חדשות

שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של מיאלומה פותחה על ידי מדענים ורופאים ישראלים

השיטה שפיתחו במכון ויצמן בשיתוף מחלקות ההמטואונקולוגיה בישראל תאפשר זיהוי מוקדם, אבחנה מדויקת והחלטות מושכלות יותר בטיפול אישי ממוקד על פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול

מעבדת מחקר. אילוסטרציה

שיתוף פעולה בין מדענים ממכון ויצמן לבין רופאים בכירים מהמחלקות להמטואונקולוגיה בישראל הוביל לזיהוי מדויק של הפרופילים הגנטיים ה״אישיים״ של תאי סרטן הדם מסוג מיאלומה נפוצה (Multiple Myeloma).

במסגרת המחקר המשותף זוהו פרופילים גנטיים של תאי הסרטן בארבע קבוצות חולים: חולים שהיו בשלב טרום-סרטני, חולי מיאלומה, חולים לאחר הטיפול וחולים שטופלו, הגיבו לטיפול, אך מחלתם חזרה ונעשתה פעילה.

המדענים והרופאים מעריכים שהמיפוי הגנטי האישי יסייע בעתיד בפיתוח שיטות חדשות לאבחון ולטיפול ממוקד במחלה קשה זו, במסגרת ״רפואה מותאמת אישית״.

מיאלומה נפוצה היא סרטן הדם השני בשכיחותו. היא מתפתחת כאשר תאי פלזמה - התאים המייצרים נוגדנים במוח העצם – מתרבים ללא שליטה ומובילים לכשל מערכות ולמוות. המחלה נחקרת כבר שנים רבות ובשנים האחרונות אף הושג שיפור משמעותי בהישרדות החולים בה באמצעות טיפולים אימונותרפיים. אולם, ברוב החולים המחלה חוזרת (relapse).

אחד המכשולים המרכזיים בטיפול במיאלומה היא השונות הרבה בין החולים במחלה והקושי לאבחן את החולים בשלבים המוקדמים שלה ולהתאים להם את הטיפול האופטימלי. לדוגמה, חולים המזוהים באקראי, בבדיקת דם שגרתית, כחולים בשלב הטרום-סרטני של המחלה, נשארים במעקב רפואי ללא טיפול (watch and wait). כל שנה כ-1% מהם מפתחים את המחלה אך עד למחקר הנוכחי לא היתה דרך להבדיל בין אלה שיפתחו מיאלומה לבין אלה שלא יפתחו את המחלה.

ד"ר גיא לדרגור, רופא בכיר במחלקה הפנימית במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, שגם עוסק במחקר וד"ר אסף ויינר מקבוצת המחקר של פרופ' עידו עמית במחלקה לאימונולוגיה במכון ויצמן, יחד עם קבוצת המחקר של פרופ' עמוס תנאי מהמחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון, סברו כי ריצוף RNA בתא הבודד (single-cell RNA sequencing) – שיטה בעלת רגישות גבוהה ביותר שחברי הקבוצה פיתחו – עשוי לאפשר גישה חדשה להבנת הגורמים להתפרצות מיאלומה נפוצה וכן לאבחון ולטיפול במחלה.

המערך לשיתוף פעולה מדעי-קליני במכון ויצמן, בראשות פרופ' גבי ברבש, סייע בגיוס כל מחלקות ההמטואונקולוגיה בישראל לשיתוף פעולה עם מדעני המכון במחקר הייחודי הזה.

שיטת המחקר החדשה שעמדה במרכז המחקר הנוכחי מאפשרת לחוקרים לרצף RNA באלפי תאים בודדים, מדם החולה, או ממוח העצם שלו - וכך לקבל את הפרופיל הגנטי של RNA בכל תא בנפרד. באמצעות ריצוף עשרות אלפי תאים מאנשים בריאים שעברו ניתוחים להחלפת מפרק הירך, תיעדו המדענים בשלב ראשון את "הפרופיל התקין" של תאי פלזמה נורמליים. קבוצת הבריאים היוותה את קבוצת הביקורת. תאי הפלזמה של קבוצת הביקורת היו דומים מאוד אלה לאלה והציגו פרופיל גנטי אחיד ותקין של תאי פלזמה נורמליים.

זיהוי השונות בין תאי הגידול ועמידות לטיפול באמצעות אפיון גנטי מדויק של אלפי תאי סרטן בחולי מיאלומה נפוצה. איור: נעה גודין

השוואת הדפוס הנורמלי לדפוסים שזוהו בחולים הראתה שלכל חולה דפוס גנטי ייחודי: בחלק מהמטופלים אף נצפו כמה "שבטים" (Clones) של תאים, עם פרופילים גנטיים שונים באותו חולה.

בדיקת דם פשוטה תאפשר זיהוי מוקדם

בשיטה הייחודית שפותחה במחקר אפשר לזהות גם בדם אפילו מספר קטן ביותר של תאים ממאירים, וזאת גם בשלב מוקדם מאוד של המחלה, השלב הטרום-סרטני. זיהוי תאים בבדיקת דם יוכל להחליף את ביופסיית מוח העצם הפולשנית (והכואבת) לצורך מעקב אחרי החולים האלה.

בדיקת דם פשוטה תאפשר זיהוי מוקדם, אבחנה מדויקת והחלטות מושכלות יותר באשר לטיפול, בהתבסס על פרופיל המחלה ה"אישי" של כל חולה.

דו"ח המחקר והאנליזה הגנטית הרגישה שיושמה בעבודה זאת לראשונה בעולם, התפרסם בסוף השבוע שעבר ב-Nature Medicine והם יתרמו לקידום הרפואה הישראלית בחזית הטיפול בחולי מיאלומה.

פרופ' ברבש ציין שההישג הנוכחי הוא רק ההתחלה ביישום טכנולוגיות ריצוף RNA בתאים בודדים במחקרים קליניים-גנומיים. "אנו מעורבים כעת בפיתוח שיתופי פעולה דומים בין חוקרים בבתי חולים לבין מדעני מכון ויצמן במטרה לקדם הבנת מנגנונים של מחלות נוספות, אבחון וטיפול בהן - מסרטן ומחלות אוטואימוניות ועד לאלצהיימר".

"ניתוח גנומי בתא בודד היה מוגבל עד כה למספר מצומצם של מעבדות מחקר", אמר פרופ' עמית. "אנחנו מרחיבים את גבולות הטכנולוגיה כל העת, כך שתוכל בעתיד להיות כלי קליני חשוב באבחון וניטור מחלות ממאירות רבות עוד בשלב הטרום-סרטני, או לניטור התפרצותן מחדש לאחר טיפול אונקולוגי. הטכנולוגיה זאת גם תתרום לפיתוח טיפולים אימונותרפיים חדשים ויעילים יותר על בסיס מסד הנתונים העצום שנבנה במחקר הנוכחי על המחלה".

"זיהוי התאים הסרטניים הנדירים ואפיונם התאפשר באמצעות שיטות מתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה (נתוני עתק). זה הכיוון שהרפואה העתידית תצעד בו יותר ויותר", אמר ד"ר אסף וינר. "בעתיד", הדגיש ד"ר לדרגור, "רופאים יוכלו לעקוב אחרי המחלה בזמן אמת ולטפל בכל חולה בהתאם לפרופיל מחלתו האישי, אולי אף לפני הופעת הסימנים הראשונים".

נושאים קשורים:  מיאלומה,  מכון ויצמן,  תאים סרטניים,  פרופיל גנטי,  RNA,  פרופ' גבי ברבש,  בדיקת דם לאבחון סרטן,  חדשות
תגובות