ישראל איננה ערוכה להתפרצות של מחלות הנגרמות משינויי מזג אוויר קיצוניים. כך הובהר על ידי כמה מומחים לנושא בדיון שקיימה שלשום (ג') ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.

פרופ' אלי שוורץ, מנהל המכון לרפואה טרופית במרכז הרפואי שיבא, הזהיר בדיון מפני מתפוצת לשמניה בנגב - מחלה המופצת בארץ בעיקר על ידי מכרסמים קטנים וזבובי החול. "הזן החדש של לשמניה טרופיקה", מסר פרופ' שוורץ, "הגיע לישראל מאפגניסטן ומופץ על ידי שפני הסלע. מבחינת מחלת הלשמניה, אנחנו בקטסטרופה לאומית. חוץ מ'מדינת תל אביב, מגדרה עד חדרה', בכל מקום רואים כבר התפשטות של המחלה".

ד"ר מיה נגב, מרצה באוניברסיטת חיפה, הזהירה כי הממשלה לא הקצתה תקציב וכוח אדם לטיפול באוכלוסיות הפגיעות יותר לשינויי אקלים.

חברת הכנסת יעל כהן פארן (המחנה הציוני), המשמשת כיו"ר ועדת המשנה לקידום אנרגיה מתחדשת ומעקב אחרי יישום הסכם האקלים בישראל, הזהירה: "משבר האקלים העולמי משפיע על המזרח התיכון בצורה מובהקת בשינויי אקלים קיצוניים. מדבור, שרב ובצורת גורמים לירידה בתפוקת מי הנחלים ולהתפרצות מחלות כמו עכברת. המדינה חייבת להיערך מראש למצבי קיצון ולהכין תכניות מגירה כדי שלא נמצא את עצמנו במצב של כיבוי שריפות. יש צורך בהיערכות ממשלתית ראויה לשינוים כאלה לטווח הארוך. הוכנה אמנם תכנית אלא שהיא לא תוקצבה על ידי הממשלה".

שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים, הוסיף נתונים על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים והגדלת צריכת האדם לשימושיו ולחקלאות. כמו כן, בגלל התערבויות רבות של האדם בטבע, יש עלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים: תנים, חזירי בר, כלבים משוטטים וחתולים שהם מפיצי מחלות. התפרצות זו גורמת לנזקים לאדם ולחקלאות ולהפצת מחלות.

פרופ' שלומית פז, ראש החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, הציגה תמונת מצב: "עליית הטמפרטורה בים התיכון היא בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו. הדבר משפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת. אנו חיים בתחושה כאילו האוכלוסיה בישראל מוכנה ומסוגלת להתמודד עם גלי חום קיצוני אך חשוב לזכור שכ-20 אלף איש מתו באחרונה בגלי חום בארצות מערביות". היא הזהירה ממחלות שהופצו על ידי יתושים בצרפת ובאיטליה וקיים חשש שהם יהוו מקור הפצה גם בישראל.

ד"ר איזבלה קרקיס, אפידמיולוגית סביבתית במשרד הבריאות, השיבה למומחים: "המשרד הכין תכנית היערכות לטיפול באוכלוסיה עקב שינויי אקלים קיצוניים. הצוות הפועל על פי תכניות אלו מתייחס לקבוצות אוכלוסיה שונות, למחלות שונות וכן לתחזיות לטווח הארוך והקצר. השנה היו בישראל 630 מקרים שבהם בני אדם נדבקו בעכברת".

תמר רביב, נציגת המשרד להגנת הסביבה, מסרה: "המשרד נערך לדרישת תקציב לפי תכניות והקצה כבר 30 מיליוני שקל לרשויות המקומיות לשם התמודדות עם מחלת הלשמניה".

אילו ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי, הבהיר: "המערכת האקלימית לא פועלת לפי גרפים. היא עלולה לפעול בתנודות קיצוניות ויש להיות מוכנים להפתעות".

אילן ברוש, מנהל החירום במשרד הרווחה, הוסיף: "קיימת היערכות מצד המשרד לטיפול באזרחים ותיקים, לבעלי צרכים מיוחדים ומול הרשויות המקומיות ורשויות הרווחה".