"מדי שנה יש אצלנו כ-400 ביקורים במיון הקשורים לנסיונות אובדניים עקב דיכאון". כך מסרה פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים, לרגל יום המודעות הבינלאומי למניעת התאבדויות שחל שלשום (10 בספטמבר). "קיימת חשיבות רבה להעלאת מודעות ההורים לצורך איתור מוקדם של דיכאון בקרב ילדים ונוער. ככל שמחלת הדיכאון תזוהה בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה ומניעת הסיבוכים הנלווים גבוהים יותר".

כ-3%-2% מכל הילדים – כלומר תלמיד אחד בכיתה, וכ-8% מקרב המתבגרים – שניים עד שלושה תלמידים בכיתת תיכון – סובלים מדיכאון. השכיחות בקרב בני 13 זהה בין בנים לבנות אבל עם ההתבגרות שכיחות הדיכאון בקרב בנות גבוהה יותר מאשר בקרב בנים.

פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המערך לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר

דיכאון כמו חרדה היא הפרעה נפשית, בעיה מופנמת. בדיכאון הילד עצמו סובל אך לא בהכרח מפגין את סבלו כלפי חוץ וגם לא מדווח על כך להוריו, לעומת בעיות מוחצנות כמו היפראקטיביות והפרעות התנהגות שהן גלויות לעין ומכבידות על הסביבה ולכן הן ניתנות לאיתור מהיר. דיכאון אצל ילדים, שלא אובחן בזמן ולא קיבל טיפול נאות, עלול להתפתח למחלה כרונית שתחזור ותופיע בהתקפים לאורך החיים.

"דיכאון", הוסיפה פרופ' פניג, "מתאר מצב נפשי המאופיין ברגשי עצב, אומללות, ייאוש ולפעמים, בעיקר בילדים, עצבנות, רגזנות ותוקפנות. רוב האנשים חווים דיכאון זמני בנקודת זמן מסוימת בחייהם. מדיכאון עלולים לסבול לא רק מבוגרים אלא גם ילדים ומתבגרים. דיכאון בילדים ונוער איננו, כפי שנוטים לחשוב בטעות, שלב חולף או חלק מתנודות נורמליות במצב הרוח בגיל ההתבגרות. זו מחלה קשה ואף קטלנית שניתנת לזיהוי. היא פוגעת במיליוני ילדים מתחת לגיל 18 בעולם" .

פרופ' אלן אפטר, מומחה בעל שם עולמי בנושא הדיכאון והאובדנות בקרב ילדים ומתבגרים, מנהל המכון לחקר הילד במרכז שניידר, הוסיף: "הסיבוכים שעלולים להתפתח מדיכאון שאיננו מטופל בגיל צעיר הם: הידרדרות בלימודים ונשירה מבית הספר, שימוש בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות וחרדה, בידוד חברתי עד סכנת אובדנות. ב-80% מהמקרים אצל הפונים לעזרה חלה ההטבה בתוך מספר שבועות. ללא טיפול מתאים, סימני הדיכאון עלולים להימשך ולהחמיר עד כדי סיכון אובדני. טיפול יעיל עשוי למתן את הדיכאון, לקצר את משכו ואף למנוע את הישנותו בעתיד".

במרכז שניידר לרפואת ילדים מופעלת מרפאה ייעודית לרפואה פסיכולוגית. היא מנוהלת בידי ד"ר נועה בן-ארויה, פסיכיאטרית מומחית לילדים ונוער, וד"ר אורית קריספין, הפסיכולוגית הראשית ב"שניידר". כן פועלת  מרפאה למצבי רוח המנוהלת בידי פרופ' אפטר והפסיכולוגית ד"ר ליאת חרובי קטלן. המרפאה הרב מקצועית מציעה טיפול משולב: פסיכולוגי, סביבתי ותרופתי. שיטות הטיפול הפסיכולוגי כוללות בין היתר IPT - Interpersonal Therapy ו-CBT - Cognitive Behavioral Therapy.

"במקרים שבהם קיים סיכון אובדני", הדגיש פרופ' אפטר, "יש צורך בהתערבות מיידית שמטרתה העיקרית היא הפחתה בסיכון האובדני וסיוע לנער או לנערה והמשפחה בהתמודדות עם מצב זה. כחלק בלתי נפרד מהמערך הטיפולי יש לערב את ההורים כשותפים עיקריים לטיפול בילד או בנער. יש גם צורך לערב את הסביבה הרחבה יותר כמו בית הספר ליצירת אווירה תומכת ומותאמת לצרכיו האישיים של כל ילד או נער".