במחקר חדש שנערך ב-The National University Hospital of Iceland והתפרסם בכתב העת Journal of Nephrology, בדקו החוקרים את ההיארעות ואת גורמי הסיכון של נזק כלייתי חריף (acute kidney injury, AKI) לאחר צנתור כלילי ובחנו את התוצאות בטווח הקצר והארוך שלמטופלים אשר פיתחו AKI, כולל התקדמות של מחלה כלייתי כרונית (chronic kidney disease, CKD).
עוד בעניין דומה
במחקר רטרוספקטיבי, נבדקו נתונים של כל המטופלים אשר עברו צנתור כלילי באיסלנד בין השנים 2008 עד 2015, עם או בלי התערבות כלילית מלעורית. כל הפרוצדורות התבצעו עם חומר ניגוד איזו-אוסמולרי. נזק כלייתי חריף הוגדר לפי סעיף ה-SCr (קריאטינין בסרום) של קריטריוני KDIGO. החוקרים הניחו שמטופלים אשר עבורם לא נבדק קריאטינין אחרי הפרוצדורה היו לאל נזק כלייתי חריף. היארעות של CKD הוגדרה כקצב סינון גלומרולי (estimated glomerular filtration rate , eGFR) פחות מ-60 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר באופן ממושך לאחר 90 ימים, והתקדמות של CKD הוגדרה בלפחות דרגה אחת שנמשך על פני 90 ימים.
AKI זוהה ב-231 מתוך 13,561 מקרים (1.7%). נמצאה אינטראקציה בין מינון חומר הניגוד לבין התפקוד הכלייתי הקיים, כאשר הסיכון ל-AKI היה משמעותי רק במינון של מעל 150 מ"ל במטופלים עם eGFR פחות מ-45 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר (יחס צולב 5.3, רווח סמך 95% של 2.1-14.2). מטופלים עם AKI היו עם הישרדות גרועה יותר בטווח הקצר והארוך, בנוסף לסיכון מוגבר גם ל-CKD חדשה (יחס צולב 3.7, רווח סמך 95% של 2.7-5) והתקדמות של CKD קיימת (יחס צולב 2.0, רווח סמך 95% של 1.5-2.6) במשך תקופת מעקב ממוצעת של 3.3 שנים (טווח 0.1-8.4 שנים), בהשוואה לקבוצת ביקורת מתואמת ל-propensity score.
החוקרים מסכמים שעבור חומר ניגוד איזו-אוסמולרי, הסיכון ל-AKI הקשור למינון חומר הניגוד היה ברור במינון גבוה יותר של חומר ניגוד במטופלים עם eGFR פחות מ-45 מ"ל/דקה/1.73 מ"ר בבייסליין. בנוסף לקשר עם הישרדות גרועה יותר בטווח הקצר והארוך, AKI היה קשור באופן מובהק ל-CKD חדשה והתקדמות של CKD קיים כאשר בוצע מעקב ארוך טווח אחר מטופלים אלו.
מקור: