דו"ח פנימי של משרד הבריאות מציג מקרים שבהם רופאים בכירים בבתי חולים רבים בארץ מעדיפים לקדם ציוד רפואי ותרופות של החברות המסחריות המממנות את נסיעותיהם לכנסים רפואיים בחו"ל. עלות כל נסיעה יכולה להסתכם בעשרות אלפי שקלים, כך מדווח הבוקר (ה') "ישראל היום".

בדיווח נמסר כי קידום רכישת המוצרים החדשים של חברה מסוימת נעשה דרך פנייה לוועדות ההצטיידות של בית החולים או לאפסנאות הרפואית.

ממצאי דו"ח הביקורת הפנימי הוגש להנהלת משרד הבריאות. במקרים רבים, הציוד של החברה שהרופאים מקדמים הוא לא תמיד הזול ביותר ולא תמיד המתאים ביותר לחולים.

על פי "ישראל היום", הדו"ח מבוסס כמדגם על ביקורת שנעשתה במכון הלב בבית החולים וולפסון בחולון. עלו ממנה ממצאים הנוגעים לכל בתי החולים ומרפאות קופות החולים. זו הפעם הראשונה שבה נערכה ביקורת בנושא הזה במשרד הבריאות ועולים ממנה ממצאים על הקשר הישיר שבין מימון כספי מצד חברות התרופות לכנסים של הרופאים בחו"ל, בעיקר מנהלי מחלקות ובכירים, לבין רכישה והעדפה בפועל של ציוד רפואי בהיקף של מיליוני שקלים. הדו"ח גם מצביע על הפיקוח הרופף מצד משרד הבריאות והנהלות בתי החולים בתחום הזה.

העיתון ציין כי החקירה הפנימית ב"וולפסון" נערכה בשנה האחרונה ובדקה נסיעות לכנסים בחו"ל של רופאים בכירים ממכון הלב ב-2016, שמומנו על ידי חברות ציוד רפואי ותרופות. רק ממחלקה זו נסעו באותה השנה רופאים 30 פעם לכנסים בחו"ל במימון חברות תרופות, מתוך 200 נסיעות של כלל רופאי אותו בית החולים באותה השנה. בד בבד רכשה המחלקה ציוד רפואי, בעיקר לצנתורי לב, בכעשרה מיליון שקל מתוך כ־70 מיליון שקל שהוצא על ציוד בכל בית החולים.

העיון מסר כי בדו"ח הביקורת צוין: "מדובר בתופעה נרחבת. חברות הציוד הרפואי נוהגות לממן נסיעות לרופאים לכנסים בחו"ל. המימון מועבר בצורה עקיפה באמצעות קרן המחקרים, ואף שההחלטות הפורמליות מתקבלות על ידי ההנהלה, הרופאים הנהנים ממימון הנסיעות הם אותם רופאים להם נתונה היכולת לייצר ביקושים ולהסיט ביקושים מחברה לחברה.

"מנגנוני הפיקוח והבקרה בנושא הזה שנקבעו לא יושמו כהלכה", ציינו עוד מחברי הדו"ח. ה"תגלה עוד כי הנסיעות לכנסים אושרו באופן המנוגד להוראות נציבות שירות המדינה, משרד הבריאות ודרישות מבקר המדינה".

בדו"ח מובאים כמה מקרים לדוגמה: ב-2016 הוזמן רופא בכיר ממכון הלב ב"וולפסון" על ידי חברה לציוד רפואי לכנס המתקיים מדי שנה בפריז. סגנית מנהל בית החולים דאז לא אישרה את הנסיעה, לאחר שנודע לה שהמכון קיבל לשימוש ציוד רפואי לצנתורי לב של אותה חברה שהזמינה את הרופא לכנס, אף שהציוד הזה היה יקר מציוד של חברה אחרת ומשוכלל פחות. לאחר דיון חוזר, הנסיעה לכנס הנ"ל אושרה בהמלצת מנהל מכון הלב.

מקרה אחר: רופא בכיר באותו מכון החליט לוותר על השתתפותו בכנס בחו"ל במימון חברה לציוד רפואי, לאחר שנודע לו שלא יוכל להתבצע רכש הציוד מהחברה שהזמינה אותו לכנס. מנהל מכון הלב מסר בתגובה המצוינת בדו"ח הביקורת: "אין קשר בין רכישה בכלל, או בין הכמות שנרכשה, לבין נסיעה להשתלמות".

בדיווח על הביקורת מצוין גם כי "קיימת חשיבות רבה להשתתפות רופאים בכנסים מקצועיים בחו"ל, בהם הם נחשפים לשיטות טיפול חדשניות ולטכנולוגיות מתקדמות". מנהלת בתי החולים במשרד הבריאות החלה בתהליך להידוק הבקרה.

ממצאי החקירה החדשים הועברו להנהלת משרד הבריאות, בהמשך להוראות החדשות והמחמירות הנוגעות לקשרים בין הרופאים לחברות התרופות והציוד הרפואי שפרסם.

ביוני השנה פורסם חזור מנכ"ל משרד הבריאות שייכנס לתוקף בנובמבר. ההוראות פורסמו גם על בסיס התחקיר ששודר בתכנית הטלוויזיה "המקור" בערוץ עשר, ובדיון שנערך בנושא הזה בוועדת הכנסת לביקורת המדינה, בינואר, נמתחה ביקורת על הקשרים שבין חברות התרופות לרופאים ולבתי חולים ציבוריים בארץ.

פרופ' יוסף רוזנמן, מנהל מערך הלב ב"וולפסון", מסר במסגרת דו"ח הביקורת: "לא ראיתי כל חריגה מהנוהל בהתנהלות המחלקה ושל מנהל המחלקה. רוב האינטראקציות עם נציגי חברות הציוד הרפואי מתבצע על ידי האחות האחראית ושני מנהלי היחידות. ההמלצות על הציוד הרפואי המועדף מועברות לאפסנאות בית החולים, לאחר דיון עם מנהל המחלקה. האפסנאות מבצעת את הרכש, תוך התייחסות להמלצות ולמשמעות התקציבית שלהן. מנקודת מבטי, ראוי לבחון את הערך המוסף לבית החולים של כל אחת מהנסיעות. מספר הנסיעות נמוך מזה המופיע בדו"ח".

תגובת משרד הבריאות: "בודקים לעומק את ממצאי הביקורת ונתייחס בהתאם לאחר הבדיקה המעמיקה".