. ריבוי הבקשות, סמיכות מועדיהן וטיבם של ההסכמים אשר צורפו לפניותיו של העותר מעלים חשד כבד שמא מדובר בהסכמים שכל תכליתם ליצור מצג שווא ביחס לכוונותיו לשמש כהורה, כשבפועל כוונתו היא להוות תורם זרע שזהותו ידועה, מבלי לשאת בחובות הוריות, וזאת בניגוד לדין הקיים בישראל".

כן נכתב בפסק הדין כי "מדובר בהתנהגות חריגה והרלוונטיות של חריגות זו היא בכך שעולה ספק ממשי ורב באשר ליכולת העותר (נגל) לשמש כאב בפועל ליותר מ-38 ילדים, המשתרעים על עשרות תאי משפחה שונים ברחבי העולם וכך גם מבחינה כלכלית ומבחינת תפישה מהותית של תפקיד האב במשפחה".

עתירת האישה הוגשה בתחילת 2018 ובאוקטובר ניתן בבית המשפט צו על תנאי שחייב את משרד הבריאות לנמק מדוע הוא מונע את השימוש בתרומת הזרע של נגל. השופטים דרשו להגיש תוך 30 יום תצהיר מפורט, מגובה במסמכים, המעיד שעמד בכל התנאים שמציב משרד הבריאות לתורמי זרע, לרבות הסטטוס הנוכחי שלו ושל אשתו מנישואיו וילדיו ממנה.

העותרת טענה נגד תקנות ההפריה החוץ גופית, הנהלים וההנחיות המסדירים את אפשרויות תרומת זרע, וכן שנקבעו בחוסר סמכות, כיוון שאינם נובעים משיקולים רפואיים או ארגוניים אלא חברתיים וציבוריים. היא גם טענה שהאיסור שהוטל על בקשתה הוא בלתי סביר, בלתי מידתי ופוגע בזכותה להורות.

אלא שהשופטים פסקו אתמול כי "ההכרעה במקרה זה קלה: הטעם בדבר הוא הנסיבות החריגות מאוד של המקרה, לרבות התנהגות העותר בעבר ובהווה והסכם 'ההורות' המלמד על כך שאין לעותר כל כוונה לפעול לפי החוק והאינטרס הציבורי.

"נקודה נוספת נוגעת לכך שלעותרת, בדומה לנשים אחרות שעשו שימוש בזרעו של העותר, נתון, כאמור, שיקול הדעת הבלעדי בהחלטה האם לרשום את העותר כאב לילד שייוולד והאם לחשוף את זהותו בפניו. מצב דברים זה מעלה חשש שמא יהיו מספר ילדים בארץ אשר הם אחים למחצה ללא ידיעתם. לתרחיש כזה השלכות שליליות שעלולות להביא לפגיעה בטובת הילדים.

"לא בכדי נקבע בסעיף 13 לנוהל בנק הזרע כי יש להימנע מקבלת תרומות זרע רבות מדי מאותו תורם. כך המליצה גם ועדת מור יוסף, אשר ביקשה להגביל את מספר תרומות הזרע שיינתנו על ידי תורם אחד, כך שתורם אחד יוכל לתרום לכל היותר לשבע נשים שיהרו כתוצאה מכך".

"מצב שבו מתאפשרת תרומת זרע לא אנונימית ללא כל חובות הוריות מצד התורם עלול גם לאפשר או לעודד יצירת שוק שבו נשים יעניקו תמורה לגברים שזהותם ידועה להן תמורת שימוש בזרעם, וכל זאת 'מעל הראש' של בנקי הזרע, תוך עקיפת הדין הקיים והרגולציה הנגזרת ממנו.

"ככל שהמחוקק מעוניין לאפשר מצב של תרומת זרע לא אנונימית, על כל המשתמע מכך לרבות הסדרת פיקוח מתאים לכך, יתכבד ויחוקק כללים מתאימים לכך. במצב המשפטי דהיום, ברי שאין זה מתפקידו של בית המשפט לפתוח נתיב חדש כאמור, המתנגש עם כללי הדין.

"ניתן להבין לליבה של העותרת", סיכמו השופטים את החלטתם, "המעוניינת להיות אם בתנאיה שלה אך מדובר במצב שאיננו מיטיב עם הילד, מנוגד לדין הקיים ואין זה ראוי שבית המשפט יכפה על מוסד רפואי כזה או אחר לאפשר אותו. בפני העותרת פתוחות אפשרויות אחרות להגשים את שאיפתה לאימהות, והתקווה היא ששאיפה זו תצא לפועל בדרכים הקבועות בחוק ובמהרה".

 

נושאים קשורים:  ארי נגל,  תרומת זרע,  בג"ץ,  טיפולי הפריה,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
18.02.2019, 08:33

אין פה שום עניין של פגיעה במוסד ההורות, מה השטות הזו? אין תורמים "פתוחים" בעולם? הוא סוג של תורם פתוח.
הבעיה היחידה היא הגבלת הכמות. שלא יסתובבו עשרות ילדים אחאים ממנו בארץ. זה הכל.