חדשות

סקר השחיקה הגדול בעובדי מערכת הבריאות: המתמחים הם השחוקים ביותר

יותר מ-40 אלף עובדי מערכת הבריאות לקחו חלק בסקר השחיקה בעבודה. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי בתי חולים

הרופאים הצעירים סובלים מרמות השחיקה הגבוהות ביותר

סקר מקיף על בעיית השחיקה בעבודה שנעשה בקרב עובדי מערכת הבריאות שבו השתתפו יותר מ-40,000 עובדים שמילאו שאלונים, העלה כי הממוצע במדד השחיקה במערכת הבריאות בישראל עומד על 3.4 בסולם שבין 1 ל-7.

סקר דומה שנערך בישראל בקרב 20,000 עובדים במגזר הפרטי והציבורי, שאינם במערכת הבריאות, מצא כי ממוצע מדד השחיקה עמד על 2.2. המסקנה: רמת השחיקה בקרב עובדי מערכת הבריאות היא הגבוהה ביותר. ציון שחיקה גבוה מ-3.0 נחשב במחקרים שנעשו במערכות בריאות שונות בעולם כציון גבוה שיש לטפל בו מיידית.

עוד נמצא בסקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בישראל ביוזמת משרד הבריאות ובשיתוף קופות החולים ובתי החולים המתפרסם הבוקר (ה') כי השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי בתי חולים וזאת בהשוואה לעובדי קופות החולים ועובדי משרד הבריאות. מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות.

מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים.

השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן.

באופן צפוי עולה שככל שעובדים שעות רבות יותר - כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת אלה שאינם נוטלים חלק במשמרות אלו, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת.

רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים. הם קיבלו על פי המדד ציון של 4.3. גם הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה גבוהות. ציונם הממוצע עמד על 3.9.

עובדי הסיעוד סובלים מעומס פיזי

בהשוואה בין סוגי הארגונים והסקטורים נמצאו מאפיינים ייחודיים שונים. בבתי החולים הכלליים בולטת שכיחות גבוהה של עובדים הסובלים מעומס פיזי, בעיקר בקרב עובדי הסיעוד: 63% מהעובדים דיווחו בשאלונים שנתבקשו למלא כי הם סובלים מעומס פיזי.

עוד עלה שבבתי החולים הכלליים קובעת בנושא זה סביבת העבודה הפיזית במסגרתה פועל העובד (24% השיבו כי קיים קושי בנושא זה) ועומס המטלות האדמיניסטרטיביות המוטלות על הסקטור הסיעודי (42% השיבו כי הם עוסקים בכך בתדירות גבוהה).

בבתי החולים הגריאטריים שבהם ניכרת שחיקה גבוהה - בפרט בקרב הסקטור הסיעודי - העלה הסקר כי עומס פיזי מקשה על 65% מעובדי הסיעוד ועל כשליש מעובדי התפעול, האדמיניסטרציה ומקצועות הבריאות. נמצא שקושי זה משפיע משמעותית על השחיקה.

סביבת העבודה הפיזית מקשה על כרבע מהעובדים בסקטור הסיעוד ועומס המטלות האדמיניסטרטיביות קיים בתדירות גבוהה בקרב 41% מהעובדים בסקטור זה. ריבוי המטלות האדמיניסטרטיביות נמצא כבעל השפעה חזקה יחסית על שחיקת עובדי הסיעוד בבתי החולים הגריאטריים.

השחיקה הנמוכה ביותר בעובדי המנהלה

השחיקה המדווחת של עובדי התפעול והאדמיניסטרציה (מנהלה) במערכת הבריאות, באופן כללי, נמוכה יותר מאשר בשאר המקצועות. בדומה לסקטורים האחרים הגיוון והעניין בעבודה קשורים באופן מובהק לתחושת השחיקה שלהם. משמע ככל שהם חשים שיש להם יותר עניין בעבודה, כך שחיקתם נמוכה יותר. עם זאת, רק 57% חשים גיוון ועניין בעבודתם, לעומת 65% עד 75% בסקטורים האחרים (מקצועות הבריאות, הסיעוד והרפואה). בקרב העובדים בסקטור זה, העומס שעליו דיווחו הוא הנמוך ביותר מבין הסקטורים: 51%, לעומת 57%-65% בקרב עובדי הסקטורים האחרים.

בסקטור הרפואה בכלל ובבתי החולים הכללים בפרט (14% ו-8% בהתאמה), רק מיעוט מקרב הרופאים חשים שיש לארגון מחויבות לבריאות העובד, למרות הקשר החזק שיש למדד זה עם  מדד השחיקה.

