חדשות

קדחת מערב הנילוס בישראל: שני אנשים נפטרו מהמחלה

שיא חדש בתחלואה בקדחת מערב הנילוס: אובחנו 68 חולים, חלקם במצב קשה. העלייה בתחלואה זו מצטרפת להתפרצות העכברת ולמחלות הקשורות בבצורת

עקיצת יתוש מסוכנת

(עדכון, ו', 8:30) באיחור של שלושה שבועות דיווח אמש (ה') משרד הבריאות רשמית כי בשבועות האחרונים אכן נפטרו בישראל שני אנשים מקדחת מערב הנילוס, אחד מהם היה 85 עם מחלת רקע (לא נמסר איזו).

נכון להיום יש בידי משרד הבריאות נתונים מאומתים על 68 מקרים, מתוכם ידוע על 14 עם תסמינים קשים – אחד בן 18, ב"סורוקה", שלגביו נמסר בדיווח קודם כי הוא מונשם ומורדם עקב מצבו. רוב החולים הקשים הם קשישים עם מחלות רקע.

כמו כן נמסר כי גם באירופה יש עתה דיווחים על מקרים רבים: באיטליה  123 מקרים מתוכם שלושה מקרי מוות, יוון עם 75 מקרים מתוכם ארבעה מקרי מוות וסרביה - 126 מקרים ו-11 נפטרים.

מדי קיץ יש בישראל התפרצויות של קדחת מערב הנילוס אבל הנוכחית היא החמורה ביותר בשנים האחרונות. המחלה נפוצה בארץ שנים רבות.

התיעוד הראשון לגבי המחלה הוא מ-1950 ובשנת 1957 תועדה התפרצות שנייה. גם בשנות ה-70 וה-80 המאוחרות תועדה פעילות מוגברת של הנגיף מחולל המחלה. ב-1997 אובחנה המחלה בעופות. לראשונה נפגעו אז להקות אווזים לפיטום. שנה מאוחר יותר ההתפרצות בקרב בני אדם היתה כבר רבת היקף. בשנת 2000 נרשמו יותר מ-400 מקרים אבל מאז 2001 ועד שנה זו אובחנו כבר עשרות בודדות של מקרים. רוב הנדבקים בעשור הרביעי ומעלה לחייהם. סומנו אזורים אנדמיים שבהם התחלואה גבוהה יותר.

רק בכ-1% מהמקרים המחלה קשה עם סימנים נוירולוגיים המתאימים לדלקת קרום המוח, דלקת מוח חדה או אפילו מה שמוגדר כשיתוק רפה חד. המחלה איננה עוברת מאדם לאדם. בסיכון גבוה נמצאים חולים עם מחלות רקע כרוניות הגורמות לדיכוי המערכת החיסונית או חולים בסרטן עם מערכת חיסונית ירודה אבל גם תינוקות וקשישים.

יש לציין כי ההדבקה בנגיף איננה מחסנת מפניו. מי שנדבק בעבר עלול לחלות שוב. ב-2015 נכנס חיסון לשלב ניסויים קליניים לאחר שהוכחה יעילותו על חיות מעבדה.

פרטים נוספים על המחלה והנחיות להתנהגות במקרה של עקיצה של יתוש הנושא את הנגיף או איך להתגונן מפני עקיצות באזור אנדמי – כדאי לקרוא במסמך משרד הבריאות.

קודם לכן פורסם כי לפני שלושה שבועות וחצי נפטר קשיש בבית החולים אסותא באשדוד מקדחת מערב הנילוס. זה מקרה התמותה הראשון מהמחלה בישראל השנה. כך נחשף אמש (ד') במהדורת החדשות ב"כאן 11", אלא שמשרד הבריאות לא דיווח על כך.

השנה ייקבע בישראל שיא חדש בתחלואה בקדחת מערב הנילוס: אובחנו 68 חולים, חלקם במצב קשה לעומת ממוצע של כ-50 חולים מאז 2011, בחודשים אוגוסט-ספטמבר. משרד הבריאות מעריך שגשמים מאוחרים וירידה ברמת החסינות באוכלוסיה הובילו השנה להתפרצות גדולה יותר מאשר בעבר.

בבית החולים סורוקה בבאר שבע מאושפז עדיין בן 18 במצב קשה. בבית החולים מאיר בכפר סבא טופלו עד כה עשרה חולים, שישה מהם במצב קשה.

העלייה בתחלואה בקדחת מערב הנילוס מצטרפת להתפרצות העכברת, שתיהן מחלות הקשורות במיעוט גשמים. בעכברת, עד כה, חלו בעבר בעיקר חקלאים הבאים במגע עם בקר, רפתנים, עובדי דיר, מדבירי עכברים וקצבים, אך היא לא פגעה באוכלוסיות רחבות.

ההערכה היא ששילוב של התפשטות אורבנית של האדם הפולש לשטחי המחיה של בעלי החיים, לצד שינויי האקלים גרמו הקיץ להתפשטות המחלה.

סיבות דומות גרמו גם להתפרצות מגיפות אחרות המועברות דרך בעלי החיים ובהן לישמניה ("שושנת יריחו"). מחולל המחלה הוא טפיל העובר בעקיצת זבוב החי בסביבת שפני סלע המשמשים מאחסן לטפיל. קדחת מערב הנילוס ומגיפת הזיקה מועברות בעקיצות יתושים.

פרופ' דודי גרינברג, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים ומנהל חטיבת הילדים בבית החולים סורוקה, אמר ל"ישראל היום": "מה שקורה עם התפרצות העכברת קורה עם מגיפות אחרות בעולם. בני אדם פולשים לאזורי מחיה של בעלי חיים שעימם האדם לא בא קודם לכן במגע. ההתפשטות האורבנית גורמת לכך שהמגע עם בעלי חיים שונים נהיה הדוק יותר. העובדה שבני אדם מטיילים בעולם יותר מאשר בעבר היא עוד סיבה לכך שהם מעבירים מחוללי מחלות ממקום למקום".

סיבה נוספת, מעריך פרופ' גרינברג, הם שינויי האקלים: "בעבר היו יותר מים בנחלים ובהם יותר זרימה, ואז ריכוז החיידק היה נמוך יותר. אבל עתה, בגלל הבצורת המתמשכת, יש בנחלים פחות זרימה וזה מצב נוח לחיידקים לשגשג".

פרופ' גרינברג סבור שיש להקים כוח משימה בין-משרדי שיורכב מאנשי מקצוע ממשרדי הבריאות, החקלאות והגנת הסביבה לשם טיפול במחלות מידבקות שמקורן בבעלי חיים, מאחר שתופעה זאת תלך ותתרחב.

נושאים קשורים:  קדחת מערב הנילוס,  עכברת,  בצורת,  התפרצות עכברת,  שינויי אקלים,  לישמניה,  עקיצת יתוש,  חדשות
תגובות