ספק אם כך תיאר לעצמו ד"ר גארי טיגס שתתגלגל לה הערה סרת טעם שאותה השמיע לתומו מבלי לחשוב פעמיים בטרם יצאה מפיו. ד"ר טיגס (Gary Tigges) הוא מומחה ברפואה פנימית ומייסדה של "החברה לרפואה פנימית של פלאנו" - עיר קטנה, פחות מ-300 אלף תושבים אבל עם אוניברסיטה מקומית, לערך 30 ק"מ מצפון לדאלאס. המוניטין העיקרי שלה הוא שהיא נחשבת לעיר הבטוחה ביותר כדי לחיות בה, עם מעט מאוד אירועי אלימות, בכל ארה"ב.

בתחילת החודש ערך ירחון מקומי Dallas Medical Journal – ביטאון החברה הרפואית של מחוז דאלאס-רבתי (Dallas CMS), ארגון ללא מטרות רווח - משאל טלפוני בקרב מנוייו הרופאים, לערך 4,500 מתוך 7,500 הרופאים והרופאות העובדים במחוז ומקבלים את הביטאון הזה בתיבות הדואר שלהם.

הנושא המרכזי באותו גיליון (ספטמבר) היה "נשים ברפואה". במדור "רעיונות גדולים ומבריקים" המתפרסם בו, הוצגה השאלה הבאה למנויים: "בהתאם למאמר שהופיע ב'וול-סטריט ג'ורנל", שיעור גובה המשכורות של רופאות הוא 64% מזה של הרופאים הגברים. האם אתם מאמינים שאכן קיים פער בין המשכורות של הרופאים לבין אלו של הרופאות שלנו? אם כן, מה הגורם לכך ואילו צעדים יכולים רופאים לבצע באופן אישי וגם בקהילה כדי להתמודד עם בעיה זאת".

"רופאות אינן עובדות קשה כמו רופאים גברים, אינן רואות אותו מספר מטופלים מדי יום כמו גברים וזאת משום שהן בוחרות לעשות זאת, או שפשוט אינן רוצות, או שאינן מעוניינות לעבוד שעות ארוכות כי בעדיפות ראשונה שלהן יש משהו אחר"

המשאל בוצע בטלפון ומערכת הביטאון אספה את התגובות וההערות שקיבלה. התשובה שסיפק ד"ר טיגס היתה שונה מכל השאר: "כן, יש פער", אמר הפנימאי שקנה לו מוניטין מקומי. "רופאות אינן עובדות קשה כמו רופאים גברים, אינן רואות אותו מספר מטופלים מדי יום כמו גברים וזאת משום שהן בוחרות לעשות זאת, או שפשוט אינן רוצות, או שאינן מעוניינות לעבוד שעות ארוכות כי בעדיפות ראשונה שלהן יש משהו אחר: משפחה, חיי חברה וכדומה. אין כל צורך לעשות משהו בעניין הזה וכל עוד הרופאות לא ירצו לעבוד יותר, יש לשלם להן שכר נמוך יותר וזה בהחלט הוגן".

עד מהרה מצא עצמו ד"ר טיגס במרכזה של סערה רבתי שלא ציפה לה, כשהוא "חוטף" מימין ומשמאל תגובות נזעמות, גם בלשון בוטה, בעיקר מרופאות בטקסס אבל אחדות הגיעו גם מעמיתים שמעבר לגבול, ממקסיקו השכנה. המגיבים והמגיבות השתמשו לשם כך בטוויטר, בזהות מלאה, כדי שלא להמתין לפרסומן בגיליון הבא של הביטאון.

הנה מבחר מהציוצים שכוונו למעשה ישירות לראשו של ד"ר טיגס:

- "הרופא הזה לא רק טועה הוא חלק מהבעיה", כתב הקרדיולוג ממקסיקו ד"ר חורגה מונטויה.

- "ד"ר טיגס", צייצה ד"ר מאליסה דניס, "כל דבר שאתה עושה, אני יכולה לעשות טוב יותר. בעוד שאני גם מגדלת את ילדי ונועלת נעלי עקב".

- "אני עובדת 80 שעות בשבוע וכמה שעות אתה עובד, ד"ר טיגס? אני רואה 36-32 מטופלים ביום – וכמה אתה? יש לי ילד בן עשר עם בעיות למידה ואני מטפלת בו. נשים יכולות להיות אמהות מצוינות ורופאות מצוינות. כדי שתבדוק את בעיית המיזוגניות שלך".

- "גארי, חדל לדבר שטויות ולהפיץ סביבך חרא. היה עליך להציג בהערותיך נתונים מבוססי ראיות. בושה לחברה הרפואית של דאלאס על שבכלל התירה פרסום שכזה".

- "קשה לי להאמין שה-Dallas CMS פרסמה רעיון הבלים 'מבריק' שכזה, והוא עוד נמצא בצוות של סוקרים-עמיתים של מאמרים ויש לו מכתבי המלצה על מיומנותו".

- "היה זה בלתי אחראי וגם מבייש להדפיס הערה מזלזלת, שקרית ומשפילה שכזאת  ולהפיץ אותה. היא פוגענית, אכזרית ובאופן מוחלט, טעות מביישת".

- "אם מישהו מכיר את ד"ר טיגס כדאי שיאמר לו שהוא השתין על כמה אלפי רופאות שעובדות קשה. הערות מהסוג הזה נוטות להיות מופצות במהירות ברשת החברתית".