בסקטור מקצועות בריאות קיימת תחושה שמערכת הבריאות לא מטפחת את המקצוע. 14% בלבד ציינו שהארגון מטפח את המקצוע שלהם.

במשרד הבריאות בולטת ההשפעה המשמעותית של קונפליקטים בין בעלי תפקידים על תחושת השחיקה, כאשר רבע מהעובדים מציינים שקיימים קונפליקטים בעבודתם.

61% מעובדי המלר"ד חשופים לאלימות מילולית

בעניין תופעות האלימות, עלה בסקר כי כ-17% מהעובדים במערכת הבריאות חשופים לאלימות מילולית בתדירות גבוהה וכ-70% ציינו כי הם חשופים בתדירות כלשהי (לעתים רחוקות עד תמיד). שיעורים גבוהים יותר של עובדים החשופים לאלימות מילולית נמצאו בקרב 61% מהעובדים במלר"ד שציינו כי הם חשופים תמיד או לעיתים קרובות לאלימות מילולית.

במערך הפסיכיאטרי 33% דיווחו על חשיפה לאלימות מילולית, בעיקר בסקטורים הרפואה – 43% והסיעוד 62%. האחרונים חשופים גם לאלימות פיזית בתדירות גבוהה ובשיעורים גבוהים (29% ו-52%, בהתאמה).

בכלל המערכת, החשיפה בתדירות גבוהה לאלימות פיזית היא מועטה, אך קיימת: 7% חשופים אליה בתדירות גבוהה ו-46% לעתים רחוקות יותר.

השפעת השכר על השחיקה בעבודה

עורכי הסקר ציינו כי שחיקה מציגה מצב נפשי הקשור בחשיפה יומיומית לקשיים במקום העבודה המשפיעים על חיי האדם. שחיקה על פי קריטריונים אלה איננה קשורה בשנות הוותק, אלא ברמת הקושי היומיומי לאורך זמן שהעובד חווה. כמו כן הדגישו עורכי הסקר בדו"ח המסכם את ממצאיו, כי עובד שחוק הוא עובד שחווה תשישות רגשית ומתקשה לגלות אמפתיה לאחרים, תשישות פיזית (חש עייפות וחוסר אנרגיה) ותשישות קוגניטיבית (מתקשה להתרכז ולהתמקד).

קשיים המתלווים לעבודה וגורמי לחץ כוללים: קונפליקטים בין בעלי תפקידים, עומס פיזי, עומס עבודה ומטלות, וקושי לשלב בין העבודה לבית. בנוסף, נבדקו בסקר תחושת אפליה וחשיפה לאלימות מילולית ופיזית. כן נבדקה בסקר השפעתם של משאבים ארגוניים כגורמים המגנים מפני שחיקה: תנאים ושכר מיטיבים, גיוון בעבודה, טיפוח המקצוע, מחויבות הארגון לבריאות העובד וכדומה. גיוון ועניין בעבודה משפיע מאוד על מניעת תחושת השחיקה. כן קיימת השפעה משמעותית גם לתחושה שהארגון מחויב לבריאות העובד ולתחושת העובד שיש לו יכולת להשפיע וליזום במקום העבודה לצד התחושה שבמקום העבודה שוררת אווירת שיתוף ועזרה הדדית.

נושא השכר ותנאים הוגנים, כך עלה מהסקר, לוקה בחסר בעיני 83% מהמשיבים אולם עם זאת הוא לא נמצא כגורם משמעותי המשפיע על השחיקה שלהם.

עורכי הסקר הזמינו 143,880 עובדים במערכת הבריאות הציבורית בבתי החולים, בשירותי הקהילה של קופות החולים ובמשרד הבריאות להשיב לשאלון אולם רק כ-30% מהם, 42,534 עובדים, נענו. הסקר נערך בליווי אקדמי של הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב. הוא היה הגדול ביותר שנעשה עד כה בקרב עובדי מערכת הבריאות בארץ.

במקביל להכנת הסקר מסר אמש משרד הבריאות כי החל להוביל שני מהלכים רוחביים כדי לסייע לארגוני הבריאות לטפל בממצאי הסקר. בכלל זה, בבניית תכניות התערבות ארגוניות לשם טיפול בגורמי השחיקה לשם צמצומה וכן תכנית הכשרה לצוותים הארגוניים שתפתח במהלך נובמבר 2018.

תגובת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן: "העובדים והעובדות הם הלב הפועם של מערכת הבריאות. דאגה לרווחתם תשפר את איכות המערכת גם למטפלים וגם למטופלים". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב הוסיף: "השחיקה נובעת מבעיות היסוד של המערכת והיא גם בעיית יסוד בפני עצמה. אנחנו נחושים להתמודד עימה. אולם הדרך ארוכה ועם זאת יש הרבה צעדים שניתן לבצע אותם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. מערכת הבריאות מופעלת על ידי העובדים וכדי לתת טיפול טוב צריך להבטיח את רווחתם ושלומם של העובדים. ממצאי הסקר ייתנו לנו כלים לפתרונות".

