חדשות

מחקרים של מומחי עיניים מ"הדסה" ברשימת 100 המאמרים המצוטטים ביותר

המחקרים שנעשו על החלבון VEGF נערכו בשיתוף הפקולטה לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית ומהווים פריצת דרך בתחום האופתלמולוגיה

רטינופתיה סוכרתית, עיניים (צילום: אילוסטרציה)

שני מאמרים מתחום רפואת עיניים של חוקרים מהמרכז הרפואי הדסה זכו להיכלל ברשימת 100 המאמרים המצוטטים ביותר בתחום רפואת העיניים בשנים 2017-1995. שני מאמרים אלה הם היחידים מישראל ברשימה זו שבה יש ייצוג לחוקרים מ-11 מדינות בלבד.

את המחקר שעסק בכך ביצעו חוקרים מסינגפור, והוא פורסם בגיליון יולי 2018 של העיתון הבריטי לאופתלמולוגיה British Journal of Ophthalmology. המחקר עוסק במגמות בציר הזמן, דפוסי מחלה והבדלי מגדר ב-100 המאמרים המצוטטים ביותר.

החוקרים שבדקו את הנושא דיווחו במאמרם כי מטרת עבודתם היתה "לזהות ולאפיין את המאמרים המשפיעים ביותר בארבעת העשורים האחרונים". נבדקו המאמרים שפורסמו בכתבי העת המובילים באופתלמולוגיה מול פרסומים במגזינים רפואיים כלליים, שאינם ממוקדים ברפואת העיניים.

פרופ' יעקב פאר. עבודה פורצת דרך. צילום: דוברות "הדסה"

פרופ' יעקב פאר, עד לאחרונה מנהל המחלקה לרפואת עיניים ב"הדסה", תפקיד שבו כיהן 20 שנה, מסר כי המחקרים, שנעשו ב"הדסה" על החלבון VEGF ונערכו בשיתוף עם המעבדה של פרופ' אלי קשת מהפקולטה לרפואה של "הדסה" והאוניברסיטה העברית, מהווים פריצת דרך ברפואת עיניים. "שני המאמרים הופיעו בכתבי עת שאינם ממוקדים בתחום האופתלמולוגיה", הסביר פרופ' פאר. "אופתלמולוגים המבצעים מחקר מדעי בסיסי משמעותי שואפים תמיד לפרסם את המחקר שלהם דווקא בכתבי עת רפואיים כלליים מאחר שיש להם קהל קוראים הרבה יותר גדול ומגוון".

המחברת הראשונה של אחד המאמרים, ד"ר תמר אלון, היתה סטודנטית לתואר שלישי באותה עת שנכתב המאמר שהופיע ב-Nature Medicine באוקטובר 1995, תחת הכותרת "גורם הגדילה האנדותלי של כלי הדם vascular endothelial growth factor - VEGF, כגורם הישרדות של כלי דם רטינלים חדשים עם השלכות על רטינופתיה של פגות".

המאמר השני ברשימת 100 המאמרים הנ"ל הופיע בגיליון יוני 1995 של העיתון Laboratory Investigation. פרופ' פאר היה מחברו הראשי של המאמר "עליית ביטוי ה-VEGF כתוצאה מהיפוקסיה - גורם נפוץ במחלות עיניים ניאווסקולריות". המסקנה המודגשת במחקר זה היתה ש-VEGF עשוי להיות אחד הגורמים החשובים ליצירת כלי דם פתולוגיים במחלות כלי דם של הרשתית, בהן נגרמת איסכמיה (פגיעה מחוסר חמצן) של הרשתית, ללא קשר לסיבת האיסכמיה ברשתית. המאמר מסביר כי יצירת יתר של VEGF על ידי תאים ברשתית איסכמית יכולה לגרום ל-neovascularization (יצירת כלי דם חדשים) של הרשתית והקשתית במספר מחלות עיניים".

במאמר מערכת שפורסם באותו כתב עת שכותרתו Vascular Endothelial Growth Factor, ציין המחבר כי "עבודתו פורצת הדרך של פרופ' פאר מספקת אימות אנטומי אלגנטי של ההשערה כי איסכמיה, ללא קשר לאטיולוגיה שלה, היא הגורם העיקרי האחראי לעלייה ב-messenger RNA VEGF ברשתית, הגורם לעליית רמת ה-VEGF ברשתית ובכך ליצירת יתר של כלי הדם הפתולוגיים".

תגלית זאת, נאמר במאמר המערכת שפורסם ב-1995, הציעה "תקווה חדשה לטיפול חדש לשימור הראייה של חולים עם רטינופתיה סוכרתית ומחלות אחרות של כלי דם ברשתית, ללא סיכון לתופעות לוואי חמורות".

פרופ' פאר סיפר כי "מחבר מאמר המערכת הזה, נפוליאון פררה, הוא מחברת ג'ננטק, שפיתחה את התרופות נגד VEGF, כמו אווסטין ולוסנטיס שחוללו מהפכה בטיפול במחלות רשתית איסכמית רבות וכי היום  הן נמצאות בשימוש יומיומי בכל מחלקות העיניים בעולם".

שלושה מחברי המאמר מסינגפור כתבו כי ניתוח המאמרים "מזהה את הבולטים ביותר שעיצבו את הנוף של תחום האופתלמולוגיה ואת המגמות במחקר רפואת העיניים בארבעה העשורים האחרונים".

נושאים קשורים:  פרופ' יעקב פאר,  פרופ' אלי קשת,  ד"ר תמר אלון,  VEGF,  רפואת עיניים,  אופתלמולוגיה,  מחלות עיניים ניאווסקולריות,  אווסטין,  לוסנטיס,  האוניברסיטה העברית,  חדשות,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות