חדשות

נתוני משרד הבריאות מוכיחים: רמת השירות הרפואי בישראל מידרדרת

דו"ח אחרון של משרד הבריאות: בתוך עשור השירות הרפואי הצטמצם, רמתו ירדה והוא יקר יותר בזמן שהתקציב לבריאות נותר קבוע

תורים בבתי החולים. אילוסטרציה

מחקר שערך משרד הבריאות בחודשים האחרונים מוכיח כי רמת השירות הרפואי שהציבור מקבל נשחקה קשות בתוך עשור, השירות עצמו הצטמצם, רמתו ירדה והוא יקר יותר. גם התרופות התייקרו במידה ניכרת וחלה בשנים האחרונות שחיקה בזמינות השירותים שהציבור מקבל. כל זאת, בעוד התקציב נותר קבוע פחות-או-יותר, כך מדווח הבוקר (ה') היומון "דה מרקר".

המחקר מרכז למעשה נתונים רבים שידועים מכבר. על פי הדיווח: האוכלוסיה גדלה ויש בה יותר זקנים, חלה עלייה בתחלואה כרונית, הטכנולוגיה מתייקרת והוצאות השכר גדלות אבל ההשקעה הציבורית בבריאות נמוכה משמעותית משאר מדינות ה-OECD. התוצאה: התורים לשירותי הבריאות התארכו בקהילה ובבתי החולים, יש ירידה בהפניות לבתי חולים, זמן השהות בחדרי המיון התארך ויש לכן נהירה לביטוחים הפרטיים. כל זאת בניגוד להצהרות שר האוצר משה כחלון על כך שקיצר תורים בבתי החולים ובמרפאות וחיזק את הרפואה הציבורית.

בדיווח נמסר כי "מערכת הבריאות רגילה להתנהל בצורה כאוטית, ללא תכנון מרכזי, בכיפופי ידיים בין משרדי האוצר לבריאות, במשברים כמו זה שפקד את 'הדסה' או כמעט הביא לקריסת קופת חולים כללית. אין במערכת תכנון מראש ולטווח רחוק. יש בה "הפתעות", כמו גל העלייה של רופאים מרוסיה בסוף העשור האחרון של המאה ה-20. רק עתה מנסה צוות במשרד הבריאות "לעשות מעט סדר בדברים, לקבוע סדרי עדיפויות, לצפות פני עתיד ולהיערך כבר היום בתכנון לעשור קדימה", מדווח "דה מרקר".

העיתון מציג דוגמה זו: העלות הממוצעת של הכנסת תרופה אונקולוגית חדשה לסל הבריאות עלתה בתוך עשור פי 3.5 – מכ-29 אלף שקל ב-2006 ל-100 אלף שקל ב-2016. "זה לא קרה בגלל גידול ביעילות התרופות, אלא בעיקר מכיוון שחברות התרופות מייקרות אותן בקצב מסחרר, משום שהביקוש לתרופות לסרטן אינסופי".

בעוד שבעשור האחרון הגדילו מדינות ה-OECD את ההוצאה שלהן על בריאות בקצב של 1.5% מעל עליית התוצר השנתית. בישראל, ההוצאה על הבריאות כשיעור מהתוצר נשארה קבועה בעשור האחרון (7.4%) והיא נמוכה משמעותית מהממוצע בארגון (9% במדינות OECD).

דוגמה נוספת המובאת בדו"ח המחקר: תקציב קופות החולים נשחק מאוד בשנים האחרונות: אילו תוקצבו אוטומטית לפי הגידול בהוצאות שאינן בשליטתן, כמו שכר העובדים, הגידול באוכלוסיה והזדקנותה והתייקרות הטכנולוגיות, ההוצאה שלהן היתה צריכה לגדול ב-6.6% בין השנים 2012 ל-2016 אך היא גדלה ב-6.2% בלבד - פער של יותר מ-200 מיליון שקל. אילו ההשקעה הציבורית בבריאות היתה צומחת בקצב זהה לקצב הצמיחה במדינות המערביות האחרות, היה גדל תקציב הקופות ב-500 מיליון שקל עד 1 מיליארד שקל בשנה. במקום זאת, התקציב נשחק ב-200 מיליון בשנה.

ביטויי השחיקה: צפיפות, עומס, תורים ארוכים ירידה במיטות האשפוז לנפש - כ-1.7 מיטות לאלף נפש בישראל, לעומת כשלוש מיטות במערב.

