דו"ח של משרד הבריאות המבוסס על הערכות בנק ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וה-OECD, מספק תחזית על הקצב המהיר של הזדקנות האוכלוסיה בישראל לשנים הבאות. "דה מרקר" דיווח על כך הבוקר (ב').

על פי הערכות אלו, בשנת 2027, כלומר בעוד עשור, מספר הזקנים בני 75 ומעלה יעלה בישראל ב-70% לעומת 2012 מ-386 אלף ל-666 אלף, תוספת של כ-280 אלף בני 75 ומעלה. בתוך עשור, שיעורם של בני 75 ומעלה יגיע ל-6.3% מכלל האוכלוסיה.

לכך תהיה השפעה במימדים שטרם נודעו בארץ על מערכת הבריאות. בני 75 ומעלה צורכים פי שלושה יותר שירותי רפואה לנפש מהממוצע באוכלוסיה. כיום, בני 75 ומעלה – 5% מהאוכלוסיה – צורכים 28% מההוצאה על אשפוז. מבקרים במרפאה בתדירות של פי 2.4 מהממוצע - 22.1 פעמים בשנה, לעומת 9.4 בממוצע באוכלוסיה הכללית. ההוצאות בגין הטיפול הרפואי בקשישים יגיעו ל-35% מכלל ההוצאה על אשפוז.

הסיבות לגידול החד בצריכה ובעלויות שירותי הבריאות בקרב קשישים, ידועות: עלייה חדה במחלות כרוניות כמו סרטן, מחלות לב ושבץ, מחלות ריאה, דלקת פרקים כרונית וסוכרת.

ממחקר שנעשה באוכלוסיית מבוטחי קופת החולים מכבי עלה כי למחצית מבני ה–75 ומעלה יש יותר מארבע מחלות כרוניות ולכמעט 20% מבני ה-85 ומעלה - שמונה מחלות שונות. המחלות הללו הן הגורם הראשי לעומס התחלואה, הנכות והתמותה בישראל ובכל העולם, והן מהוות נטל כלכלי על הקשישים, בני משפחותיהם ומערכות הבריאות.

בדיווח ב"דה מרקר" נמסר כי אחת המחלות הכרוניות הקשות והיקרות הנפוצה באוכלוסיה המזדקנת היא סוכרת. בין 2010 ל-2016 חלה עלייה בשיעור חולים אלה: ב-2010 היו 28.9% מבני 84-75 חולים בסוכרת. ב-2016, שיעורם הגיע ל-32.6%.

מחקר שנעשה בשירותי בריאות כללית בשנה שעברה העלה כי העלות הממוצעת של שירותי בריאות שצורך חולה סוכרת גדולה פי 1.75 מההוצאה על מטופל דומה שאיננו חולה במחלה.

נתון נוסף: התארכות תוחלת החיים של חולים סיעודיים. בתוך שני עשורים בלבד, מ-1995 ועד 2016, זינקה תוחלת החיים של הנזקקים לעזרה סיעודית פי 2.6 – משנה וחצי בממוצע (18 חודשים) מהרגע שבו אדם מסווג כסיעודי לארבע שנים (48 חודשים). לא ניתן כיום לחזות מה תהיה תוחלת החיים של סיעודיים בעוד עשור אך ידוע שמספרם יהיה גבוה בהרבה והם יהוו נטל כלכלי על מערכת הבריאות.

לפי נתוני משרד הבריאות, ב-1990 שיעור הרופאים בגילאי 64-55 היה 15.9% מכלל הרופאים, וב-2015 הם היו 32% מכלל הרופאים הפעילים. המשמעות: שליש מהרופאות והרופאים בישראל יגיעו לגיל פרישה בעשור הקרוב. אלא שקצב הכשרת הרופאים אינו מדביק את הגידול באוכלוסיה ואת העלייה בשיעור הקשישים וכן כדי למלא את מצבת כוח האדם הרפואי בעקבות פרישה כה נרחבת של רופאים לגימלאות. כבר כיום היא מתרחשת כמעט מדי חודש כאשר מנהלי מחלקות ותיקים פורשים ובתי החולים ממהרים להודיע על מחליפיהם.

על פי נתוני משרד הבריאות, גם לאחר הרחבת מקומות הלימוד והגידול במספר הסטודנטים בוגרי חו"ל החוזרים לישראל, עדיין צפוי מחסור חריף ברופאים. עד 2027 נדרשת תוספת של 7,500 רופאים למערכת כדי להדביק את הפער, אך הצפי שיתווספו רק 5,252 רופאים. כלומר, המחסור יגיע ליותר מ-2,200 רופאות ורופאים. ב-2030, יהיה צורך ב-10,000 רופאים ורופאות חדשים, אך התוספת תהיה של כ-7,300 בלבד.

בין הפתרונות שנבחנים כדי לתת מענה למחסור ברופאים ורופאות: הרחבת השימוש בפיתוחים טכנולוגיים שיפנו יותר זמן לרופא ויצירת תפקיד חדש - "עוזר רופא", לצד אחיות מומחיות, כדי להוריד את העומס מהרופאים. בשלב זה כמה מהרעיונות הללו נתקלים בהתנגדויות של גורמי מקצוע שונים בתחום הבריאות.

לקריאה נוספת - ליחצו כאן