הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את דו"ח לימודי רפואה באוניברסיטאות בשנים תש"ס (1999/00) – תשע"ז (2016/17). לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית, הנה כמה מהנתונים האחרונים על לימודי הרפואה בישראל:

2,510 מועמדים נרשמו בשנת תשע"ז (2016/17) ללימודי תואר ראשון ברפואה. כמעט כולם (2,425, 96.6%) רשמו את לימודי רפואה בעדיפות ראשונה. 2,110 (87.0%) מהם רשמו בעדיפות הראשונה לימודי רפואה כללית ו-315 (13.0%) רשמו לימודי רפואת שיניים. רק כשליש מהמועמדים (756) שרשמו לימודי רפואה בעדיפות הראשונה רשמו מקצוע אחר בעדיפות שנייה. מתוך אלו שרשמו מקצוע אחר בעדיפות שנייה נבחרו בעיקר המקצועות האלה: מדעי הרפואה (115 מועמדים), ביולוגיה (115), הנדסה ביו-רפואית (68), רוקחות (56), מדעי המחשב (46) והנדסת חשמל (44).

בשנת תשע"ז, רק 28.6% מהמועמדים שרשמו את המקצוע רפואה כללית בעדיפות ראשונה, התקבלו ללימודים במקצוע זה. לעומת זאת, 41.3% מהמועמדים לרפואת שיניים התקבלו. רובם המוחלט של המתקבלים לרפואה כללית ולרפואת שיניים אכן לומד את המקצוע. מתוך המועמדים לרפואה כללית (בתשע"ז) 125 למדו רפואה כללית כבר בשנה הקודמת (תשע"ו) במוסד אחד וניסו להתקבל למוסד אחר.

בהשוואה למקצועות אחרים, במקצוע רפואה כללית אחוז המועמדים שקיבלו תשובה שלילית היה הגבוה ביותר (71.4%), גבוה מרפואת שיניים (58.7%) וממקצועות אחרים כגון הנדסת בניין (68.3%) והנדסת מחשבים (55.7%).

הציון הפסיכומטרי הממוצע של מועמדים שהתקבלו למקצוע רפואה כללית (735) היה גבוה באופן ניכר מהציון של מועמדים שהתקבלו למקצועות אחרים באוניברסיטאות (תרשים 2). יתר על כן, הציון הממוצע של המועמדים ללימודי רפואה כללית שקיבלו תשובה שלילית, היה גבוה מהציון הממוצע של המועמדים שהתקבלו למקצועות כגון הנדסת בניין, הנדסת מחשבים, משפטים ועוד.

בעשרים השנים האחרונות התקיימו לימודי רפואה באוניברסיטאות תל אביב, בן גוריון, הטכניון והעברית, ובשנת תשע"ב (2011/12) הצטרפה אוניברסיטת בר אילן. מספר הסטודנטים לרפואה נמצא במגמת עלייה  ובמיוחד בשנים האחרונות מאז הקמתה של הפקולטה לרפואה תחת אוניברסיטת בר-אילן.

מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 בשנת תשע"ז (2016/17), גידול של 69.4%. מתוך סך כל הסטודנטים לרפואה בתשע"ז 3,047 (58.7%) למדו לתואר שני (ד"ר ברפואה) ו-2,147 (41.3%) למדו לתואר ראשון. עיקר הגידול במספר הסטודנטים לרפואה בשנים תש"ס-תשע"ז היה באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית, בהם למדו יותר ממחצית מהסטודנטים לרפואה (58.0%). על אף הגידול במספרם של הסטודנטים לרפואה, חלקם היחסי מתוך כלל הסטודנטים לא השתנה באופן ניכר בשנים אלה (מ-2.0% בתש"ס ל-1.9% בתשע"ז).

בתשע"ז (2016/17) נרשמו בעדיפות ראשונה 2,110 מועמדים ללימודי רפואה כללית, ו-28.6% מהם קיבלו תשובה חיובית. באותה שנה נרשמו בעדיפות ראשונה 315 מועמדים ללימודי רפואת שיניים, ו-41.3% מהם קיבלו תשובה חיובית.

מספר הסטודנטים לרפואה גדל מ-3,066 בשנת תש"ס (1999/00) ל-5,194 בשנת תשע"ז, בדומה לקצב הגידול במספרם של כלל הסטודנטים באוניברסיטאות.

כחמישית מהסטודנטים לתואר שני ברפואה כללית בתשע"ז היו סטודנטים בין-לאומיים ממדינות צפון אמריקה.

בתשע"ז (2016/17) למדו 4,483 סטודנטים רפואה כללית, מתוכם 2,737 לתואר שני ו-1,746 לתואר ראשון. בשנה זו 711 סטודנטים למדו רפואת שיניים, מתוכם 401 לתואר ראשון ו-310 לתואר שני. רפואת שיניים ניתן ללמוד רק באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטה העברית. קצב הגידול במספר הסטודנטים לרפואה כללית בשנים תש"ס-תשע"ז היה גבוה יותר מאשר בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים (74% בהשוואה ל-44%, בהתאמה).

בשנות ה-2000 שיעור מקבלי תואר שני ברפואה כללית נע בין 3.8 ל-5.4 למאה אלף איש. מתחילת העשור הנוכחי גדל חלקם היחסי, וב-2017 הוא עמד על 7.0 ל-100,000 איש. למרות הגידול, ב-2016 הייתה ישראל במקום אחד לפני האחרון בקרב במדינות ה-OECD בשיעור זה.

בשנים 2017-2012, על כל ישראלי שקיבל בישראל תואר שני ברפואה כללית היו בממוצע כ-1.5 ישראלים שקיבלו תואר זה בחו"ל ולאחר מכן קיבלו רישיון לעסוק ברפואה בישראל.

חלקן היחסי של הסטודנטיות לרפואת שיניים גדל מ-24.6% בתשמ"ג (1982/83) ל-64.1% בתשע"ז (2016/17). ברפואה כללית גדל חלקן מ-34.0% ל-54.7%, בהתאמה.

בתשע"ז, אחוז הערבים הלומדים לתואר ראשון ברפואה כללית (19.2%) היה גבוה מחלקם היחסי במקצועות אחרים באוניברסיטאות (13.5%), אך קטן מעט מחלקם היחסי באוכלוסייה (20.8%). לעומת זאת, חלקם בקרב הסטודנטים לרפואת שיניים היה גבוה יותר (24.7%).

חלקם היחסי של יוצאי אתיופיה בקרב סטודנטים לתואר ראשון ברפואה עמד בתשע"ז (2016/17) על פחות ממחצית האחוז (0.4%). אחוז זה היה נמוך מחלקם של יוצאי אתיופיה בקרב כלל הסטודנטים לתואר ראשון (1.1%) ומחלקם היחסי בכלל האוכלוסייה (1.7%).

בשנת תשע"ז היה ייצוג יתר בלימודי תואר ראשון רפואה כללית למוסלמים הגרים במחוזות הצפון וחיפה ולנוצרים-ערבים (פי 2 ופי 1.2 מייצוגם באוכלוסייה, בהתאמה). בניגוד לכך, ליוצאי אתיופיה, לבדואים ולחרדים היה ייצוג חסר (פי 0.25, פי 0.14 ופי 0.10, בהתאמה).

חלקן היחסי של הנשים הממשיכות לתואר שלישי בקרב בוגרות תואר שני ברפואה כללית (2.8%) היה נמוך לעומת חלקם של הגברים (6.7%).

לדו"ח המלא - ליחצו כאן