חדשות

תגליות חתני נובל ברפואה ופיזיולוגיה ל-2018 הביאו לפיתוח טיפול לסרטן

החוקרים פרופ' ג'ים אליסון ופרופ' טאסוקו הונז'ו היפני פיתחו נוגדנים המשמשים במנגנוני תרופות ייעודיות לסוגי הסרטן השונים

מימין, חתני פס נובל, פרופ' טאסוקו הונז'ו ופרופ' ג'ים אליסון. צילום: האקדמיה השוודית למדעים וועדת פרס נובל

שני חתני פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה לשנת 2018 שהוכרזו אתמול (ב') בשטוקהולם הם: החוקר האמריקני פרופ' ג'ים אליסון, בן 70, ראש המחלקה לאימונולוגיה במרכז הסרטן "מ.ד. אנדרסון" של אוניברסיטת טקסס, והיפני פרופ' טאסוקו הונז'ו (Tasuku Honjo), בן 76, מאוניברסיטת קיוטו. שניהם יחלקו את הפרס בסך תשעה מיליון קרונות שוודיות (1.01 מיליון דולר).

תגליותיהם עוסקות במנגנוני הבלימה הייחודיים של תאי המערכת החיסונית. כאשר מסירים את הבלמים הללו, המערכת תוקפת ביעילות את תאי הסרטן. מחקריהם הוגדרו כציון דרך רב משמעות וכגישה מהפכנית במאבק נגד הסרטן. הודות להם פותחה קבוצה חדשה לחלוטין של תרופות ייעודיות לסוגי הסרטן השונים. הבולטות בקבוצה זאת הן ה-Ipilimumab (שם מסחרי: Yervoy) לטיפול במלנומה גרורתית עם אפשרות לריפוי עבור כ-20% מהחולים שאושרה בידי ה-FDA ב-2011 וכן Pembrolizumab (קיטרודה של "מרק") ו-Nivolumab (אופדיבו של בריסטול מאיירס סקויב) שאושרו ב-2014. הן מיועדות נגד סרטן עור, כליות וריאות.

המחקר של ד"ר אליסון עוסק בחלבון CTLA4 (שאותו גילה ב-1990), המתפקד כבלם של המערכת החיסונית. גם מחקרו של ד"ר הונז'ו עוסק בחלבון-בלם, PD1 (התגלה ב-1994), אולם עם מנגנון פעולה שונה. דיכוי יכולת הפעולה של חלבונים אלה באמצעות הנוגדנים שפותחו לשם כך, אנטי CTLA4‏ ואנטי PD1, מאפשר לתאי T של המערכת החיסונית לתקוף תאי סרטן.

באופן רגיל, המערכת החיסונית של הגוף מחפשת דרך לחסל תאים שעברו מוטציות ונעשו ממאירים. אלא שתאי הסרטן מצאו דרך מתוחכמת להסתתר מפני תקיפתם על ידי המערכת החיסונית, להערים עליה, וכך מתאפשר שגשוגם וגידולם. התרופות שפותחו על בסיס המחקרים בנושא הזה פועלות ל"כיבוי" אותו מנגנון בלימה של המערכת החיסונית ובכך היא מומרצת ביתר שאת לפעול כנגד תאי הסרטן.

אלא שלתרופות אלו יש גם תופעות לוואי משמעותיות לצד יעילותן הגבוהה גם כאשר מדובר בטיפול הניתן לחולי סרטן בשלבים מתקדמים ובמקרים רבים אף מאוחרים של המחלה שקודם לכן נחשבו לבלתי ניתנים עוד לטיפול תרופתי.

פרופ' אליסון היה נרגש מאוד כאשר התבשר על הכרזתו כחתן פרס נובל. "אני בכלל לא עוסק במחלת הסרטן אלא בביולוגיה של תאי T ובדרך שניתן לרתום מנגנון – חלבון – למאבק נגד מחלת הסרטן".

