חדשות

משרד הבריאות יכיר בלימודי הרפואה בחו"ל רק במדינות ה-OECD

לימודי הרפואה בחו"ל יוכרו בישראל בתנאי שהתקיימו באחת ממדינות ה-OECD ובבתי ספר לרפואה המסונפים לבתי חולים שעברו הליכי אקרדיטציה בינלאומיים | החלק הקליני בבחינת הרישוי יורחב

פרופ' שאול יציב, מנהל אגף לרישוי מקצועות הבריאות במשרד הבריאות. צילום: דוברות משרד הבריאות

אחד התנאים המרכזיים להכרה בלימודי רפואה בחו"ל יהיה מעתה שהלימודים יתקיימו אך ורק באחת ממדינות ה-OECD וכן רק בבתי ספר לרפואה המסונפים לבתי חולים שעברו הליכי אקרדיטציה בינלאומיים.

התנאים הללו נקבעו במתווה להסדרת התנאים להכרה בלימודי רפואה בחו"ל עליו הודיע אתמול (ב') משרד הבריאות. המהלך נעשה בעקבות עבודת מטה נרחבת שבוצעה בהובלת מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, פרופ׳ שאול יציב.

הצורך בהכנת המתווה המקצועי נולד לאחר שהתפרסמו באחרונה דיווחים על רופאים צעירים שלמדו רפואה במדינות שונות בחו"ל ואחר כך התברר שרמת הלימודים באותן אוניברסיטאות היא נמוכה. כמו כן נתגלו כמה עשרות מקרים של רופאים שהציגו תעודות סיום לימודים והוברר שהן פיקטיביות או מעלות חשד לזיוף.

במסמך שהכין פרופ' יציב נאמר: "מתוך מגמה לשמור על רמת רפואה הולמת בישראל ובהתאם, לעודד תלמידי רפואה ללמוד בבתי ספר לרפואה ברמה נאותה, מומלץ לציבור הסטודנטים לרפואה ולמועמדים ללמוד רפואה בחו"ל המעוניינים לעסוק במקצוע בארץ, כי בבואם לבחור בית ספר לרפואה בחו"ל, יביאו בחשבון את הכללים המפורטים במסמך זה, הבא להוסיף על אמות המידה הנדרשות לקבלת האישור הנדרש כדי לגשת לבחינת רישוי של מי שלמד רפואה בחו"ל כפי שפורט בעבר.

עתה, במסגרת ההליך להערכת הלימודים בחו"ל - טרם מתן האישור לגשת לבחינה – הוחלט במסגרת המתווה החדש לתת משקל משמעותי לעמידה בתהליך אקרדיטציה של בתי הספר לרפואה ובתי החולים שבהם התבצעו הלימודים. כן הוחלט להבחין בהקשר זה בין מי שכבר החל את לימודיו, לבין מי שטרם עשה כן. עוד הוחלט להוסיף פרק קליני לבחינות הרישוי לכלל המועמדים.

בנושא הדרישה לאקרדיטציה לבתי ספר לרפואה ולבתי החולים, מדגיש המסמך החדש: "החל משנת 2018 הוחל בתהליך הכרה (אקרדיטציה) של בתי ספר לרפואה ברחבי העולם ביוזמת WFME - World Federation For Medical Education. מטרת המהלך היא להבטיח את רמת ההוראה בבתי הספר לרפואה. במסגרת זו, בתי ספר לרפואה ברחבי העולם יוכלו לעבור הליך של הכרה על ידי גופים אקדמיים במדינתם, שהוסמכו לכך על ידי ה-WFME".

כמו כן, נדרשת הצגת אקרדיטציה של בתי החולים הנותנים הוראה קלינית. מטרת דרישה זאת של תהליך האקרדיטציה לבתי החולים היא לשפר ולהבטיח את רמתו של בית החולים. הליכי האקרדיטציה מבוצעים על ידי גופים שונים, והם אינם זהים מבחינת תכנם ואיכותם. אולם ככלל, בית חולים שעבר תהליך אקרדיטציה איכותי הוא בית חולים טוב יותר מזה שלא עבר כלל. רמה גבוהה של בית חולים חיונית על מנת לאפשר הוראה קלינית נאותה.

