במחקר חדש שנערך באוניברסיטת בן גוריון והתפרסם בכתב העת The Journal of Pediatrics, ביקשו החוקרים לקבוע את הקשר בין רמת ההשכלה של ההורים לבין עיכוב במתן חיסונים בקרב תינוקות ופעוטות.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר מקרה ביקורת בשנים 2015-2016. התיקים הרפואיים של ילדים בני שנתיים עד 4 שנים שחוסנו ב-5 מרכזים שכונתייים לבריאות האם והילד (Maternal-Child Health Centers ,MCHC) בדרום הארץ נבדקו עבור משתנים דמוגרפיים. חמש הזדמנויות שונות למתן חיסונים בין הגילאים 7 חודשים ו-18 חודשים נבחרו כדי לבדוק עיכובים. בכל MCHC, ילדים שחוסנו בסוף התקופה הארוכה ביותר לאחר מועד ההתחסנות המתוכננת (החמישון החמישי) הושוו לאלו שחוסנו בחמישון האמצעי. שימוש בגישה זו של "עיכוב יחסי" ולא בגישה של עיכוב מוחלט, איפשר לחוקרים להתאים את הממצאים לשינויים הסביבתיים והתרבותיים בין השכונות השונות, בנוסף לשינויים בתוכניות חיסון עצמן.
כל אחד מביקורי ההתחסנות המתוכננים והמשתנים הכלליים, הדמוגרפיים והבריאותיים-התנהגותיים אשר היו קשורים באופן מובהק לעיכובים במתן חיסונים באנליזה חד-משתנית, נבדקו גם באנליזה רב-משתנית ועברו תיקון נוסף באמצעות רגרסיה לוגיסטית מדורגת, תוך שימוש במדדי goodness of fit.
החוקרים אספו נתונים של 2,072 מטופלים (398 עד 426 עבור כל MCHC. השכלת האב לא הייתה קשורה לעיכובים במתן חיסונים. לעומת זאת, רמת ההשכלה של האם הייתה קשורה קשר הפוך להסתברות של עיכוב במתן חיסונים ב-4% עד 9% (בהתאם לביקורים השונים לקבלת חיסון) עבור כל שנת השכלה מעבר ל-10 שנים.
החוקרים מסכמים שבאמצעות שיטה של "עיכוב יחסי" הם מצאו שהשכלת האם, הנמדדת לפי שנות השכלה, קשורה באופן בלתי תלוי בקשר הפוך לסיכון לעיכוב במתן חיסונים. ממצא זה מצביע על כך שניתן להתייחס לחינוך כמרכיב חיובי חשוב של התכנון הכללי למניעת תחלואה ברמה הלאומית והעולמית.
מקור: