32% מתחלואת הסרטן בישראל – כ-9,600 איש ואישה על פי נתוני 2015 – היו ניתנים למניעה, אם היו מאמצים את ההמלצות לחיים בריאים. הימנעות מעישון היתה יכולה למנוע מ-2,104 ישראלים לחלות בסרטן הריאות ומ-3,578 נוספים ממחלות סרטן אחרות, ומניעת השמנת יתר היתה יכולה כנראה למנוע מ-423 נשים לחלות בסרטן השד.

נתונים אלה, העולים ממחקר חדש שבדק לראשונה את הגורמים המשפיעים על תחלואה ותמותה מסרטן בישראל, הוצגו היום (ב') בתדרוך לתקשורת שקיימה האגודה למלחמה בסרטן עם תחילת המבצע השנתי "הקש בדלת", המיועד לגיוס תרומות לקידום המאבק בסרטן.

המחקר נערך ביוזמת האונקולוג פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן ויו"ר לשעבר של ארגון הסרטן הבינלאומי ה-UICC, על ידי ד"ר אבי מגיד מהמחלקה לניהול מערכות בריאות במרכז האקדמי פרס ופרופ' ליטל קינן-בוקר מהמרכז הלאומי לבקרת מחלות ובית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

המחקר בחן את שיעור מקרי הסרטן הניתנים למניעה באמצעות הפחתת החשיפה לגורמי סיכון מרכזיים בקרב יהודים וערבים, ואלה הם הממצאים העיקריים:

עישון – 85% ממקרי הסרטן בישראל

עישון אחראי ל-85% ממקרי סרטן הריאה בישראל בשנת 2015, ומניעת עישון היתה יכולה למנוע 2,104 מקרי סרטן ריאה מתוך 2,482 המקרים החדשים שאובחנו בשנת 2015. בנוסף, עישון אחראי גם ל-13% ממקרי סרטן הלבלב לפי נתוני שנת 2015 (סך של 115 מקרים מתוך 867 מקרים חדשים), 18% ממקרי סרטן הקיבה (128 מקרים מתוך 708 מקרים חדשים), 16% ממקרי סרטן הכליה (139 מקרים מתוך 853 מקרים חדשים), 12% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת (378 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים) ו-46% ממקרי סרטן שלפוחית השתן (714 מקרים מתוך 1,539 מקרים חדשים).

המחקר גם מצא שבאוכלוסיה הערבית שיעור גדול יותר של מקרי סרטן הקשורים לעישון בהשוואה לאוכלוסיה היהודית וכן לעודף משקל שניתן היה למניעה ב-2015, עקב שכיחות גבוהה יותר של עישון בקרב גברים והשמנה בקרב שני המינים באוכלוסיה הערבית.

החוקרים גם השוו ממצאים אלה לנתוני מחקר דומה שנערך באחרונה בארה"ב. ההשוואה העלתה כי בישראל עישון הוא גורם סיכון שאחראי ליותר מקרי סרטן, ל-85% ממקרי סרטן הריאה בשנת 2015 לעומת 82% בארה"ב. בישראל, 13% ממקרי סרטן הלבלב נגרמו מעישון לעומת 10% בארה"ב. ההבדלים נובעים, נטען במחקר, משיעור העישון הנמוך יותר בארה"ב בהשוואה לישראל וזאת בזכות העלאת מחירי מוצרי הטבק והרחבה של חוק איסור עישון במקומות ציבוריים ואכיפתו. בישראל, עדיין לא הושלמו צעדי החקיקה והמיסוי ו"לכן יש יציבות מדאיגה בשיעור המעשנים".

עודף משקל כגורם לסרטן

עודף משקל נמצא אחראי ל-30% ממקרי סרטן הרחם בנשים ב-2015 בישראל (228 מקרים מתוך 767 מקרים חדשים), 26% ממקרי סרטן הכליה (219 מקרים מתוך 853 מקרים חדשים), 18% ממקרי סרטן הקיבה (124 מקרים מתוך 708 מקרים חדשים), 9% ממקרי סרטן הלבלב (80 מקרים מתוך 867 מקרים חדשים), 9% ממקרי סרטן בלוטת התריס (87 מקרים מתוך 1,008 מקרים חדשים), 8% ממקרי סרטן השד בנשים (423 מקרים מתוך 5,459 מקרים חדשים), 5% ממקרי סרטן השחלה (18 מקרים מתוך 392 מקרים חדשים) ו-13% ממקרי סרטן המעי הגס (387 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים).

צריכת בשר אדום ואלכוהול

צריכה מוגברת של אלכוהול נמצאה אחראית ל-4% ממקרי סרטן השד בנשים בישראל בשנת 2015 (229 מקרים מתוך 5,459 מקרים חדשים שאובחנו בישראל בשנת 2015) ול-1% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת (30 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים).

