בשנים 2016-2001 מתו בישראל 610 חסרי בית. רק 38% ממי שהוכרו כחסרי בית ממצים את זכותם להבטחת הכנסה – 1,632 שקל בלבד בחודש, ורק 48% ממצים את זכותם לסיוע בשכר דירה. כך דווח אתמול (ד') בדיון שקיימה ועדה העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. נציגת משרד הרווחה אמרה בדיון: "אין בידינו את האמצעים לסייע לאנשים האלה".

הדיון התקיים לבקשת חברי הכנסת עמיר פרץ, סעיד אלחרומי ומרב בן ארי. הנתונים שהוצגו הם מתוך מחקר של ד"ר מואליק שיינטוך ממכללת ספיר שפורסמו בשבוע שעבר ב"הארץ".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי, אמרה בדיון: "על פי הנתונים הרשמיים, המצב במדינת ישראל הוא יחסית טוב. שיעור דרי הרחוב הוא 0.02% מכל האוכלוסיה והוא מהנמוכים בעולם. אולם השאלה היא האם מצבנו אכן טוב או שאנחנו פשוט לא סופרים אותם טוב. בקרב צעירים לדוגמה, רוב מחוסרי הדיור לא נכנסים להגדרה הרשמית של דרי חוב. הם נזרקים להתגורר אצל חברים, פותחים אוהל באיזו גינה. הם לא ילכו למרכזים לדרי רחוב של המדינה".

ח"כ אל חרומי אמר: "הזדעזעתי מהנתון של מעל 600 דרי רחוב שנפטרו. אנשים אלה הופקרו מבחינת הטיפול הממשלתי ועל ידי החברה. הסכנה העיקרית בצעירים שמגיעים לרחובות היא שהם ינוצלו לרעה לזנות, עבריינות רחוב. כל החברה תשלם על כך את המחיר".

ח"כ עמיר פרץ: "ההשקעה הגדולה ביותר צריכה להיות בהגדלת סכום התמיכה המיועד להשכרת דירה. אם נצליח להשכיר לאדם דירה, הוא לא יהיה דר רחוב וקיים סיכוי לשקם אותו ולהפכו לאזרח תורם ולא לנטל על החברה. תופעת דרי הרחוב היא כתם על מצחה של החברה הישראלית. אלה לא השקופים של החברה - הם הרבה מתחת לזה".

ד"ר שיינטוך מסר שקיים פער בין הנתונים הרשמיים על דרי הרחוב לבין המציאות בעוד שעל פי ההערכות יש בישראל כיום בין 11,105 ל-32,463 חסרי בית, הנתונים מ-2016 של משרד הרווחה עמדו על 1,782 חסרי בית בלבד.

מריה פודגייצקי, נציגת משרד הרווחה, מחתה על האמירות שהושמעו בדיון, לפיהן מערכת הרווחה איננה מתפקדת בטיפול בדרי הרחוב. "אנחנו עושים עבודה מקצועית וקשה מאוד", אמרה, "אבל האמצעים שיש בידינו אינם מספיקים כדי לעזור לאנשים האלה. אני מסירה את הכובע בפני עובדים סוציאליים שמצליחים בכל זאת לסייע לדרי הרחוב. מעל 1,000 מטופלים על ידינו ומימשו את זכותם לסיוע בשכר דירה. זה בפני עצמו לדעתנו נתון מדהים. הזכאים צריכים להשלים את עלויות השכירות בעצמם, והדירות הרי לא נהיות זולות יותר ובעלי הדירות לא מחכים לדיירים אלה בדלת פתוחה. 103 אנשים מתוך מקבלי השירות שלנו התחילו לקבל השנה קיצבת נכות. צריך למצוא אדם כזה ולקחת אותו לבדיקות רפואיות, לאתר מסמכים. זה תהליך כמעט בלתי אפשרי בנסיבות הקיימות".

עוד אמרה נציגת משרד הרווחה ש-70% מחסרי הבית שמתים, מתים כתוצאה משימוש בחומרים פסיכואקטיביים ולא מעצם השהייה ברחוב. בהתייחס לפער המספרי אודות חסרי הבית, אמרה: "יש לבצע את ההפרדה הרלוונטית בין מי שרוצה לבין מי שלא רוצה לקבל שירות מאתנו. השירות איננו בכפייה אולם במקרים רבים אין לנו את המענים המתאימים לחסרי הדיור".

רות מנע ממשרד השיכון הסבירה כי תכנית הסיוע בשכר דירה לחסרי דיור כוללת 52 אלף שקל – סכום המחולק לארבע שנים, אולם הסכום הולך ויורד לאורך התקופה, עד כדי 800 שקל בחודש.

"דרי רחוב לא עוברים מסלול ביורוקרטי כמו כלל מבקשי הסיוע. עבורם יש מסלול מהיר. נכון שהסכומים הללו אינם מספיקים, לא לדרי הרחוב וגם לא לנכים, נשים מוכות ואסירים משוחררים. ביקשנו להגדיל את תקציב הסיוע, אולם לצערי המלצות ועדת אלאלוף, שהכירו בצורך הזה, לא יושמו. בקרוב תוגש לממשלה תכנית שהכין צוות בין משרדי המציע להקצות 400 דירות מעבר למסגרת הדיור הציבורי עבור דרי הרחוב. אנחנו מקווים שתאושר ותיושם מהר ככל האפשר".

לדיון הגיע דר רחוב מאופקים שסיפר: "אני בן 32, מכור לסמים, מתגורר במקלט ללא חשמל, מים ושירותים. יש לי משפחה - כולם מכורים לסמים. ניסיתי להיגמל אבל אחרי כן לא היה לי לאן ללכת ושוב חזרתי להשתמש בסמים כששמעתי שהוציאו את המשפחה שלי לרחוב".

אלי גיגי, עובד סוציאלי בעיריית אופקים, אמר כי החודש יקבל אותו דר רחוב לראשונה את הקיצבה לה הוא זכאי מאז חצי שנה. עד היום לא היה מי שייצא, יאתר אותו ויסייע לו במימוש זכויותיו. באופקים 16 דרי רחוב ואין  הוסטל עבורם. דרת רחוב אחת קיבלה סיוע בשכר דירה, אבל לא עמדה בתשלום הפערים וחזרה לרחוב. היא בוחרת לשהות במקלט ומקבלת ברחובות הצעות למקום לינה בתמורה לשירותי מין. "מה שהכי מפריע לדרי הרחוב", אמר  גיגי, "הוא העלבון, שלא רואים אותם, מתרחקים ולא נוגעים בהם. לא רק האזרחים, גם הממסד".