שני חוקרים ישראלים הנמצאים בראשית הקריירה המחקרית שלהם – ד"ר יניב זיו מהמחלקה לנוירו-ביולוגיה במכון ויצמן וד"ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה בטכניון - זכו במלגת תמיכה לקידום מחקריהם, בסך 100 אלף דולר קנדיים לשנתיים לכל אחד, מקרן עזריאלי (תכנית CIFAR). הקרן הודיעה בשבוע שעבר על בחירת 12 הזוכים לשנה זאת מחמש מדינות (ישראל, סינגפור, הולנד, ארה"ב וקנדה). 402 חוקרים צעירים מ-55 מדינות הגישו את מועמדותם למלגות.

ד"ר זיו עוסק במחקר בנושא המוח והבנת התודעה, במנגנוני הקידוד העצביים לצורך זכירת המידע ארוך הטווח. כמו כן עוסק מחקרו בסוגיה כיצד הפרעות נוירו-פסיכיאטריות ודגנרטיביות משנות את תצוגת הזיכרון. ד"ר זיו קיבל את תוארו השלישי במכון ויצמן. הוא בוגר האוניברסיטה העברית.

מחקריה של ד"ר גבע-זטורסקי עוסקים במיקרוביום, אוכלוסיית החיידקים המתקיימת בגופנו, הממלאת תפקיד קריטי במצבנו הבריאותי. היא הראתה כי הקשרים שבין המיקרוביום למערכת החיסונית משפיעים על תפקודה של מערכת זו. בתקופת שהותה בארה"ב פיתחה טכנולוגיה חדשה המאפשרת לעקוב אחרי חיידקי המעיים בזמן אמת ולזהות את תפקידו של כל חיידק בתהליך הזה. "הרעיון הוא שבעתיד נייצר מהחיידקים הללו תרופות ייעודיות לטיפול בשיבושים שונים במערכת החיסון ובמחלות שונות", הסבירה ד"ר גבע-זטורסקי.

את התואר הראשון שלה השלימה באוניברסיטת תל אביב ואת התואר השני והשלישי במכון ויצמן. פוסט-דוקטורט ביצעה בבית הספר לרפואה בהרוורד. עתה היא חברת סגל בפקולטה לרפואה ובמרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון.

תכנית המלגות CIFAR Azrieli Global Scholars, כך מסבירה אותה הקרן, "נועדה לגשר בין מדינות ודיסציפלינות ולהתניע רעיונות פורצי דרך באמצעות חיבור בין חוקרים. היא מספקת לחוקרים את המשאב החשוב ביותר: חירות לקחת סיכונים אינטלקטואליים החיוניים ליצירת ידע משנה עולם". כמו כן הדגישה הקרן בהודעתה כי החוקרים שנבחרו סומנו כבעלי פוטנציאל מנהיגותי.

בנוסף לשני הישראלים, הזוכים האחרים במלגות הם מתחומי האנרגיה הסולארית, אסטרונומיה, פיזיקה ואסטרו-פיזיקה, מיפוי תלת מימדי של היקום, ביולוגיה אבולוציונית (על הדנ"א הקדום), האינטראקציה שבין המיקרוביום לבין בעלי החיים במהלך החיים ולאחר המוות וחלקו של ה-RNA בתפקודי התא.