רוב התפליטים הפלאורליים החד צדדיים שנותרים ללא אבחנה ברורה נשלחים לאנליזה ציטולוגית. למרות השימוש הרחב, ישנו חוסר וודאות לגבי הרגישות של הבדיקה לאבחן תפליטים פלאורליים ממאירים. מטרת המחקר הייתה לאשש את השימוש בציטולוגיה באמצעות עוקבה פרוספקטיבית גדולה.
עוד בעניין דומה
במחקר הוכללו מטופלים עם תפליט פלאורלי חד צדדי. עבור כלל המשתתפים נשלחו דגימות פלאורליות לאנליזה ציטולוגית. רגישות הציטולוגיה נקבעה על בסיס אבחנה סופית לאחר 12 חודשים שאושרה על ידי שני יועצים.
על פני שמונה שנים גויסו למחקר 921 מטופלים כאשר ל-515 מתוכם היה תפליט פלאורלי ממאיר. הרגישות הכוללת של נוזל ציטולוגי לאבחן ממאירות הייתה 46% (רווח בר-סמך 95% 42-58%). נצפתה שונות ברגישות בהתאם לסוג הסרטן כאשר במזותליומה (6%) וממאירויות המטולוגיות (40%) הייתה רגישות נמוכה באופן מובהק מאשר באדנוקרצינומות (79%). תפליט פלאורלי ממאיר משני לסרטן שחלות היה בעל רגישות גבוהה מאוד (95%). בגברים שנחשפו לאסבסט עם תפליטים אקסודטיביים, הסיכון לתפליט פלאורלי ממאיר היה 60% אך הרגישות הציטולוגית הייתה 11% בלבד.
עבודה זו מסכמת את המחקר הפרוספקטיבי הגדול ביותר שבחן ציטולוגיה מנוזל פלאורלי ואת ההשלכות של הממצאים בנוזל. במטופלים עם חשד קליני למזותליומה הרגישות הציטולוגית הינה נמוכה ודרושות בדיקות אבחנתיות מדויקות יותר.
מקור:
Arnold, D.T. et al. (2018) European Respiratory Journal 52. 1801254