חוויית הטיפול במערכת הבריאות מתסכלת: התור ארוך, הרופא ממהר, וכשכבר מגיעים לרופא הוא עמוס, אין לו זמן, והוא עסוק יותר בהקלדה במחשב מאשר בלראות את המטופל. קל לו יותר להפנות את המטופל לבדיקות נוספות, ברובן מיותרות, מלהקדיש לו עוד כמה דקות לשיחה, לאבחון מדויק ולהסבר כדי לרתום את המטופל כשותף מלא בטיפול בעצמו.
עוד בעניין דומה
כך, רפואת הקהילה, שצריכה ויכולה לטפל ולמנוע הפניות מיותרות לבתי החולים, תורמת לעומס הרב על בתי החולים ולקריסתם. בעלי היכולת יפנו לרפואה הפרטית ויקנו בכסף את מה שמגיע לכל תושב על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי — שירותי רפואה באיכות וזמינות סבירים.
למערכת הבריאות הציבורית נדרשים עוד תקציבים, אבל הבעיה עמוקה מזה. תהליכי העבודה מיושנים, התיק הרפואי הממוחשב אינו ידידותי למטפל, הביורוקרטיה רבה מדי והזמן קצר. התוצאה היא מפגש טיפולי שאינו מפיק תוצאות מיטביות, ורופאים ועובדים שחוקים החסרים את המשאבים הרגשיים, השכליים והפיזיים לתת יחס וטיפול ראויים. החמלה של המטפל אוזלת וחומה של ניכור נבנית בין המטפל למטופל.
מצב זה אינו בר קיימא לאורך זמן, בפרט לנוכח חילופי הדורות. הדור הצעיר של המטופלים דורש בצדק טיפול איכותי. דור הרופאים החדש מעריך גם הוא איכות חיים ולא ישלים עם עבודה בעומס קיצוני בבתי החולים ובקהילה, כפי שהשלים הדור הוותיק. המחסור ברופאים ואחיות עוד יגבר, כי בתנאים הקיימים, אף אחת לא רוצה לעבוד במשרה מלאה.
הפתרון יבוא לאו דווקא מתוספת תקציבים. בקרב הנהגת המערכת דרושה הבנה שליבת העשייה של מערכת בריאות היא המפגש מטפל-מטופל הוא "פונקצית הייצור" של המערכת ובו יש להתמקד כדי לשפר את ביצועיה. זהו מרחב ייחודי ואישי שיש לגשת אליו בחרדת קודש; יש להשקיע בו כדי שיהיה אנושי ואיכותי ושתוצריו יהיו הטובים והמיטיבים ביותר. מפגש זה אינו ניתן למדידה כמותית ובו טמונה האיכות האמיתית. כיום, מערכת מדידת האיכות ברפואה מודדת תוצאות בלבד, שבינן לבין איכות אמיתית יש פער עצום. הגיע הזמן לגעת במפגש הטיפולי עצמו.
יש תהליכים וטכנולוגיות שעשויים לשפר את המפגש הטיפולי וייצרו בריאות טובה יותר בפחות כסף: תיעוד המפגש ללא צורך בהקלדה מייגעת, תיעדוף של מצבים רפואיים, התאמת התיק הרפואי הממוחשב לצורכי הרופא, דאגה לרווחת הרופא, מתן כלים לחוסן של מטפלים, ותמריצים שונים לארגוני הבריאות.
אופטימיזציה של מפגש המטפל-מטופל תשפר את תוצאותיו הטיפוליות, תשנה את מרקם היחסים בין מטפלים למטופלים, תשפר את שביעות הרצון של המטפלים והמטופלים, תמנע שחיקת רופאים, תמנע תופעות של אלימות נגד צוותים רפואיים, ובסופו של דבר תחסוך כסף למערכת בבדיקות, תרופות ואשפוזים מיותרים.
צריך להחזיר את הנשמה לרפואה. זו תהיה רפואה טובה, אנושית וזולה יותר.
(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר", ב-2.12.18)