נושאים קשורים:  שחיקה מקצועית,  שחיקת עובדי הבריאות,  סקר,  חדשות,  מתמחים,  עומס עבודה,  עובדי הסיעוד,  עובדי בתי החולים
תגובות
 
אנונימי/ת
19.10.2018, 09:37

רציתם "התייעלות", "אקרדיטציה" , "תודעת שירות" , "המטופל במרכז" ועוד מיני ססמאות נבובות בלי להשקיע משאבים וכסף. קיבלתם מערכת שחוקה שנמצאת בתהליכי קריסה. מה בדיוק חשבתם שיקרה?

אנונימי/ת
22.10.2018, 21:46

רציתם "קביעות", "ביטחון תעסוקתי", "פנסיה תקציבית" ועוד מיני ססמאות נבובות, אז קיבלתם שוק עבודה מאובן וקשיח שאינו מאפשר לעובד שחוק לעבור בקלות הסבה מקצועית ומאלץ אותו להיתקע במקצוע שהוא שונא ולהזיק לקולגות ולפציינטים.

אנונימי/ת
19.10.2018, 09:42

בארצות הברית המושג הוא
Doctor Burn Out
ולדעתי מייצג את המצב יותר טוב משחיקה.
העומס שמוטל על חלק מהרופאים, הלחץ שבו הם נתונים לאורך שנים רבות, היעדר התמורה הכלכלית הראויה במסגרת העבודה בבית החולים שמחייבת אותנו לעבוד משרה נוספת מחוץ לכתלי בית החולים כולם מצטרפים לתהליך קטלני ששבו הרופא ״שרוף״ ובסופו של יום קורס - משלם בבריאותו, במשפחתו או בחייו.

אנונימי/ת
19.10.2018, 09:44

וואלה אנשים כל כך שחוקים עמוסים ותשושים שכל אחד זורק את החרא על זולתו. גם ברמת הפרט וגם ברמת גופי הבריאות הגדולים.

20.10.2018, 20:37

טיפול בגורמי השחיקה הוא לא ועדות ותוכניות אלא העלאה חדה של התקנים וטיפול בשחיקת השכר.

אנונימי/ת
22.10.2018, 21:45

שחיקה היא תופעה נורמלית וטבעית בכל מקצוע.

הבעיה היא שבשוק עבודה חופשי וגמיש ברגע שנמאס לעובד ממקצוע אחד, הוא מחליף מקצוע! נמאס לך להיות רופא? תעבור להייטק, להנדסה, למשפטים, לראיית חשבון.

הצרה היא ששוק העבודה הישראלי הוא מאובן קשיח (וכמובן גילדת הרופאים נתנה גם היא את התרומה שלה לעניין, כמו יתר הגילדות), ובשוק עבודה מאובן אין לעובדים שחוקים אופציה ממשית לבצע הסבה מקצועית. לך תלמד עכשיו משפטים 3 שנים, התמחות של שנתיים ובסוף בחינה בלתי אפשרית שאפילו שופטי העליון הגדירו ככזו שהם בעצמם לא מסוגלים לעבור (ואם זה מזכיר לכם משהו, אז זה לא במקרה). אז אין ברירה, נשארים תקועים במקצוע ששונאים אותו, והתוצאה היא נזקים נרחבים למקצוע, לקולגות, לפציינטים ולבריאות הציבור.

אנונימי/ת
24.10.2018, 20:01

דברי טעם

20.11.2018, 11:37

נשמע שמירי רגב שלחה אותך להטיל רפש על ציבור הרופאים. חיסול אליטות במסווה של "שוק חופשי והיד הנעלמה".
לעצם הביקורת שלך, בוא תציע איך מכשירים אורולוג מנתח, המטו אונקולוג, או רופא תעסוקתי או טוקסיקולוג במסלול מהיר של פחות מארבע שנים. עכשיו תניח את הסכין ונדבר על שוק חופשי. למדתי 7 שנים רפואה ואח"כ עוד 6 שנים התמחות. עכשיו מתחיל להיות רופא עצמאי ומעודכן, והנה כבר מופיעה שחיקה. מה הפתרון? הסבה להייטק?
השוק החופשי שלך שלח חצי מבוגרי רפואה בישראל לעבוד בחו"ל כי זה משתלם יותר פי 4 ויותר מבחינת יחס שכר ליוקר מחייה, אז מה יועיל השוק החופשי שלך עכשיו? נביא רופאים מהודו או גרוזיה?