צוות חוקרים בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עמיתים בארה"ב ואיטליה יצרו לראשונה מפה מקיפה של "מתגי ההפעלה וההשתקה" של הגנים המעורבים בתהליך התפתחותה האוזן הפנימית.

בדיווח של הכתב עידו אפרתי ב"הארץ" נמסר כי החוקרים סבורים שממצאיהם עשויים לשמש בעתיד לפיתוח טיפול שיוכל אולי להשיב לחירשים וללקויי שמיעה את היכולת לשמוע.

את המחקר הובילה הגנטיקאית פרופ' קרן אברהם והוא בוצע על ידי הדוקטורנט עופר יזהר ברנע בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל והמכון האיטלקי לטכנולוגיה במילאנו.

פרופ' אברהם אמרה: "466 מיליון בני אדם בעולם, בהם 34 מיליון ילדים, סובלים מליקוי משמעותי בשמיעה מסיבות שונות. אחד הגורמים העיקריים לפגיעה בשמיעה - ניוון ומוות של תאי השערה באוזן הפנימית".

תינוק בעל שמיעה תקינה נולד עם 16 אלף תאי שערה בכל אוזן. התאים הרגישים אחראים לקליטת גלי הקול והמרתם לאותות חשמליים הנקלטים במוח. אולם, תאים אלה עלולים להיפגע בשל רעש, תרופות, סיבות גנטיות והזדקנות. הם אינם יכולים להתחדש לאחר שהתנוונו.

עוד אמרה פרופ' אברהם לעיתון: "כיוון אפשרי לטיפול בבעיה זו מתמקד במניפולציות של גנים באוזן - כלומר הפעלה ו/או השתקה של גנים מסוימים כדי לאפשר שיקום תאי השערה, ואולי אף יצירת תאי שערה חדשים".

בדיווח נמסר כי במחקר מופו מתגים אפיגנטיים של האוזן הפנימית - הגנים המבצעים רק פעולה רלבנטית לאיבר ספציפי. הם פועלים באופן שונה באיברים השונים. באוזן הפנימית נמצאת מערכת השמיעה ומערכת שיווי המשקל.

המחקר בוצע במודל עכבר שבו הופיק דנ"א מרקמות האוזן של עכברים. בהמשך הוסיפו החוקרים את החומר ביסולפיט המסמן את המתילים, החומרים הנקשרים לדנ"א. אלה משתיקים את הגנים שפעילותם באוזן הפנימית איננה נחוצה.

בהמשך בוצע ריצוף עמוק של הדנ"א, שאפשר למפות את נקודות הקשירה. כך זוהו גנים שלא היו ידוע על מעורבותם בתפקודי השמיעה. נתגלתה תבנית הפעולה של המתילים בתאי האוזן הפנימית הדומה לתבניתם בתאי העצב במוח. ממצא זה, אמרה פרופ' אברהם, עשוי להעיד על גמישות גם בפרופיל הגנים המעורבים בתהליכים המתרחשים באוזן הפנימית - מה שעשוי להגביר את הסיכוי להתחדשות תאי השערה בעזרת התערבות מתאימה (מתילציה).