מאמרים

ביופסיה בהנחיית MRI

בדיקת MRI שד היא אמצעי הדימות הרגיש ביותר לגילוי סרטן שד. במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) פועלת יחידה לדימות שד שבה מבצעים ממוגרפיה רגילה ותלת מימדית (טומוסנתזיס), אולטראסאונד שד, MRI שד וביופסיות ופעולות שונות בשד, בתפיסה של "טיפול בתחנה אחת"

מכשיר MRI. החברות הפרטיות מאתרות תורים פנויים במוקדי הזימון של בתי החולים ומוכרות אותם באלפי שקלים. צילום: אילוסטרציה

מאת ד"ר טלי ארזי-קליינמן, מנהלת היחידה לדימות השד במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא)

בדיקות MRI שד תופסות בשנים האחרונות נפח מרכזי מסך הבדיקות לאיתור סרטן השד המבוצעות לנשים, בעיקר כאשר מדובר בנשים בעלות סיכון גבוה לחלות בסרטן השד. אמנם אין חולק על יעילותה של בדיקת הממוגרפיה, אולם נוכח סמיכות סרטן השד וסמיכות רקמת השד, הממוגרפיה אינה מגלה כ-20%-25% מהממצאים הממאירים. זאת ועוד, הממוגרפיה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן שד, יעילה אף פחות בנשים עם מרקם שד צפוף (מוגדר כרקמת שד יותר מ-50% ורקמה שומנית פחות מ-50% מרקמת השד). כמחצית מהנשים הן בעלות רקמת שד צפופה, מה שמעלה את הסיכוי לאיתור הסרטן. רגישות הממוגרפיה פוחתת גם בנשים שעברו ניתוח הגדלת שדיים עם שתלים, או טיפול בקרינה וניתוח לאחר סרטן שד.

MRI שד הוא אמצעי הדימות הרגיש ביותר לגילוי סרטן שד. אף כי רוב הממצאים שעוברים האדרה ב-MRI ניתנים לזיהוי באולטרסאונד או בממוגרפיה, חלק משמעותי של ממצאים אלו ניתן לזהות ב-MRI בלבד, כיוון שבדיקה זו מאפשרת הדגמה טובה יותר של ממצאים בשד, ופחות מושפעת מצפיפות רקמת השד, הן בגילוי מוקדי מחלה נוספים והן בגילוי מוקדם. ניתן לקבוע כי ביופסיה בהנחיית MRI מעלה את הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן השד, ומכאן חשיבותה.

ביופסיה בהנחיית MRI התפתחה על מנת לאפשר דגימה של ממצאים המודגמים ב-MRI בלבד. למרות הרגישות הגבוהה של  בדיקת ה-MRI לגילוי סרטן שד, היא אינה משמשת בדיקת סקר עקב עלותה הגבוהה וזמן הבדיקה הממושך. בדיקת MRI שד משמשת כבדיקת סקר בעיקר לנשים בסיכון מוגבר לסרטן שד, לדוגמא נשאיות הגן של BRCA.

ביופסיה בהנחיית MRI היא בדיקה המבוצעת בתוך חדר ה-MRI, בהרדמה מקומית. משך הפעולה הוא בממוצע כ-40 דקות. בתחילת הבדיקה מבוצעת סריקת MRI של השד על מנת לאתר את הממצא שנדרש לדגימה. לאחר מכן הרופא מתכנן את מיקום הדגימה, מחטא את העור במקום, מזריק את חומר ההרדמה וממקם את המחט. לאחר מכן הנבדקת מוחזרת למנהרת ה-MRI על מנת לבדוק את מיקום המחט ביחס לנגע הנדרש לדגימה. הביופסיה מבוצעת מיד לאחר מכן, בעזרת מחט שאיבה. בסוף הפעולה מושאר קליפ מתכתי לסימון אזור הביופסיה ומופעל לחץ מקומי על אזור הביופסיה על מנת לעצור דימום במידה וקיים. האזור נחבש והנבדקת חוזרת לביתה לאחר מנוחה קצרה של כ-20 דקות. התשובה הפתולוגית מגיעה לאחר כ-10 ימים אל הרופא המפנה - רופא משפחה, כירורג שד, או אונקולוג.

הסיבוכים לפעולה הם מזעריים וכוללים בעיקר דימום וזיהום, היכול להופיע בפחות מ-0.5% מהפעולות. גם ההכנות לפעולה הן מינימליות וכוללות בדיקת דם לתפקודי כליות (כמו לכל בדיקת MRI עם הזרקת חומר ניגוד), כמו כן הפסקה של תרופות הגורמות לדילול הדם (לדוגמא אספירין, מיקרופירין, קומדין, קלקסן וכו') וצום של שעתיים לפני הבדיקה.

במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) פועלת יחידה לדימות שד בניהולי, המבצעת ממוגרפיה רגילה ותלת מימדית (טומוסנתזיס), אולטראסאונד שד, MRI שד וביופסיות ופעולות שונות בשד. אנו נותנים מענה לנשים בסיכון מוגבר או לנשים להן גילו ממצאים חשודים והן נשלחו לבדיקה במכון השד שלנו. במידה שהתגלה ממצא בבדיקות מקדימות, האישה תגיע אלינו ותעבור סדרה של בדיקות נוספות בהתאם לצורך, כלומר בהתאם למידת החשד ולצפיפות השד. בדיקות אלו יכולות לנוע מממוגרפיה, דרך אולטרה-סאונד וכלה ב-MRI שד, במטרה לזהות את המחלה ואת הגורמים לה.

לפרטים ניתן לשלוח מייל לד"ר טלי-ארזי קליינמן - [email protected]

נושאים קשורים:  מאמרים
תגובות