לפי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 2015-2012 קטן היקף השירותים הרפואיים לנפש בבתי החולים ב-0.8% בשנה. ההוצאה הממוצעת של קופות החולים על אשפוז הסתכמו ב-2012 ב-1,675 שקל לאדם בשנה אבל היא ירדה ל-1,635 שקל ב-2015 ומאז ירדה אף יותר.

ירד מספר הביקורים הממוצע של המבוטחים אצל רופאי המשפחה ורופאים יועצים. הקופות נותנות פחות הפניות לבתי החולים הציבוריים, פחות הפניות לניתוחים, למרפאות מומחים ולבדיקות. זאת על אף שהתחלואה גדלה ומורכבת יותר. במדינות ה-OECD יש דווקא גידול ממוצע בצריכת השירותים: 1%–2% בשנה.

חדרי המיון פקוקים יותר ויותר: בין 2012 ל-2016, משך השהייה בחדר המיון עלה בכמעט 20% - משעתיים וחצי לכמעט שלוש שעות. שיעור המטופלים השוהים במיון יותר מחמש שעות עלה בתוך ארבע שנים אלו ב-30%, מ-17% מכלל הפונים ל-22%.

ב-2011, משך ההמתנה הממוצע לתור לרופא יועץ היה 16.4 יום ועתה –23.4 יום בממוצע. במקצועות כמו אנדוקרינולוגיה, נפרולוגיה וגסטרואנטרולוגיה, התורים מגיעים לחודשים ארוכים, וזינקו ביותר מפי שניים בתוך שמונה שנים בלבד. השירות הטוב והזמינות הגבוהה יחסית לרפואה ראשונית שאזרחי ישראל הורגלו לה - מתרחקים והולכים. תכנון לקוי של כוח האדם הרפואי גרם למחסור גדול ברופאים בתחומים מסוימים.

נתון נוסף המובא בדיווח: השימושים בביטוחים המשלימים גדלו משמעותית, לרבות ההשתתפויות העצמיות - מ–2,372 שקל לאדם בשנה ב-2010, ל-3,787 שקל ב-2016. בביטוחים המסחריים עלו הוצאות המבוטחים מ-948 שקל בממוצע בשנה למבוטח ב-2010 ל-2,050 שקל ב-2016. בתוך 15 שנה זינקה ההוצאה על בריאות מתוך סך הוצאות משקי הבית בישראל ב-24%, כשהביטוחים הפרטיים תופסים יותר משליש מכלל ההוצאה.

נושאים קשורים:  מחקר משרד הבריאות,  רמת השירות הרפואי,  ההשקעה בבריאות,  המתנה בתורים,  תקציב הבריאות,  תחלואה כרונית,  הזדקנות האוכלוסיה,  חדשות,  נתוני משרד הבריאות
תגובות
 
אנונימי/ת
09.08.2018, 16:22

כל הכבוד לביבי, ליצמן ובר סימנטוב, אתם בדרך להשגת המטרה, בקרוב האנשים ימותו קודם, וההוצאה של הממשלה על בריאות תקטן. רק חבל שהאזרח ה"קטן" לא מבין לאן פניה של מערכת הבריאות ופניו מועדות!

10.08.2018, 01:37

שנים רבות (מדי) מטופח בישראל המיתוס המסוכן האומר ש״למרות משאבים מצטמצמים ותקציב דל בישראל קיימת רמת רפואה גבוהה״.
אין שקר גדול מזה.
בסביבה שאנו שואפים להיות חלק ממנה, קרי המדינות המערביות, הרפואה כאן בינונית ביותר. השאלה היא לפי איזה פרמטרים אנחנו בוחנים את רמת הרפואה בישראל. רמת הרופאים? הצחקתם... איך מנתח ישראלי שמבצע ניתוח מסוים, מורכב ככל שיהיה, נחשב טוב יותר מעמיתו האירופאי או האמריקני אם מספר הניתוחים בשנה שהוא מבצע זהה למספר הניתוחים בחודש שמבצע עמיתו האמריקני? מצחיק...הלא זאת משמעותן של עקומת למידה ומיומנות.
איך רמת הרפואה גבוהה יותר בישראל כאשר מספר מכשירי ה-CT וה-MRI נמוך משמעותית ממספרם במדינות המערב המתקדמות. מיתוס.
איך רמת הרפואה בישראל גבוהה יותר כאשר מטופל חייב להמתין לרופא מומחה כמעט חודש (במקרה הטוב), לבלות שעות רבות מיותרות בחדרי מיון ולאכלס מסדרונות של מחלקות אשפוז הפועלות במצב של תת-תקינת מיטות. די עם סיפורי אלף לילה ולילה.
תקציב הבריאות (כ-7.4%) נמוך בכ-16% מזה של ה-OECD (כ-9%) קרי על תקציב של 40 מיליארד ש״ח לשנה יש חסר של כ-6.5 מיליארד ש״ח בשנה.
די לספר מעשיות.
בתנאי התקציב הקיימים אנחנו די בינוניים ואפילו על זה צריך אנו צריכים להודות כי המדינה פועלת לפי מתכונת הבדיחה מספרת על בעליו של סוס שניסה להפחית את מנת המזון של סוסו מדי יום כדי לחסוך בהוצאות.
את סופו של הסיפור כולכם מכירים - הסוס מת.

