מדענים בכירים ובלתי תלויים הצביעו על החיסונים כעל ההישג הרפואי הגדול ביותר של הרפואה המודרנית. החיסונים הביאו אכן לשיפור עצום בתוחלת החיים ובאיכות החיים של האנושות, תוך שינוי פני הרפואה. התחלואה והתמותה ממחלות זיהומיות שכנגדן ניתנו חיסונים פחתה מאוד. מחלת האבעבועות השחורות, בה חלו בעת הכנסת החיסון כשליש מאוכלוסיית אירופה, בוערה מן העולם; זיהומים כמו שיתוק ילדים (פוליו), צפדת (טטנוס) וקרמת (דיפתריה), הפכו לנדירים. מומחים מעריכים שכיום החיסונים מונעים שלושה מיליון מקרי מוות מדי שנה.
עוד בעניין דומה
שימוש בטכנולוגיות חדשניות בעשורים האחרונים הביא לפיתוח חיסונים נוספים, בטוחים יותר מאי פעם בעבר. אלה כוללים חיסונים מצומדים נגד חיידקים הגורמים לדלקת קרום המוח, נגד נגיף הרוטה ונגד נגיף הפפילומה האנושי. לאחר בדיקה מעמיקה של יעילותם ובטיחותם, הם הוכללו בתכנית החיסונים בישראל, כמו במדינות מפותחות אחרות, ואיסוף נתונים לאחר הכללתם אושש את השפעתם החיובית העצומה.
דו"ח של משרד הבריאות שפורסם בתחילת השבוע (א') הראה ש-96% מתלמידי כיתה א' בישראל מקבלים את החיסון נגד חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח, ו-95% מתלמידי כיתה ב' את החיסון נגד דיפתריה, שעלת, טטנוס, ושיתוק ילדים. זהו שיעור גבוה המצביע על אמון בחיסונים והכרה בחשיבותם.
לפני כשני עשורים היתה תקווה שבשנת 2010 ניתן יהיה לבער את החצבת ולהפסיק לחסן נגדה. אולם, מידע מופרך קשר את החיסון למחלות, ובפרט לאוטיזם, ואף שהקשר נשלל מכל וכל, שיעור ההתחסנות במדינות מסוימות ירד, והתוצאה של עלייה גבוהה בתחלואה לא איחרה לבוא
אולם, אין להיות שאננים: שיעור ההתחסנות נמוך במיוחד באזורים מסוימים בארץ ונגד זיהומים מסוימים, כגון שפעת ונגיף הפפילומה, נגדם שיעור ההתחסנות הוא פחות מ-50%.
מהן הסיבות לאי התחסנות? קרוב לוודאי שהסיבה העיקרית היא חשש מתופעות לוואי וסיבוכים - של החיסונים. אין ספק כי חיסונים, כמו כל טיפול רפואי, כרוכים בתופעות לוואי בלתי רצויות. אולם אלו לרוב קלות ותמיד חולפות. לא ניתן כיום חיסון שגרתי היכול לגרום לנזק רפואי קבוע כלשהו; כאשר הועלה חשש כזה לחיסונים מסוימים, הם הוצאו משימוש. חשוב להדגיש שקשר זמנים אינו מעיד בהכרח על קשר סיבתי, ומחלה המופיעה שנים לאחר החיסון אינה מעידה כי היא נגרמה בעקבות החיסון. אולם מידע מופרך, שקרי וחסר בסיס, המופץ בקלות באמצעי התקשורת המודרניים הפרוצים לכל, מטעה אנשים רבים ומעורר בהם חששות בלתי מוצדקים. נימוק אחר הוא הרצון "לרפואה טבעית", המאיים ללא כל הצדקה להחזיר אותנו עשרות שנים לאחור.
כרופא ילדים ותיק, ליבי דואב על כל ילד החולה בדלקת קרום המוח, שעלת או חצבת, עם תחלואה קשה, נזקים קבועים ואף מוות מפני שלא חוסן.
חצבת כדוגמה
לפני פיתוח החיסון לחצבת גרמה המחלה לכ-750,000 מקרי מוות בשנה. בידינו חיסון יעיל ביותר: הגנה של 97% מהמחלה למי שחוסן בשתי מנות כנדרש. החיסון הוריד במהירות את התחלואה, ועפ"י מגמות התחלואה לפני כשני עשורים היתה תקווה שבשנת 2010 ניתן יהיה לבער את המחלה ולהפסיק לחסן נגדה. אולם, מידע מופרך קשר את החיסון למחלות, ובפרט לאוטיזם, ואף שהקשר נשלל מכל וכל, שיעור ההתחסנות במדינות מסוימות ירד, והתוצאה של עלייה גבוהה בתחלואה לא איחרה לבוא: אלפי מקרים ומעל 100 מקרי מוות מצערים באירופה, ומעל 600 חולים בישראל, בעיקר באזורים עם שיעורי התחסנות נמוכים.
הבה נתחסן כמומלץ ילדים ומבוגרים כאחת כדי לשמור על הבריאות ועל קדושת החיים. זה בידינו.
(המאמר התפרסם לראשונה ב-22.10.18 ב"ידיעות אחרונות")
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
