חדשות

במקום רקמות חזיר: הנדסת רקמות אנושיות מרקמת שומן של המושתל

החוקרים מאוניברסיטת תל אביב סבורים כי שיטתם תאפשר ליצור כל רקמה בגוף בהתאמה אישית למושתל ומבלי להסתכן בדחייה על ידי המערכת החיסונית

תרבית רקמה (אילוסטרציה)
תרבית רקמה (אילוסטרציה)

שיטה חדשה להנדסת רקמות אנושיות מרקמת שומן זעירה של המושתל עצמו פותחה על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב. החוקרים הסבירו כי שיטתם תאפשר ליצור כל רקמה בגוף בהתאמה אישית למושתל ומבלי להסתכן בדחייה על ידי המערכת החיסונית. דו"ח המחקר התפרסם בסוף השבוע שעבר ב-Advanced Materials.

בראש צוות המחקר עמד פרופ' טל דביר, ראש המעבדה להנדסת רקמות מהמחלקות לביוטכנולוגיה ולמדע והנדסת חומרים, המכון לננו-טכנולוגיה והמרכז לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, ד"ר ראובן אדרי והדוקטורנטים עידן גל ונדב נור, פרופ' דן פאר ופרופ' עירית גת ויקס מהמחלקה לחקר התא ואימונולוגיה, פרופ' דורון שבת מבית הספר לכימיה וכן פרופ' ליאור הלר מהמרכז הרפואי אסף הרופא.

פרופ' דביר מסר: "הרקמות מורכבות מתאים ומחומר חוץ-תאי המקשר בין התאים מבחינה ביוכימית, מכנית וחשמלית. בהנדסת רקמות משתמשים בפולימרים סינתטיים או בפולימרים ביולוגיים כחומר חוץ-תאי, לשם תמיכה לתאים. הדבר מאפשר ליצור רקמה תפקודית. החומר החוץ-תאי הנחשב היום לטוב ביותר לצורך השתלות נלקח מרקמות חזיר. בתהליך זה מוציאים תאים מרקמות בעל החיים, ובביו-חומר שנותר מגדלים תאים אנושיים. אלא שבמחקר שלנו הראינו שגם החומר החוץ-תאי של החזיר גורם לתגובה חיסונית חריפה שעלולה לגרום לדחיית השתל".

כפתרון לבעיה השתמש הצוות ברקמות שומניות אנושיות שנתרמו למחקר על ידי המרכז הרפואי אסף הרופא ("שמיר"). "בניתוח זעיר פולשני הוסרה רקמה שומנית מהחולה. הופרדו תאי השומן מהחומר החוץ-תאי וממנו יוצר ג'ל מותאם אישית לחולה המסוים הזה", הסביר פרופ' דביר.

סכימה של חתיכת שומן הנלקחת מהחולה ומהונדסת לשתלים מתפקדים מכל סוג, המסוגלים לשקם כל איבר בגוף כולל הלב, חוט שדרה ומוח, ללא סיכון של דחייה ע"י המערכת החיסונית. מעבדת טל דביר, אוניברסיטת תל אביב

"בשלב השני, תאי השומן 'תוכנתו מחדש' לתאי גזע פלורי-פוטנטיים, שניתן להפוך אותם לכל סוגי התאים. כך הצלחנו לייצר רקמה לתיקון פציעות בחוט השדרה, לטיפול בשריר לב פגום, רקמה עצבית עבור חולי פרקינסון ורקמת שומן לניתוחי שחזור. כיוון שמקור הרקמות הוא מהחולה עצמו, הן לא יעוררו תגובה חיסונית. הטכנולוגיה נבדקה בהצלחה על בעלי חיים ועל תאי מערכת החיסון של בני אדם".

פרופ' דביר התעכב בדבריו על המחיר הכבד שמשלמים היום חולים העוברים השתלת רקמות על בסיס רקמות מחזיר: "אפילו אם ההשתלה עוברת בהצלחה, המושתל עדיין צריך להמשיך ליטול, לפעמים לכל החיים, תרופות המדכאות את המערכת החיסונית שלו וכך הוא נותר חשוף ופגיע למחלות אחרות. הרפואה המותאמת אישית היא העתיד. אמנם תהליך ההשתלה כפי שהראינו בעבודה זאת יהיה כנראה יקר יותר, אבל ברור שעדיף לבצע השתלה אחת מוצלחת, ללא חשש מתגובה חיסונית שלילית".

לאור ההצלחה הראשונית, הודיע פרופ' דביר כי נבדקות עתה אפשרויות שונות להנדסת רקמות משומן חולים. "אנחנו כבר יודעים להנדס כמעט כל רקמה אפשרית", אמר, "אבל הדרך עדיין ארוכה. יש צורך בייעול הטכנולוגיה הזאת וגם בהוכחת ההיתכנות הקלינית. הראינו שחל שיפור לאחר השתלת הרקמה בבעלי חיים שעברו התקף לב ובכאלה שנגרם נזק לחוט השדרה. בימים אלה אנחנו עובדים על הוכחת היכולת של שתלים עצביים המפרישים דופמין לטיפול במחלת פרקינסון.

"עד היום שלטה הדעה כי רקמות מחומר חוץ-תאי של חזירים בטוחות לשימוש, ולכן השימוש בהן היה נרחב במיוחד, החל מרשתות לבקע בטני ועד לשסתומים בלב. אבל כעת ניתן לייצר את כל 'העזרים הרפואיים' הללו מרקמה שמקורה בחולה עצמו ובכך להימנע מסיבוכים הנובעים מדחיית השתל".

נושאים קשורים:  הנדסת רקמות אנושיות,  פרופ' טל דביר,  תאי שומן,  מערכת החיסון,  השתלת רקמות,  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב
תגובות