צריכת בשר אדום מהווה גורם סיכון מובהק לסרטן המעי הגס והחלחולת. תוצאות המחקר הוכיחו כי אכילת בשר אדום אחראית רק ל-1% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת בישראל בשנת 2015 (54 מקרים מתוך 3,047 מקרים חדשים). השיעור הנמוך נובע ככל הנראה מכך שרוב תושבי ישראל צורכים בשר אדום במתינות המומלצת ולא מעבר לכך וצריכת בשר מעובד לא נמצאה אחראית כלל למקרי סרטן בישראל ב-2015, למרות היותה גורם סיכון מובהק לסרטן המעי הגס והחלחולת ולסרטן הקיבה. ההסבר לכך: בישראל צריכת בשר מעובד היא נמוכה.

ברוב סוגי הסרטן הקשורים בתזונה, נמצא כי שיעור הסרטן גבוה יותר בארה"ב מאשר בישראל. השמנה, צריכת אלכוהול, בשר אדום ובשר מעובד גרמו בארה"ב לשיעור מקרים גבוה יותר של תחלואה הניתנת למניעה. עודף משקל והשמנה אחראים בארה"ב ל-60% ממקרי סרטן הרחם לעומת 30% בישראל. ההסבר להבדל: בארה"ב קיים שיעור גבוה יותר של עודף משקל והשמנה בהשוואה לישראל. גם צריכת בשר אדום ובשר מעובד גבוהה יותר.

תחלואה בסרטן לפי אזורים בישראל

פרופ' ליטל קינן-בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות הציגה בתדרוך נתונים מעודכנים מהרישום הלאומי לסרטן שבדק מגמות בהיארעות סרטן בישראל לפי אזורים שונים. "הנתונים הם תיאוריים", ציינה. "אין אפשרות להסיק מהם לגבי קשר ישיר בין זיהום סביבתי לבין תחלואה בסרטן, בפרט שרק סרטן הריאה ובמידה מסוימת גם סרטן כיס השתן נחשבים לקשורים לזיהום אוויר סביבתי. הממצאים יכולים לנבוע משורת גורמים לגביהם אין בידינו פרטים. ביניהם: עישון, ביצוע בדיקות סינון לגילוי מוקדם של סרטן וגורמי סיכון אישיים, גנטיים ותעסוקתיים. רק מחקר ייעודי, אנליטי, שיאסוף נתונים לגבי חשיפות רלבנטיות ברמת הפרט יוכל לתת מענה ברור יותר להבדלים בתחלואה בין הנפות".

פרופ' קינן-בוקר מסרה כי קיימת שונות בערכי ה-SIR (יחס ההיארעות, מספר המקרים החדשים) עבור סרטן בכלל וסרטן באיברים ספציפיים בין הנפות.

בנפת חיפה נצפה עודף מובהק בתחלואה בסרטן ברוב הסוגים שנבדקו, למעט סרטן הערמונית בגברים. בנפת תל אביב נצפה עודף מובהק בתחלואה בחלק מסוגי הסרטן בכל או ברוב תקופות הזמן. בנפת ירושלים נצפה חסר מובהק בתחלואה בסרטן בשני המינים ברוב סוגי הסרטן, למעט לימפומה שאיננה הודג'קין. גם בנפות יזרעאל, כנרת ועכו נצפו ערכים נמוכים בחלק מסוגי הסרטן.

"הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי", ציינה פרופ' קינן-בוקר, "הגדירה ב-2013 זיהום אוויר כגורם מסרטן (קרצינוגן) בטוח (group 1) בהקשר לסרטן הריאה, וכגורם מסרטן אפשרי ביחס לסרטן כיס השתן".

על פי ממצאי העדכון הנוכחיים לגבי ישראל: בגברים בנפות חדרה, חיפה, יזרעאל, כנרת ועכו ובנשים בנפות חיפה ותל אביב, נצפתה תחלואה עודפת בסרטן הריאה. העודף הרב ביותר בתקופת הזמן המאוחרת בין השנים 2015-2011 נצפה בעכו בגברים (38%) ובתל אביב בנשים (24%).

תחלואה גבוהה מהצפוי בכל תקופות הזמן בסרטן ריאה נצפתה בחדרה (עודף התחלואה נע בין 16%-46%), חיפה בנשים (14%-26%), יזרעאל בגברים (22%-23%), עכו בגברים (20%-24%) ונפת תל אביב בנשים (20%-24%), בנפת חיפה בגברים (18%-21%), ובנפת כנרת בגברים (27%-36%).

תחלואה נמוכה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בירושלים בגברים ובנשים (16%-31%) ובנפת יזרעאל בנשים (18%-27%), אשקלון בנשים (14%-15%), עכו בנשים (19%-22%).