המסמך שהכין פרופ' יציב מונה את רשימת הארגונים המוכרים על ידי משרד הבריאות לביצוע אקרדיטציה של בתי החולים בחו"ל לעניין ההכרה בהכשרה הקלינית הנעשית בהם: JCI - Joint commission International, ארה"ב; AC - Accreditation Canada, קנדה; CHKS - Health & Care standarts, אנגליה; ACHS - The Australian council of health care standarts - אוסטרליה; DNV GL, גרמניה.

מי שצפוי להתחיל לימודי רפואה השנה (2019) ואילך, יוכל להגיש בקשה לקבלת היתר לגשת לבחינה הממשלתית ברפואה בישראל רק אם למד את כל שנות לימודי הרפואה בבתי ספר לרפואה בחו"ל העונים לאחת מאמות המידה הבאות: בית הספר לרפואה מצוי באחת ממדינות ה-OECD; בית הספר לרפואה עבר תהליך אקרדיטציה של ה-WFME, ובית החולים שבו נעשו הלימודים הקליניים עבר אקרדיטציה על ידי גוף מוכר כמפורט לעיל.

ככלל, סטודנט שיחל לימודיו בחו"ל משנת הלימודים 2019 ואילך בבית ספר לרפואה שאינו עומד לפחות באחת מאמות המידה שפורטו ויגיש את הבקשה לגשת לבחינה הממשלתית ברפואה בישראל, בקשתו תידחה על הסף.

עם זאת נקבע כי ראש האגף לרישוי מקצועות הבריאות במשרד הבריאות יהיה רשאי לחרוג מהכללים הנ"ל ולהכיר בבית ספר לרפואה שאיננו עומד באחד מאמות המידה המפורטות במסמך, אם מצא שקיימות נסיבות מיוחדות מהן עולה שרמת הלימודים בו הולמת את הסטנדרט המקובל בישראל. כמו כן, יוכל לא להכיר בבית ספר לרפואה למרות שעמד באחת או יותר מאמות המידה המפורטות לעיל, וזאת במקרה שבו עלה חשד סביר שרמת הלימוד באותו מוסד איננה הולמת את הסטנדרט המקובל בישראל.

תחולתה של ההחרגה תהיה על מי שהחל בלימודיו בבית הספר בחו"ל בשנה שלאחר ביצוע ההחרגה. פירוט ההחרגות יפורסם במלואו באתר משרד הבריאות.

עוד נקבע כי יבדקו תיקיהם האישיים המכילים את כל המסמכים הנדרשים של מי שהחלו את לימודי הרפואה בחו"ל לפני שנת 2019 וסיימו אותם, על פי אמות המידה המקובלות כיום ושגם הן מפורסמות באתר משרד הבריאות.

בנוסף, אם בית ספר לרפואה או בית חולים שבו מתבצעת ההוראה הקלינית עברו בהצלחה תהליך אקרדיטציה טרם תחילת הלימודים (של הסטודנט הישראלי) או במהלכם, הדבר יהווה שיקול בעד מתן האישור לבוגר לימודים אלה לגשת לבחינה הממשלתית ברפואה בישראל.

החל משנת 2019 יורחב החלק הקליני בבחינת הרישוי וזאת על מנת לוודא שבוגרי בתי הספר לרפואה בחו"ל אכן עומדים באמות המידה הקליניות הנאותות כמקובל במערכת הבריאות בישראל, וזאת ביחס לכלל הנבחנים.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן בירך על גיבוש המתווה "מגדיר עבור הסטודנטים העתידיים את התנאים הנדרשים על מנת להבטיח את איכות הרופאים לדורות הבאים".

מנכ"ל המשרד משה בר סימן טוב הוסיף: "העבודה הזאת הכרחית על מנת להבטיח שאזרחי ישראל ימשיכו לקבל שירותי רפואה ברמה הגבוהה שאותה הם מקבלים כיום. ללא האסדרה הזאת היינו תוך שנים מעטות נמצאים בסיכון לירידה ניכרת ברמת הרפואה בארץ".

נושאים קשורים:  פרופ׳ שאול יציב,  לימודי רפואה בחו"ל,  הכרה בלימודי רפואה בחו"ל,  סטודנטים לרפואה,  אקרדיטציה של בתי חולים,  WFME,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
22.01.2019, 11:13

שלום פרופסור יציב היקר.

עבודתך לקידום וטיוב הרפואה בישראל חשובה מאוד. קבל את הערכתי הרבה.

