אנצפלופתיה טראומתית כרונית (CTE – chronic traumatic encephalopathy) היא מחלת נוירודגנרטיבית המקושרת לטראומות ראש חוזרות. החוקרים בדקו באמצעות אימונוהיסטוכימיה של חלבון פיברילרי חומצי של תאי גליה (GFAP – glial fibrillary acidic protein) כמרקר, יחד עם ניתוח כמותי אוטומטי, את המאפיינים ואת מידת האסטרוגליוסיס ב-CTE בשלבים 3 ו-4, יחד עם מקרים של מחלת אלצהיימר (AD – Alzheimer's disease) ודמנציה פרונטוטמפורלית (FTD – frontotemporal dementia).

החוקרים מצאו שהאסטרוגליוסיס במטופלים עם CTE היה יותר דיפוזי בהשוואה למה שנצפה בקרב מטופלים עם AD ו-FTD, אצלם הריכוז היה בעומק החריצים (sulcus). מתוך 14 מטופלים עם CTE,י10 הציגו סימנים של פתולוגיה של אסטרוציטים דגנרטיביים, המאופיינים בפגיעה בתהליכים אסטרוציטים.

הפגיעה הדגנרטיבית באסטרוציטים נמצאה באופן דיפוזי בעיקר בחומר הלבן, למרות שבשני מקרים נצפתה דגנרציה של אסטרוציטים בחומר האפור. כמו כן, החוקרים מצאו דגנרציה גם בשניים מתוך שלושה מטופלים עם AD ובשניים מתוך שלושה מטופלים FTD, כאשר המאפיינים היו דומים בין המחלות.

בקרב שישה משתתפים בריאים שהיוו ביקורת, נמצא שינוי מינימלי עד לא קיים. החוקרים מצאו שמידת הדגנרציה של אסטרוציטים בחומר הלבן הייתה קשורה במידה גבוהה לרמת האסטרוגליוסיס הכוללת גם בחומר הלבן וגם בחומר האפור. עם זאת, לא נמצאה קורלציה בין הדגנרציה לבין מידת הפתולוגיה של חלבון טאו.

באופן ספציפי, החוקרים לא מצאו קורלציה בין רמות ה-p-tau בעומקי החריצים ובין דגנרציה של אסטרוציטים בחומר הלבן שנמצא בסמיכות לעומק החריצים. כלומר, החוקרים הסיקו כי דגנרציה של אסטרוציטים ואסטרוגליוסיס הם מאפיינים ייחודיים של CTE.

יש צורך במחקרים נוספים שיתמקדו בפתולוגיות הקשורות באסטרוציטים על מנת לספק תובנות חדשות בנוגע למנגנוני המחלה ועל מנת ליצור מטרה פוטנציאלית להערכת CTE ומחלות נוירודגנרטיביות נוספות.

מקור:

Hsu, E.T. et al. (2018) Acta Neuropathologica 136,6.