העברת טיפול

האם רופאי משפחה מיישמים את ההמלצות הניתנות למטופלים בשחרור מבית החולים?

החוקרים בדקו את שיעורי חוסר ההיענות להמלצות הניתנות למטופלים בעת שחרורם מבית החולים ואת חומרת ההשלכות של חוסר ההיענות על מצבם הרפואי של המטופלים

שיחה בין רופא לחולה בבית חולים (צילום: אילוסטרציה)

קיים צורך בהבנה מעמיקה יותר של האפידמיולוגיה של בטיחות המטופל במסגרת הרפואה הראשונית על מנת ליצור פתרונות שימנעו נזקים עתידיים. מטרת המחקר הייתה להעריך את שיעורי הכישלון בעיבוד הבקשות שרשומות בטפסי שחרור מבית החולים ולקבוע מה הם הגורמים הקשורים לכישלונות הללו.

החוקרים השתמשו ברשומות רטרוספקטיביות. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים בגילאי 75 ומעלה שהגיעו לחדרי מיון בעשרה בתי חולים שונים בשלושה אזורים באנגליה. אחד החוקרים סקר רשומות של 300 מטופלים לאחר שחרורם מבית החולים על מנת לקבוע את שיעור ההיענות להמלצות השחרור שניתנו ועל מנת להעריך את הנזקים הקשורים כתוצאה מחוסר היענות.

מקרים בהם רופא המשפחה תיעד קבלת החלטות המנוגדת להמלצות השחרור לא נחשבו לכישלון. בנוסף, החוקרים אספו מידע בנוגע לזמן שלקח לעבד את המלצות השחרור.

תוצאות המחקר הראו כי ב-46% (112/246) מהמקרים היה כישלון ביישום המלצות השחרור (רווח בר סמך 95%: 39%-52%). ב-17% (124/750) מהמקרים, רופאי המשפחה לא יישמו את ההמלצות בנוגע לשינוי תרופתי (רווח בר סמך 95%: 14%-19%). ב-26% מהמקרים, המטופלים לא השלימו בדיקות כפי שהומלץ בטופס השחרור (רווח בר סמך 95%: 16%-35%) וב-27% מהמקרים, המטופלים לא הגיעו למעקב כי שהומלץ (רווח בר סמך 95%: 20%-33%).

שיעור הנזק שנמצא קשור לחוסר ההיענות עמד על 8%. כמו כן, נמצא שעלייה בשיעור הכישלון לבצע בדיקות שהומלצו היה קשור באופן מובהק לסוג מערכת ה-IT במרפאה ולמטופלים ממין זכר.

מסקנות המחקר העלו שבכמעט מחצית מהמקרים הופיעו כשלים ביישום ההמלצות שניתנו למטופלים בשחרור מבית החולים, בנוגע לכל סוגי ההמלצות. עם זאת, במרבית המקרים לא נגרם נזק חמור כתוצאה מחוסר יישום ההמלצות.

מקור: 

Spencer, R.A. et al. (2018) British Journal of General Practice 68,673.

נושאים קשורים:  העברת טיפול,  שחרור מבית חולים,  בטיחות המטופל,  היענות לטיפול,  מחקרים
תגובות
אנונימי/ת
20.08.2018, 01:29

בארץ כמובן המצב גרוע יותר.

מסכים מאד.
כדאי להוסיף (מנסיון של למעלה מ-40 שנות עבודה)שבארץ חלק מרופאיי המשפחה (לדעתי) גם לא טורחים לקרוא המכתב במיוחד אם הוא ארוך.
לכן חשוב מאד שהחלק המסכם בסוף יהיה קצר, תמציתי וברור ככל האפשר.

אנונימי/ת
20.08.2018, 20:46

הבעיה שמבחינים בה בארץ שרופאים שמשחררים חולים מבית החולים לא מגיעים להכרה עמוקה של תיק החולה וההמלצות הרבה פעמים גרנדיוזיות ומנותקות מהחולה או בשיטת כיבוי שריפות עם המלצות שמסכנות את החולים

20.08.2018, 21:10

ההנחה של כותבי המאמר שהמלצות בית החולים הן נכונות בעוד שהתנהגות אחרת של רופאי הקהילה היא שגויה. לצערי הרבה פעמים ההמלצה של המתמחה הצעיר בשחרור נובעת מהיכרות שטחית עם המטופל ועברו. לכן כול המלצה של רופא בית חולים היא המלצה בלבד [למעט חולים עם מחלות נדירות המטופלים בקביעות על ידי מומחה בתחום].

אנונימי/ת
26.08.2018, 22:53

אכן. לצערנו, במקרים רבים בארץ הן הרופא המשחרר בבית החולים והן רופא המשפחה לא מכירים את המטופל ונמנעים מהשקעת מאמץ מינימלי לצורך הטיפול בו, במיוחד כשעסקינן בחולים קשישים ומורכבים עם מחלות רקע וקשיים סיעודיים.

26.08.2018, 20:38

רופא המשפחה מכיר את המטופל , ואת ההמלצות של מומחים שונים, רופא ביה"ח פוגש אותו במצב אקוטי לעיתים חולף ולעיתים חדש. האינטגרציה של שניהם יתנו את התוצאות הטובות ביותר. נקודת ההנחה כי רופא בית החולים הוא היחידי ושיש לו את התמונה הכוללת הוא טעות. חבל רק שאין מערכת מיחשוב נגישה ופתוחה לקהילה ולבית החולים לצורך המשכיות הטיפול.
דן