ד"ר תמר אלרם, נשואה ואם לחמישה, מתגוררת בישוב אלון. היא בת 46 וזוקפת לזכותה הישגים רבים. היא סיימה את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, סטאז' בבית החולים ביקור חולים והתמחות ברפואת נשים בהדסה עין כרם. היא בעלת תואר שני במינהל ציבורי מאוניברסיטת הרוורד דרך קרן ווקסנר, שימשה כעוזרת למנכ"ל משרד הבריאות, כסגנית מנהל הדסה עין כרם, כסגנית רופא מחוזי, מאוחדת מחוז ירושלים וכמנהלת בית החולים משגב לדך, מבית מאוחדת.

בשנה האחרונה, החל מנובמבר 2017, ד"ר אלרם מנהלת את בית החולים הדסה הר הצופים. "ההישג המשמעותי ביותר שלי, מבחינה מקצועית, הוא קבלת התפקיד של ניהול הדסה הר הצופים לפני כמעט שנה", היא אומרת. "התחושה היא שקבלת התפקיד מהווה עבורי הבעת אמון בתפקידים שעשיתי עד כה, בהישגים שאליהם הגעתי וכמובן, בדרך הניהול והחשיבה שלי. הר הצופים הוא לא רק בית חולים, הוא סמל היסטורי, ציוני, ירושלמי וכמובן סמל ודוגמה למצוינות.

"ההרגשה שלי, מאז כניסתי לתפקיד, שיש כל כך הרבה מה לעשות והמון מטרות לסמן ולחתור אליהן, כך שההישגים כלל לא תמו. יש לי תכניות מרחיקות לכת עבור בית החולים המשמש את כל תושבי צפון ירושלים והישובים בסביבה, ויחד עם צוותים מדהימים שפגשתי כאן – השמיים הם הגבול".

מדוע בחרת להתמחות ברפואת נשים ובניהול מערכות בריאות?

"ניהול מערכות בריאות הוא נושא המקיף את כל תחומי הרפואה, התחום שבו התמחיתי אבל הרבה מעבר לכך. הוא נוגע בכל מהכל ומאפשר היכרות עם כל ההתמחויות, עם עשייה רבה בתוך ומחוץ לבית החולים ומשלב בעשייה את מערכת הבריאות כולה.

"רפואת נשים היא עולם ומלואו. היכולת לסייע בהבאת חיים לעולם - עליה כלל לא צריך לדבר. זה הפלא בהתגלמותו בכל פעם מחדש, כאילו היתה זו הפעם הראשונה. הטיפול בנשים בעיני שווה ערך להעצמתן. ריפוי אישה הניצבת בשלב כלשהו במהלך חייה כשהיא מוטרדת מבעיה רפואית, האפשרות שלי להקל או למצוא פתרון – זוהי בהחלט תרומה משמעותית לתיקון איכות חייה, להמשכיות של מה שהיא בחרה לעשות ונתקלה בקושי בדרך הזו.

"גם התחום הנשי הזה וגם ניהול מערכות בריאות הם נושאים מעניינים ומלאי אתגר המשלבים את היכולות שלי בתחום הרפואי, הניהולי והאנושי. בניית תהליכי עבודה וניהול אנשים הם בבסיס העשייה שהופכים את היומיום שלי למרתק".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"'אופטימיים חיים יותר'. אני משתדלת להעביר זאת תמיד לקולגות שלי ולעובדים בסביבתי אבל גם לחמשת ילדיי - כמוטו לחיים בכלל, מחוץ לשעות העבודה ולא רק בחזון הניהולי. תחשוב טוב כדי שיקרה טוב, ואם לא – גם את זה אפשר לשנות".

ספרי בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים?

"הגיעה אלינו, ל'הדסה', יולדת בלידת בית שהסתבכה. היא נכנסה לניתוח קיסרי בהול עם רחם שנקרע כמעט במלואו. המתח היה עצום, לא ידענו אם תחיה לנוכח המצב הקשה שבו הגיעה אלינו. לא ידענו אם נציל את התינוק. לבסוף, במאמץ עילאי משותף הצלחנו להציל את העובר והיולדת, אך המחיר היה איסור לידות נוספות לאם וכמה שנות חיים שנגזלו מחברי הצוות וממני במהלך הפרוצדורות המסובכות שנאלצנו לבצע".

אם לא היית רופאה, היית?

"מוזיקאית, משוררת וזמרת. העיסוק בתחום השירה והמוזיקה הוא מבחינתי מקור לרוגע, השראה והתעלות. לצערי, לא מתאפשר לי לעסוק בזאת מספיק כיום. אני מקווה לפרסם ספר שירה בקרוב עם היצירות האישיות שלי. הן עוסקות במעורבב בחיים האישיים, בחוויות רגעיות או בחוויות גדולות ומשנות חיים, וכמובן – בהיותי רופאה, אמא, בת זוג".

מיהו המודל לחיקוי שלך?

"ווינסטון צ'רצ'יל. ייתכן שזה קשור למוצאי האנגלי, אבל לא רק. הוא היה מנהיג אמיץ עם אינטואיציות חזקות ויכולת רטורית מעוררת הערצה. הוא נגע בכל מהכל, כקצין בצבא, עיתונאי צבאי, סופר, היסטוריון ופוליטיקאי חד, והנהיג את העם שלו באחת מן התקופות הקריטיות בהיסטוריה - מדינאי דגול".

לסיום, מה הייתי משנה במערכת הבריאות?

"את המציאות לפיה קיימות כביכול מערכות בריאות שונות בארץ –רפואה ירושלמית, רפואה תל אביבית ורפואת פריפריה. השוני הזה אינו משרת את האינטרס של המטופל ואף לא של המערכת בכל הנוגע להקצאת משאבים יעילה. המערכת מנסה בכל כוחה על ידי אנשים מצוינים בשטח, אך צריכה בהחלט דחיפה ברמה הלאומית. רק ככה נביא לשינוי אמיתי".