פרופ' אליסון קיבל לפני כשלוש שנים בטקס שנערך בטכניון בחיפה את "פרס הארווי" (75 אלף דולר) "על תרומתו המשמעותית לאנושות". ב-2014 קיבל יחד עם פרופ' הונז'ו פרס אחר, ביפן. ביוני 2017 קיבל פרופ' אליסון בישראל את "פרס וולף".

בעת הביקור בישראל פגש את אחד האנשים הראשונים שטופלו בתרופה האימונותרפית Yervoy המבוססת על תגליתו - פרופ' דב זוהר מהפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון, שסיפר כי חלה במלנומה והרופאים העריכו לפני כ-11 שנה כי נותרו לו ארבעה חודשים לחיות. כמוצא אחרון הוצע שייכנס לניסוי בתרופה החדשה. בטקס בטכניון סיפר פרופ' זוהר כיצד ניצלו חייו.

פרופ' אליסון עצמו סיפר כי חווה על בשרו את מחלת הסרטן – אמו, אחיו ושני דודיו נפטרו מסרטן, וכי "בכירי תעשיית התרופות זלזלו בממצאי המחקר שלי שנעשו על עכברים אבל מחקרים נוספים הוכיחו שהתיאוריה שלי ושל עמיתי פרופ' הונז'ו על המערכת החיסונית נכונה".

בראיון שהעניק לפני כשנה ל"ידיעות אחרונות" חזר והדגיש כי באונקולוגיה יש לטפל בראש ובראשונה במערכת החיסונית ולא בגידול עצמו". "לפני 12 שנה", סיפר לעיתון, "פגשתי אישה צעירה שזמן קצר קודם לכן הרופאים בישרו לה שמותה קרב כי היו לה גרורות בכל מקום בגוף. הרופאים ניסו לטפל בכל דרך אפשרית שעליה ידעו אז ושום דבר לא עזר. ואז, למזלה, הציע אחד הרופאים שתשתתף בניסוי בתרופה המהפכנית שעדיין היתה בשלבי פיתוח ראשונים ובניסויים קליניים מצומצמים – והנה הסרטן שלה פשוט נעלם. כאשר הגיעה לבדיקת מעקב שנתית ראשונה, הרופא הציע שתפגוש את ממציא התרופה. הפגישה היתה מרגשת, התחבקנו ולא הפסקתי לבכות".

עוד סיפר פרופ' אליסון שהוא בנו של רופא מעיירה קטנה בדרום טקסס והחל להתעניין ברפואה כבר כילד.

פרופ' צ'רלס סוונטון, ראש מחקר הסרטן בבריטניה והמדען הבכיר במכון ע"ש פרנסיס קריק בלונדון אמר ליומון "גרדיאן" כי התגליות שינו את תחום ההבנה לגבי פוטנציאל המערכת החיסונית בחיסול גידולים ממאירים.

"בעשור האחרון", ציין סוונטון, "עבודותיהם של שני החוקרים הובילו לפיתוח טיפולים קליניים הנעשים באמצעות קבוצה של תרופות חדשות שמכנים אותה Checkpoint Inhibitors שמאפשרות לראשונה לשלוט במלנומה ובגידולים ממאירים מוצקים. לפני כן, מלנומה גרורתית היתה למעשה בלתי ניתנת לריפוי. כיום, הודות לעבודותיהם של פרופ' אליסון ופרופ' הונז'ו, יש תקווה אמיתית לחולים וכשליש מהם זוכים לראות יתרונות ארוכי טווח של הטיפולים שקיבלו ואפילו ריפוי".

אחד החולים המפורסמים ביותר שטופל בתרופה המבוססת על מחקרו של פרופ' הונז'ו היה נשיא ארה"ב לשעבר ג'ימי קרטר, שאובחן כחולה מלנומה של העור שהתפשטה למוח.

נושאים קשורים:  פרס נובל,  פרס נובל ברפואה ופיזיולוגיה,  פרופ' ג'ים אליסון,  פרופ' טאסוקו הונז'ו,  טיפול לסרטן,  תרופה לסרטן,  תאי T,  המערכת החיסונית,  חדשות
תגובות