חדשות

נמצאה דרך חדשה לבניית טיפול מותאם אישית בסרטן העור מסוג מלנומה

חוקרים ממכון יצמן זיהו ניאו-אנטיגנים ייחודיים גם לחולים וגם לרקמה הסרטנית הספציפית, המהווים בנק מטרות אידיאלי לטיפולים נוגדי סרטן

תאי T. צילום: מכון ויצמן

שיעורי ההחלמה מסרטן העור מסוג מלנומה עלו באופן ניכר בשנים האחרונות בזכות טיפולים אימונותרפיים חדשים שבהם רותמים בהצלחה את תאי המערכת החיסונית למלחמה בסרטן. במקרים מסוימים הגיעו שיעורי ההחלמה לכ-50%. אלא שממחקר חדש של מדעני מכון ויצמן עולה כי שיעורי ההחלמה יכולים להיות גבוהים עוד יותר הודות לגישה חדשה, מותאמת אישית, שעשויה לשפר באופן ניכר את יכולת תאי המערכת החיסונית לזהות תאים סרטניים ולהשמידם.

ממצאי מחקר זה פורסמו אתמול (ד') בכתב העת Cancer Discovery. את המחקר הובילה פרופ' ירדנה סמואלס מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא.

הטיפולים האימונותרפיים הזמינים כיום, ציינה פרופ' סמואלס, מבוססים על אחת משתי השיטות: מתן נוגדנים המעוררים לפעולה את תאי T של המערכת החיסונית בגופו של החולה, או גידול והפעלה של תאי T במעבדה והחזרתם לגוף החולה בגירסה "לוחמנית" יותר. "אבל, אף לא אחת מהשיטות הללו תוביל לחיסול הסרטן כל עוד תאי המערכת החיסונית לא יצליחו לקרוא את ה'תמרורים' המסמנים את תאי הסרטן כגורם זר שיש להילחם בו", אמרה.

במעבדות במדינות רבות בעולם מבוצעים כיום מחקרים לחיפוש אותם "תמרורים" המכונים "ניאו-אנטיגנים". אלה הם פפטידים המכילים מוטציה של התא הסרטני ונמצאים על פני הקרומים של התאים הסרטניים. זיהוי הפפטידים שיכולים לשמש כ"תמרורים" בדרך לתאי T עשוי לסייע בפיתוח חיסונים מותאמים אישית כנגד סרטן.

"ואולם", הוסיפה פרופ' סמואלס, "אחת הבעיות בזיהוי תמרורים אלה כשמדובר בסרטן מסוג מלנומה היא שהם מהווים חלק מהמערך החלבוני HLA, שיכול להופיע באלפי צורות, וזאת עוד מבלי שהבאנו בחשבון את המוטציות הסרטניות המוצגות. החוקרים שניסו לחפש תמרורים אפשריים בגנום של התא הסרטני, בעזרת אלגוריתמים, מצאו מאות רבות של מועמדים אפשריים הדורשים בדיקה".

פרופ' סמואלס עם תלמידת המחקר שלה, שלי קלאורה, ובשיתוף פרופ' אריה אדמון מהטכניון, עקפה את הצורך באלגוריתם וצמצמה באופן ניכר את מספר המועמדים.

לשם כך השתמשו החוקרים בשיטה שפיתח פרופ' אדמון כדי להפריד פפטידים מתוך הסבך החלבוני שעל גבי תאי המלנומה ולאחר מכן בדקו כיצד מגיבים תאי המערכת החיסונית לפפטידים אלה.

פרופ' סמואלס: "בשיטה זו גילינו הרבה פחות תמרורים ממה שאפשר היה לצפות. השיטה היתה כה יעילה, עד שתאי T שידעו לקרוא את התמרור שזיהינו חיסלו 90% מתאי המטרה הסרטניים, גם בתרבית וגם בעכברים. ממצאים אלה מצביעים על יישומים קליניים אפשריים".

במחקר נעשה שיתוף פעולה עם צוות שכלל את ד"ר איתן רופין מהמכון הלאומי לסרטן בארה"ב, ד"ר ג'נפיר ווארגו מהמרכז לסרטן ע"ש מ.ד אנדרסון באוניברסיטת טקסס ופרופ' ניר פרידמן מהמחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן. כמו כן נטלו חלק בפרויקט המחקר גם חוקרים מהטכניון, מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים וגם מגרמניה.

במחקר נבדקו אותם תמרורים המופיעים בגרורות הסרטניות שהתפשטו בקרב חלק מהחולים. "זו הפעם הראשונה שבה נחקרו פפטידים מגרורות שונות של אותו החולה", ציינה קלאורה. "כדי להנחית מהלומה מערכתית על הסרטן בחולים עם גרורות, הכרחי לזהות לא רק פפטידים מעוררי תגובה חיסונית הנמצאים על גבי התאים הסרטניים, אלא כאלה הנמצאים גם בתאי הגרורות בגופו של החולה".

בשלב זה הוצאו דגימות של תאי T מ-14 חולים ונבדקו כיצד הם מגיבים ל"ניאו-אנטיגנים" שזוהו. בהמשך נבחרו התאים שהגיבו באופן החזק ביותר. החוקרים ריצפו את הגנום שלהם, גידלו אותם במעבדה והזריקו לעכברים שהושתלו בהם תאים סרטניים מגופם של החולים. התברר כי תאי ה-T שנבחרו היו אכן יעילים יותר בחיסול הסרטן, הן בתרביות והן בעכברים.

פרופ' סמואלס: "על אף שמדובר בשלב זה במחקר ניסויי, הממצאים רלוונטיים ביותר גם למחקר קליני, שכן טיפולים נוגדי סרטן המבוססים על ניאו-אנטיגנים הם כבר מבוססים מחקרית. בהינתן העובדה שכמעט כל הניאו-אנטיגנים שזיהינו עד כה בחולים היו ייחודיים גם לחולים וגם לרקמה הסרטנית הספציפית, הם מהווים בנק מטרות אידיאלי לטיפולים נוגדי סרטן. כך אמנם נראית הרפואה המותאמת אישית האולטימטיבית כאשר תינתן תרופה ייחודית חדשה לכל חולה".

נושאים קשורים:  מלנומה,  ניאו-אנטיגנים,  חדשות,  מכון ויצמן,  תאי T,  תרופה לסרטן,  פרופ' ירדנה סמואלס
תגובות