האיגוד הישראלי לרפואת ילדים וגם משרד הבריאות פרסמו אתמול (ד') דפי מידע לציבור על מחלת החצבת, תסמיני המחלה, הסיבוכים האפשריים, לצד מידע על החיסונים לה, מתי יש להתחסן ומי אינו יוכל וגם על חיסוני המנע ועל הסיבות לעלייה שחלה בתחלואה בחצבת בישראל דווקא השנה.

בדף המידע של איגוד רופאי הילדים, עליו חתומים פרופ' שי אשכנזי, יו"ר האיגוד וד"ר צחי גרוסמן, מזכ"ל האיגוד, מודגש בין השאר כי החיסון נגד חצבת בטוח מאוד. מרבית המתחסנים אינם סובלים מתופעות לוואי כלשהן. אולם, כמו בכל טיפול רפואי, החיסון כרוך לעתים בתופעות לוואי זמניות וחולפות כמו תגובות מקומיות באזור ההזרקה, חום, כ-10% פריחה וכ-5% פרכוסי חום חולפים - לערך 1 ל-3,000. התגובות האלרגיות נדירות. כמו כן נשלל קשר לפגיעה בהתפתחות המחוסן, לרבות הופעת אוטיזם.

לפני פיתוח החיסון לחצבת, יותר מ-90% מהילדים חלו במחלה. הילדים שהחלימו היו מוגנים מפניה, אולם שיעור התחלואה הגבוה היה כרוך בסיבוכים משמעותיים, באשפוזים מרובים, ומדי שנה נרשמו כ-750 אלף ילדים בעולם שמתו עקב חצבת.

מנה אחת של החיסון נגד חצבת ניתנת לתינוקות בישראל בגיל שנה החל משנת 1971, ומנה נוספת בכיתה א', החל מילידי שנת 1978. מתן נרחב של החיסון בארץ ובעולם הביא לירידה מהירה מאוד בתחלואה ובתמותה מהמחלה. בישראל ירדה התחלואה המדווחת בחצבת באופן משמעותי מעשרות אלפי מקרים בשנה, שהיו בארץ לפני עידן החיסון.

המחלה היתה על סף הכחדה מלאה - הכחדה שהיא אפשרית בהחלט בחצבת, שכן נגיף החצבת פוגע בבני אדם בלבד וקיים זן אחד של נגיף והחיסון יעיל ביותר, "אולם", מודגש בדף המידע, "עקב ירידה בשיעורי ההתחסנות נגד חצבת, המגמה שתוארה לעיל השתנתה לחלוטין וחלה עלייה תלולה בתחלואה בחצבת ובתמותה עקב המחלה.

"מידע בלתי נכון על סיבוכים ופגיעות קבועות הנגרמים כביכול על ידי החיסון נגד חצבת, שפורסם באופן נרחב מאוד בעיקר ברשתות החברתיות, הביא לירידה בהתחסנות.

"אנו מבינים את החששות של הורים שנחשפו למידע הזה, אולם מדגישים שהוא נבדק היטב ונמצא בלתי נכון ומטעה. הדוגלים ב'רפואה טבעית' מובילים להחזירנו אחורה במעגל הזמן לטרום עידן החיסונים, עם תחלואה עצומה ותמותה גבוהה ממחלות זיהומיות שהרפואה המתקדמת כבר השכילה להפחיתם.

"ואמנם, תוצאות הירידה בהתחסנות לחצבת לא איחרו לבוא: החל מ-2017 נצפתה באירופה המתקדמת והמפותחת התפרצות של מחלת החצבת, שהתגברה ב-2018. לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, במחצית הראשונה של 2018 דווחו באירופה יותר מ-41 אלף חולי חצבת וכ-40 נפטרו מהמחלה, רובם המכריע בלתי מחוסנים. תחלואה זו גבוהה לאין שיעור מזו שהיתה באירופה בעשורים האחרונים וזאת במדינות מפותחות, ביניהן צרפת, איטליה, גרמניה, בלגיה וגם אוקראינה (שבה מוקד גדול של חולי חצבת) ורומניה".

על השאלה מהו מצב התחלואה בישראל ומדוע נרשמו עד כה יותר מ-1,400 חולי חצבת וגם מקרה אחד של מוות (פעוטה בת שנה וחצי), נאמר בדף המידע: "בישראל, שיעור ההתחסנות הארצי נגד חצבת הוא גבוה מאוד (מעל 95%) ולכן במשך תקופת מה לא חדרה ההתפרצות לארץ. אולם הגבולות הפתוחים עם תנועת נוסעים ערה ואזורים וקהילות שבהם שיעור ההתחסנות נמוך הם שהביאו להתפרצות החצבת גם בארץ".

בדף המידע שעלה באתר משרד הבריאות מופנית האצבע המאשימה להתפרצות המחלה השנה בישראל למקרים ש"ייבאו" אותה מחו"ל. "במהלך החודשים מארס ועד סוף אוקטובר 2018", נאמר במסמך שחובר במשרד הבריאות, "כתוצאה מיבוא של המחלה על ידי מספר מצומצם של תיירים ומבקרים, ולאחר מכן הפצה של המחלה בקרב אוכלוסיה לא מחוסנת, נדבקו בה נכון (נכון ל-6 בנובמבר) מעל 1,400 איש".