עם זאת קולגה, תרשה לי להעיר ולהאיר מזוית של מי שלמד רפואה בישראל (תל אביב) ועוסק ברפואה ציבורית בלבד שזו אשליה לחשוב שאיכות הרפואה בישראל תלויה בציוני פסיכומטרי, ציונים מאוניברסיטאות שונות עם שמות מפורסמים ואפילו אתה יודע מה? גם מעבר איזה הצגה בפני צוות של JCI אינו מביא לרפואה טובה. אני מניח שקראת את הפרסום שומט הלסת ב BMJ ממש לאחרונה לגבי הקשר בין רפואה טובה ומעבר מבחן שברובו מצחיק וללא קשר למה שנחוץ בישראל. בקיצור לא קורולטיבי לכלום.

הכל יותר פשוט ממה שאתה ואחרים חושבים.

בשביל רפואה טובה צריך בני אדם טובים.

כל מי שבידיו תעודת בגרות מסוגל להתמודד עם לימודי רפואה. לא כל מי שהוציא 788 בפיכומטרי מסוגל או רצוי שיעסוק בזה.

המסמך שרשמת יכול להיות קצר יותר.

1. תעודת בגרות עם ממוצע סף לא גבוה.
2. מבחני אישיות מהם ניתן ללמוד איזה יחס ואיזה איכפתיות תקבל אתה כשחלילה אתה תשכב ב 1 בלילה באיזה מסדרון באיזה מחלקה פנימית כשאף אחד כבר לא יזכור מי היה פר יציב.

והברכה הגדולה ביותר שאני יכול לברך אותך... בריאות טובה לאורך הרבה שנים ושלא תזדקק לטיפולם של מרבית העוסקים ברפואה שמיינתם עד היום והרשתם להם לעסוק במקצוע זה.

שוב המון בריאות לך פרופסור.

אנונימי/ת
22.01.2019, 12:22

לא ברור מה קשר בין התגובה שלך למאמר. לא מדובר על הקלת קבלה ללימודי רפואה בארץ (שזה לא בתחום סמכותו , או בטח לא רק בתחום סמכותו אלא גם סמכות המל"ג) אלא בהכרה בלימודי רפואה בחו"ל.
ההצעה שלך אינה חכמה במיוחד משתי סיבות
1. את כמות הלומדים צריך להגביל (משיקולים פרקטים ושיקולי יעילות). מאוד הגיוני כמו בתחומים אחרים, שהמסננת תתייחס גם לסיכוייו של המועמד לצלוח את הלימודים, תוך כדי מתן יתרון למי סיכוייו גדולים יותר.
2. אתה קצת סותר את עצמך, כי בדיוק כמו שפסיכומטרי אינו מנבא את מה שאתה רוצה, כך גם מבחני אישיות (שמשמשים למיון כבר כ 15 שנה בערך). גם אליהם ניתן להתכונן (ועושים את זה). גם שם אפשר לשחק את המשחק ולומר את מה שרוצים לשמוע.
צא מהסרט שלך שאתה רואה את האור שאחרים מתקשים לראות ("הכל יותר פשוט ממה שאתה ואחרים חושבים").

אנונימי/ת
22.01.2019, 12:38

שלום

יש לי רושם שאני יודע מי רשם את התגובה המעליבה. ספגתי.

אני, לא התכוונתי להעליב.

עוד למדתי שלמגיב אין באמת פתיחות ללמוד ממי שחי את העשייה הזאת עדין יום יום וכמעט בכל לילה שלישי. אני מבין שגם הכותב וגם המגיב עסקו בעשייה הזאת בעברם....

לא אמשיך להתפלמס, אין בכך כל ועם, המשיכו להרוס ונתנחם בעשיות האחרות שלכם.

אנונימי/ת
22.01.2019, 18:19

מי שמסוגל לממן את לימודי הרפואה לעצמו מצידי שיבוא וילמד בכיף, אם הוא יבחר שלא לעבוד אח"כ כרופא זה עניין שלו, חייבים דחוף להסיר את עניין המכסות.

אנונימי/ת
22.01.2019, 18:28

גם מי שמסוגל לממן את לימודי הרפואה צריך כיתות , מעבדות ומחלקות בתי חולים - שהם משאב ציבורי מוגבל. אם ניתן היה ללמוד רפואה במכללות פרטיות + בתי חולים פרטיים, היה אולי הגיון בהצעה להסרת המכסות.