"דעותיו של ד"ר טיגס מקוממות ומרגיזות, מתיימרות לומר כאילו אין פער בשכר. הבעיה היא שאין זו דעתו של רופא יחיד. הסכנה היא בכך שרופאים גברים רבים חושבים כמוהו אבל לא מביעים בגלוי את מחשבותיהם או שמצדיקים אותן"

לא עברו 24 שעות וד"ר טיגס נאלץ לפרסם הודעת התנצלות: "שמעתי מכמה מעמיתותיי, רופאות שניתן לסמוך עליהן, שהן לא מסכימות עם דברי וכי נפגעו עד עומק הלב ונעלבו. אני באמת מתנצל לפני כל הרופאות על הערותיי ועל הכאב שגרמתי להן". אחר כך הוסיף: "ההערות שלי הוצאו מהקשרן וכלל לא ידעתי שיתפרסמו. מהתגובות שקיבלתי הבנתי שהערותיי היו איומות. הן אינן משקפות מה שאני באמת רוצה לומר. אינני אומר כי עליהן לקבל שכר יותר נמוך אלא שהן מרוויחות פחות מרופאים גברים בגלל סיבות שונות".

כעבור 48 שעות אולץ ד"ר טיגס גם להתפטר מכל תפקידי הצמרת הציבוריים שלו וגם מחברותו בכמה מהוועדות הרפואיות של טקסס. הודעה רשמית על ההתפטרות נמסרה לכל הרופאים והרופאות באזור, מנשיא המרכז הרפואי של פלאנו ויו"ר בית החולים הפרסביטריאני שבמקום. ד"ר טיגס הורשה להמשיך ולעבוד במעמד של רופא פרטי בבית החולים.

אגב, בסוף השבוע שעבר, שבוע ויותר מאז פרצה הסערה והתעצמה, שמו של ד"ר טיגס עדיין הופיע ברשימת הרופאים המובילים של החברה הרפואית בדאלאס.

אין להתעלם גם מדבריה של יו"ר הוועדה שאחראית על הביטאון ומשמשת כמו"ל שלו, ד"ר גבריאלה זאנדומני: "הוועדה החליטה לפרסם את הערותיו של ד"ר טיגס משום שנקודת המבט שלו נפוצה ויש צורך להתמודד עימה בגלוי ובפתיחות". יחד עם זאת כתבה בהודעה רשמית שהפיצה כי "דעותיו של ד"ר טיגס מקוממות ומרגיזות, מתיימרות לומר כאילו אין פער בשכר. הבעיה היא שאין זו דעתו של רופא יחיד. הסכנה היא בכך שרופאים גברים רבים חושבים כמוהו אבל לא מביעים בגלוי את מחשבותיהם או שמצדיקים אותן".

בית, משפחה, ילדים ושכר נמוך יותר

ובאופן מהותי יותר: הפרשה הזאת הבליטה עוד יותר נתונים מוכרים מכבר על כך שברפואה, שכר הגברים גבוה ב-30%-20% מזה של הנשים שעובדות באותם מקצועות והפער המגדרי הזה רק הולך ומתרחב בארה"ב. מחקר שפורסם בחודש מרץ השנה על-ידי Doximity, רשת חברתית של עובדים במקצועות הבריאות, בהתבסס על השוואת שכרם של 65 אלף רופאים ורופאות ב-40 תחומי התמחות, מצא כי שכר הרופאות נמוך ב-27.7% בממוצע משכרם של עמיתיהן הגברים באותם מקצועות וכי הן מרוויחות בשנה בערך 105 אלף דולר פחות מהגברים (לפי נתוני 2017).

כמו כן ראוי לצטט מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-Annals of Internal Medicine ונעשה על ידי ההתאגדות האמריקנית לרפואה (AMA), לפיו הנטל הרובץ על רופאות עקב מטלות בביתן ואלו שיש להן ילדים ועובדות בממוצע 11 שעות שבועיות פחות מעמיתיהן הגברים, "הנטל הזה שהן נושאות על כתפיהן משמש לא אחת נגדן כאשר הוא מצדיק עמדה פסולה של המעסיקים שיש לשלם להן שכר נמוך יותר ולמנף את שכר הרופאים הגברים", התבטא פרופ' קים טמפלטון, מומחה בכירורגיה אורתופדית מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת קנזס.

פרופ' סוזן  תומפסון-הינגל (Thompson Hingle) מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת דרום אילינוי אמרה ל"וושינגטון פוסט" כי "האחריות העצומה של רופאות גובה לעתים קרובות מחיר כבד. יותר רופאות מתמודדות עם בעיית השחיקה. מצב זה גורם לכך שהן עוברות לקריירות אחרות כאשר ארה"ב סובלת מבעיה מטרידה מאוד של מחסור ברופאים. ב-2030 יחסרו לערך 120 אלף רופאים ורופאות בתחומים שונים בכל רחבי ארה"ב – כך על פי תחזית עגומה של ההתאגדות האמריקנית  של הקולג'ים לרפואה. נשים ברפואה נוטות יותר מהגברים להתמודד עם דיכאון ושיעור המתאבדות ביניהן הוא כדי פי שניים מאשר בקרב נשים באוכלוסיה הכללית לפי נתונים שפורסמו השנה".