תכנית מדדי היעילות שבאמצעותה דירג משרד הבריאות בחמש השנים האחרונות את בתי החולים, לא הביאה לשיפור ברמת הטיפולים שעל פיהם דורגו בתי החולים ובמקרים רבים היא גם איננה יעילה. בין השאר הביאה לכך שבוצעו צנתורי לב שלא לצורך שאף העמידו חולים בסכנה מיותרת ולמעשה בוצעו פי שניים יותר צנתורים מהדרוש - כך נמצא במחקר של ד"ר אהובה וייס-מייליק מ"איכילוב" וד"ר יניב שרר, סגן מנהל "ברזילי" באשקלון, במימון ועבור המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות.

על המחקר שהוגש עוד ב-2016 למשרד הבריאות, שהתעלם ממנו ונמנע מלפרסמו, מדווחים הבוקר (א') "ישראל היום"  ו"ידיעות אחרונות".

תכנית מדדי היעילות, שאותה הוביל פרופ' רוני גמזו (כיום מנהל "איכילוב") כאשר שימש כמנכ"ל משרד הבריאות הושקה ב-2013. שישה מדדים נקבעו לתכנית: ניתוח שבר בצוואר הירך בתוך 48 שעות מהגעת המטופל לבית החולים; מתן אספירין לחולים המשתחררים מבית החולים לאחר אירוע לבבי; צנתור דחוף בתוך 90 דקות מהגיע מטופל לבית החולים עם אוטם לב חריף; טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני ניתוח במעי הגס; בדיקת הדמיה בתוך 30 דקות במקרה של חשד לשבץ מוח; ומתן אנטיביוטיקה מניעתית לפני ניתוח קיסרי.

בין השאר נועדו המדדים לבחון את עמידת בתי החולים בזמנים להגשת הטיפול הרפואי, כמה שיותר מהר מרגע ההגעה של חולה למיון.

המחקר מצא, לדוגמה, מסר "ישראל היום", כי ב"איכילוב" שיעור הצנתורים המיותרים שנעשה למטופלים עם עורקי לב בריאים עלה מ-7.3% לפני התחלת המדדים בשנת 2012 ל-18% ב-2014.

"לצמצום הזמן עד לצנתור אין השפעה על הפחתת הסיכון לתוצאים קליניים", נכתב בדו"ח. "סיווג חולים באופן שגוי לפרוצדורה שאיננה הכרחית עבורם עשוי להוביל לדחייה בטיפול הראוי ולסיבוכים שאינם הכרחיים".

עוד נמצא, מוסר "ידיעות אחרונות", כי מדד בדיקת הדמיה בתוך 30 דקות למטופל עם תסמיני שבץ לא הביא לשיפור במצבם הרפואי. עמידה בחלון הזמן הזה לביצוע הדימות איננה משפיעה על שיעורי התמותה או על הסיכוי לאירוע מוח חוזר, נכתב בדו"ח.

וגם: "לא נמצא שינוי במדד מתן האספירין – לא נמצאה השפעה של התכנית על סיכוי לסיבוכים". בניתוחי מעיים נמצא שהמדדים אינם יעילים ולא השפיעו על מניעת זיהומים אצל המטופלים.

"ידיעות אחרונות" מסר כי עד כה פורסמו דו"חות לשנים 2014 ו-2016 ובימים הקרובים אמור היה להתפרסם הדו"ח ל-2017 אלא שלא פורסם.

"ישראל היום" ציין כי עתה נבדקות במשרד הבריאות טענות על הטיית נתונים שהביאה לשיבוש בחלק מהמדדים, לחוסר באמינות בנתונים שמתפרסמים לציבור ואף לפגיעה קשה בחולים.

לדו"חות אלה המתפרסמים לציבור השפעה גדולה על דרך מתן הטיפול הרפואי בבתי החולים, על תדמיתם כמו גם על תקצוב בתי החולים. מחברי דו"ח המחקר שהובא בשבוע שעבר לידי מנכ"ל משרד הבריאות  ציינו כי תכנית הממדים "הביאה להעלאת המודעות בקרב הצוותים הרפואיים למתן דין וחשבון בנושא איכות הטיפול ושיפרה את אמון הציבור באמצעות שקיפות מידע". יחד עם זאת, צריך לנהל את התכנית "עם מודעות להשלכותיה ולא להשיג נתוני מדידה טובים בלבד, מאחר שעלולים לעשות תמרון ומניפולציה על הנתונים".

תגובת משרד הבריאות כפי שפורסמה בשני העיתונים: "לתכנית הלאומית למדדי איכות בבתי החולים (שהוקמה לצד התכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה) היתה לאורך השנים תרומה גדולה לשיפור איכות הטיפול הרפואי במטופלים. במשרד הבריאות נערכים דיונים מתמשכים על הצורך לשפר באופן מתמיד את תכנית המדדים.

"לאחרונה, לאור הבשלת התכנית והניסיון שנצבר, יחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות, מונתה ועדת היגוי חדשה לתכנית המדדים המורכבת מאנשי מקצוע ממשרד הבריאות, בתי החולים, קופות החולים, אקדמיה ומנציג ציבור. בכתב המינוי שלה נקבע כי על חברי הוועדה לבחון את הצורך בשינוי של התכנית במספר צירים מרכזיים: מעבר מאיסוף מידע לכריית מידע, ומתכנון מדדים פרוספקטיבי לתכנון רטרוספקטיבי המבוסס על ניתוח מתקדם של הנתונים מארגוני הבריאות; התמקדות בנושאים המביאים את הערך הגדול ביותר מנקודת הראות של המטופל; חלחול של העיסוק בערך ובאיכות לכלל העוסקים בבריאות, בהנהלות המוסדות, אצל המטפלים הישירים ובמערכים התומכים; גיבוש מתודולוגיה לכלל התהליך, לרבות קבלה וניתוח של הנתונים, ליצירת אמינות ושקיפות מרביים שלהם, באופן שיקדם וישפר את האמון של המערכת והציבור במדדים.

"התכנית הלאומית למדדי איכות נמצאת כאן כדי להישאר, להתפתח ולהשתפר. אנו מודעים לצורך של התכנית להשתפר, ונפעל לעשות זאת הן באופן קביעת המדדים, הן באופן מדידתם והן באופן פרסומם".