אנונימי/ת
22.01.2019, 21:59

אז אין יותר בוגרי רוסיה? ירדן? קפריסין? רומניה?

ולעומת זאת, נחשו מי כן נמצא ב-OECD: מקסיקו וצ'ילה. צעירי ישראל יתחילו לשפר את הספרדית שלהם. גם טורקיה ברשימה.

אנונימי/ת
22.01.2019, 22:07

לפי דעתי, לא להכיר בכל המדינות האלה קצת מוגזם, אבל כן צריך להגביל את מספר הסטודנטים שלומדים שם דבר שיעזור לשלב אותם בקליניקה בארץ, לבדוק מה תנאי הקבלה ואם בכלל נעשה מבחן קבלה, ולערוך ביקורים שנתיים, ואם צריך להקים צוות מיוחד

אנונימי/ת
23.01.2019, 06:02

נדמה לי שלהדסה אין אקרדיטציה - לימודים באוניברסיטה העברית לא יוכרו?

אנונימי/ת
23.01.2019, 14:11

אקרדיטציה, מי שישמע שמים דגש על דברים שלא בהכרח קריטיים.

אנונימי/ת
23.01.2019, 22:03

לא ברור מי נתן לממלא המקום שאול יציב, פנסיונר בן 80 שכף רגלו לא דרכה בבית חולים כבר שנים רבות, את הסמכות לחולל שינויים מפליגים כאלה ברגולציה של רישוי רפואי. הגיע הזמן שהשר ליצמן יתערב וימנה לתפקיד אדם יציב יותר, רצוי בוגר חו"ל.

24.01.2019, 02:23

פרופ יציב היקר, מורי ורבי מבי"ח הדסה ירושלים בשנות השבעים, שלום רב
הנני מוקיר מאוד את דאגתך לשמירת רמת הוראת בתי הספר לרפואה מחד גיסא ואת רצונך לראות מערכת רפואה מקצועית בדרגה גבוהה בארץ מאידך גיסא.

חושבני שמגמה זאת חשובה ביותר, אולם יש לזכור שחלק מהסטודנטים מחו"ל הינם אנשים על רמה גבוהה ביותר שלרוע מזלם ציוני הבגרות או הפסיכומטרי לא הספיקו למעבר של הרף עקב חוסר מקומות בבתי הספר לרפואה בארץ ונאלצו לנסוע למקומות שונים בעולם ללימוד הרפואה. יש לזכור שכל אחד מהם כשחוזר לארץ חייב לעבור מבחנים של המדינה כדי להתרשם ממנו והאם רמתו תואמת לנדרש בבחינות של בוגרי הארץ, וכדי לאפשר לו ביצוע סטז' בארץ- וזה לעתים הרבה יותר חשוב מקביעת קריטריונים נוקשים העולים מהמסמך המוצג.

יש גם לזכור שכיום מכהנים בארץ מומחים רבים ומנהלי מחלקות ומנהלי יחידות בתחומים קליניים שסיימו לימודיהם במדינות שונות בחו"ל, ביניהם כאלה גם מדינות שלא נחשבות כמקנות רמה מקצועית ופיקוח כקיים בארץ, והינם ברמה מקצועית גבוהה ביותר ואשר הביאו לקידום רב את רמת הרפואה בארץ. בכל בית חולים בארץ ניתן למצוא בוגרי חו"ל כאלה כולל גם בבי"ח הדסה, שיבא, רמבם, איכילוב ואחרים.

את בתי הספר בחו"ל המקנים תעודות פיקטיביות ניתן בהחלט לפסול ואת המשתמשים בתעודות כאלה לפסול לחלוטין.

חושבני שכדאי להקדיש לנושא כה חשוב כזה מחשבות נוספות

בברכה

פרופ גרשון וולפין

ומה יהיה עם עולים החדשים עם דיפלומה ברפואה של מדינות זרות?? גם לא יוכר??

24.01.2019, 16:57

שלום..
הבן שלי נרשם ללמודי רפואה באוניברסיטת אל-נג'אח בשכם ..נאמר לנו מהאוניבסיטה שהתעודה מוכרת בארץ ...איך אני אדע אם כן נכון ..תעודה של הרישות מוכרת בארץ ..
אבקשך עזרתכם בנידון ..
issam_nijim@yahoo.com