תחלואה גבוהה מהצפוי בסרטן חודרני מכל הסוגים, בכל תקופות הזמן, נצפתה בנפת חיפה בגברים ובנשים. עודף התחלואה נע בין 9% ל-14%. בנפת אשקלון בגברים (6%-9%) ברחובות בגברים (5%), בנפת פתח תקווה בנשים (4%) ובנפת תל אביב בנשים (3%-6%). לעומת זאת, תחלואה נמוכה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בנפת ירושלים בגברים ובנשים (5%-16%), בנפת עכו בנשים (6%-8%) ובנפת חדרה בנשים (6%).

תחלואה גבוהה מהצפוי בכל תקופות הזמן בסרטן חודרני של השד נצפתה בנפת תל אביב (עודף התחלואה נע בין 3% ל-12%), בחיפה (7%-8%) ובפתח תקווה (7%-9%). תחלואה נמוכה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בחדרה (7%-24%), בעכו (13-16%) ובבאר שבע (9%).

סרטן הערמונית בגברים - נמצאה תחלואה גבוהה מהצפוי בכל תקופות הזמן ברחובות (עודף התחלואה נע בין 7% ל-24%), אשקלון (12%-15%), תל אביב (8%-12%). תחלואה נמוכה מהצפוי בכל תקופות הזמן נצפתה בעכו (18-22%), השרון (10-14%), נפת יזרעאל (19%-20%), ירושלים (8-14%) וכינרת (25-28%).

בסרטן המעי הגס והחלחולת נצפתה תחלואה גבוהה מהצפוי בכל תקופות הזמן בחיפה בגברים (עודף התחלואה נע בין 15% ל-20%) אשקלון בגברים (19%) ובחיפה בנשים (12%-14%). תחלואה נמוכה מהצפוי נצפתה בירושלים בגברים (15%-28%) ובנשים (9%-18%).

בלימפומה שאיננה הודג'קין נצפתה תחלואה גבוהה מהצפוי בשתי תקופות הזמן בחיפה בגברים ובנשים. עודף התחלואה נע בין 13% ל-22%.

כנס בינלאומי בחסות האגודה למלחמה בסרטן

מירי זיו, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן, אמרה: "פעילות האגודה מתאפשרת הודות לתרומות הציבור וכעיקרון ללא מימון משרד ממשלתי כלשהו. זאת כדי לפעול על בסיס מידע מדעי ועקרונות מקצועיים בלבד. בזכות התרומות ניתן לממן מחקרים ישראליים, להעניק סיוע כספי ראשוני למשפחות חולים נזקקים, להפעיל מרכזי תמיכה לחולים, לסייע ברכישת מכשירים למוסדות רפואיים, להפעיל תכניות לשיפור איכות החיים של ילדים ובוגרים חולי סרטן, גברים ונשים, צעירים ומבוגרים מכל מגזרי האוכלוסיה". בעשור האחרון השקיעה האגודה בעשרות מחקרים כ-50 מיליון שקל.

כחלק מההשקעה במחקר ייערך השבוע (12-9 אוקטובר) בבנייני האומה בירושלים, בחסות האגודה למלחמה בסרטן, כנס משותף לאגודה האמריקאית לחקר הסרטן AACR, האגודה האירופאית לחקר הסרטן EACR והארגון הישראלי לחקר הסרטן ISCR.

פרופ' אלי פיקרסקי, יו"ר ועדת המחקר באגודה למלחמה בסרטן ויו"ר משותף בכנס, מסר: "בין המחקרים שיוצגו: מחקרו של פרופ' יוסי ירדן ממכון ויצמן, שכיהן כיו"ר ועדת המחקר של האגודה ועוסק בטיפול בסרטן ריאה המבוסס על טיפול בכמה תרופות בו זמנית שתוקפות את אותו קולטן על פני התאים הסרטניים; מחקרה של פרופ' מיכל ליניאל מהאוניברסיטה העברית על פלטפורמה חישובית שיצרה והעמידה לרשות הקהילה לזיהוי גנים הגורמים לסרטן; פרופ' משה אורן ופרופ' ורדה רוטר ממכון וייצמן יציגו סוג תרופות חדשניות המחזירות למוטב את הגן המוטנטי השכיח ביותר בסרטן P53.

"פרופ' טל בורשטיין-כהן מהאוניברסיטה העברית תציג כיצד חלבון השייך למערכת קרישת הדם משפיע על מערכת החיסון ומשפיע על התפתחות סרטן; פרופ' יוסי שילה מאוניברסיטת תל אביב יציג את מחקריו בזיהוי המערכת המשוכללת המאתרת נזקים בדנ"א ומתקנת אותם במהירות; ופרופ' משה אלקבץ מאוניברסיטת בן גוריון יראה כיצד תרופה המעכבת ביטוי חלבון הפעיל בגידולים של הראש והצוואר מונעת מהגידול לפתח עמידות לתרופות ביולוגיות".