אנונימי/ת
12.08.2018, 05:14

דברים מופרכים. אין שום משמעות לתקציב הבריאות כאחוז מהתוצר, אם מחר יתגלה מאגר נפט או גז או סטארט אפ יעשה אקזיט של 10 מיליארד דולר אז התוצר יקפוץ והמדד של "תקציב הבריאות כאחוז מהתוצר" יצנח, אבל כמובן שלא תהיה לזה שום משמעות, כי זה מדד חסר משמעות. תקציב הבריאות גדל באופן עקבי נומינלית וריאלית יותר מתקציב רוב משרדי הממשלה, ואנחנו גם יודעים למה: עלות שכר הרופאים עלתה בסדר גודל של 100% בעשור האחרון. ואף על פי כן אנחנו מהמובילים בעולם בתוחלת חיים ותמותת תינוקות, אלה מדדים אובייקטיביים שלא ניתן לזייף (בהנחה שלא מסתובבות בינינו רוחות רפאים).

את בעיית חוסר הניסיון של המנתחים אפשר לפתור באמצעות צמצום ניכר של מחלקות כירורגיות במרכזים רפואיים שניוניים וביצוע ניתוחים גדולים רק במרכזי המצוינות השלישוניים של ישראל. ישראל היא מדינה קטנה ועירונית ואין שום סיבה שבעולם שניתוחים גדולים בה לא יבוצעו רק במרכזים השלישוניים, מה שכמובן ישפר את התוצאים ואת בריאות הציבור במידה ניכרת. ועדיין, כיוון שאנחנו מדינה קטנה, אז יש נטייה טבעית (ומוצדקת מאין כמוה) של חולים רבים להרחיק למרכזים שלישוניים, וייתכן שזה מסביר את התוצאים המצוינים אצלנו בהשוואה למדינה המערבית הממוצעת שהיא גדולה בהרבה וחלק גדול בהרבה מהניתוחים בה מתבצע במרכזים פריפריאליים באיכות נמוכה.

גם אני בעד הגדלת מספר מכשירי ה-MRI (אין מחסור במכשירי CT) אבל בסופו של דבר כל מי שצריך בדיקה מקבל אותה, וככל שהיא יותר דחופה אז התורים קצרים יותר ופציינטים מוכנים לגמוא מרחקים ארוכים יותר (בישראל הקטנה אין באמת מרחקים ארוכים, אפשר לצאת ברכב בבוקר מאילת ולהגיע למטולה עוד באותו יום). וכידוע התועלת שבבדיקות MRI לא דחופות שנויה במחלוקת והנזקים האפשריים כתוצאה מהחלטות טיפוליות בעייתיות בעקבותיה מתועדים היטב, דוגמת ממצאים בעמוד השדרה. מה שכן בוודאות זה שכל מכשיר MRI שואב הרבה מאוד כסף מהמערכת.

אין גם שום עבודה שמראה שזמינות גבוהה של ייעוץ מומחים בכאילה משפרת תוצאים וספק רב אם תהיה כזאת, ודי לחכימא. וגם כאן כידוע ייעוץ מומחים שואב הרבה מאוד כסף מהמערכת.

אנונימי/ת
10.08.2018, 11:32

זה הטבע של סוציאליזם. מה ציפיתם, שהמדינה תציל אותנו? זה לא עובד.

אנונימי/ת
10.08.2018, 14:37

רק לחשוב שבמשרד הבריאות יש גם אגף השירות וגם מינהל איכות, שירות ובטיחות הטיפול...
אה, כן : מנהל האיכות , שירות ובטיחות הטיפול עוסק במדדי איכות .
מה , השירות הרפואי לציבור לא נכלל במדדי איכות ?
נכון , יש תכנית לאומית למדדי איכות !
אבל לא קראנו שציונים גבוהים יכולים להעיד דווקא על טיפול לא איכותי ?
בקיצור - ישראבלוף של שיווק ויחסי ציבור בסגנון "חוויית המטופל" והרס מתמשך של מע. הבריאות.