במסגרת מחקר ה-ESTIMABL1, מחקר שלב 3 אקראי במטופלים עם סרטן בסיכון נמוך מבלוטת התריס  שטופלו ביוד רדיאוקטיבי (I131) לאחר הסרה כירורגית מלאה, 92% מהמטופלים עברו אבלציה מלאה של בלוטת התריס לאחר 6-10 חודשים, שהוגדרה כרמות Thyroglobulin שוות או נמוכות מ – 1 ננוגרם/מ"ל לאחר גירוי בעזרת TSH אנושי רקומביננטי וממצאים תקינים בבדיקת על-קול. המחקר גם מצא שיש יעילות דומה בטיפול ביוד רדיואקטיבי עם פעילות נמוכה (1.1 GBq) בהשוואה ליוד עם פעילות גבוהה (3.7 GBq) וגם בין הזרקה של TSH רקומביננטי לבין הפסקת טיפול בהורמוני בלוטת תריס. במחקר זה מדווחים התוצאים לאחר 5 שנות מעקב.

המחקר הוא רב-מוקדי, אקראי, תווית פתוחה לבדיקת שקילות, שבוצע ב-24 מרכזים בצרפת בין ה-28 במרץ 2007 לבין ה-25 בפברואר 2010. המטופלים, מבוגרים עם סרטן ממוין בסיכון נמוך מבלוטת התריס שעברו כריתה מלאה, הוקצו בצורה אקראית (1:1:1:1) לאחד מארבעה מסלולי טיפול, שכל אחד כלל אחת משתי שיטות טיפול – TSH רקומביננטי או הפסקת טיפול בהורמוני בלוטת תריס ובאחת משתי שיטות לטיפול ביוד רדיואקטיבי (פעילות נמוכה או גבוהה). החלוקה האקראית בוצעה על ידי תוכנת מחשב, עם גודל block משתנה. המעקב כלל בדיקה שנתית של Thyroglobulin בעת הטיפול ב-Levothyroxine. מדידה של Thyroglobulin לאחר גירוי עם TSH רקומביננטי ובדיקת על-קול לבלוטת התריס בוצעו על ידי הרופא המטפל. חוסר עדות למחלה הוגדר כרמות Thyroglobulin שוות או נמוכות מ-1 ננוגרם/מ"ל וממצאים תקינים בבדיקת על-קול.

726 מטופלים נותרו תחת מעקב (97% מתוך 752 המטופלים המקוריים במחקר) למשך זמן ממוצע של 5.4 שנים (טווח בין 0.5-9.2 שנים). ל-715 מהמטופלים (98%) הייתה חוסר עדות למחלה. 11 המטופלים הנוספים היו עם מחלה מבנית (4 מטופלים), רמות מוגבהות של Thyroglobulinי(5 מטופלים) או ממצאי ביניים בבדיקת על-קול (2 מטופלים). מתוך 11 המטופלים הללו, בזמן האבלציה, ששה טופלו ביוד רדיואקטיבי עם פעילות נמוכה (חמישה לאחר טיפול ב-TSH רקומביננטי ואחד לאחר הפסקת טיפול הורמונלי) וחמישה טופלו ביוד רדיואקטיבי עם פעילות גבוהה. רמות ה-Thyroglobulin שנצפו לאחר האבלציה ניבאו בצורה טובה מחלה מבנית, את מצב האבלציה במעקב של 6-10 חודשים ובזמן התוצא הסופי.

מקור: 

Schlumberger M. et al (2018). The lancet Diabetes & Endocrinology VOLUME 6, ISSUE 8, P618-626