חדשות

דו"ח משרד הבריאות: עלייה משמעותית בגירעון קופות החולים ב-2017

הסיבה העיקרית לגידול בגירעון היא ירידה חדה של כ-680 מיליון שקל בכספי התמיכות. הגידול המשמעותי בגירעון נרשם ב"כללית" וב"לאומית"

קופת החולים מאוחדת. צילום: קובי גדעון, פלאש 90

הגירעון המצרפי של קופות החולים עמד בשנת 2017 על כ-1.709 מיליארד שקל, עלייה משמעותית לעומת גירעון של כ-797 מיליון שקל בשנת 2016. כך על פי דו"ח מסכם על פעילות קופות החולים שמפרסם הבוקר (ה') משרד הבריאות. הסיבה העיקרית לגידול בגרעון היא ירידה חדה של כ-680 מיליון שקל בתמיכות לאור העיכוב בחתימה על הסכמי הייצוב. הגידול המשמעותי בגירעון נרשם ב"כללית" וב"לאומית", לאור מרכיב התמיכות המשמעותי בהכנסותיהן.

גירעון בתי החולים של ה"כללית" עלה בצורה משמעותית והסתכם לכ-2.513 מיליארד שקל לעומת 1.951 מיליארד שקל בשנת 2016. הסיבות העיקריות לגידול הן ירידה בהיקפי כספי התמיכות עקב היעדר הסכם ייצוב, שינוי במנגנון ה"קאפ" אשר הגדיל את ההנחות שנותנים בתי החולים של הקופה וגידול משמעותי בהוצאות על רשלנות רפואית.

משירותי בריאות כללית נמסר בתגובה לדו"ח: "הדו"ח השנתי מראה בבירור את המצוקה של כל קופות החולים וזאת על אף התנהלותן האחראית בתחום התקציב. הגירעון של הכללית, כפי שבא לידי ביטוי בדו"ח, נובע מהאפליה התקציבית המתמשכת שנוקטת המדינה כלפי בתי החולים שלנו.

"בתי החולים שלנו, המהווים כשליש ממערכת האשפוז של המדינה והם מהמצטיינים והאיכותיים במערכת הבריאות, משרתים את כלל תושבי ישראל, בדיוק כמו בתי החולים הממשלתיים הזוכים לתמיכה של מיליארדי שקלים. אפליה תקציבית זו אינה מוסרית ואינה נסבלת ואנו קוראים למשרדי האוצר והבריאות למצוא פתרון מיידי".

בשנים האחרונות קיבלה הממשלה שורת החלטות בדבר עדכון מקדמי עלות סל הבריאות: עדכון רכיבי מדד יוקר הבריאות החל משנת 2012; עדכון מקדם גידול דמוגרפי החל משנת 2014 ועדכון נוסף של רכיבי מדד יוקר הבריאות החל משנת 2016.

התוספות בגין החלטות הממשלה הגדילו את בסיס עלות הסל בכ-2.1 מיליארד שקל אולם קבלת החלטות אלו בשנים מוקדמות יותר היתה מגדילה את בסיס עלות הסל בסכום נוסף של כ-1.81 מיליארד שקל, אשר היה מביא את קופות החולים לאיזון ללא צורך בכספי תמיכות הפוגמים בוודאות התקציבית וביכולת התכנון לטווח ארוך.

הכנסות הקופות מהשתתפות העצמית עמדו על שיעור של כ-5.96% לעומת 6.16% בשנת 2016, שנה שנייה ברציפות ששיעור זה נמוך משיעור נורמטיבי של 6.45% שנקבע בחוק, והמלצת מחברי הדו"ח היא כי יש לבחון עדכון השיעור.

הסיבות לגירעונות ולאובדן הכנסות

לשינויי חקיקה, צעדי הממשלה השונים, הוספת שירותים וטכנולוגיות לסל שירותי הבריאות ושינויים בתוכניות הגבייה של קופות החולים השפעה על שיעור ההכנסות ממבוטחים.

השינויים העיקריים בשנים האחרונות הם:

  • הרפורמה בבריאות הנפש אשר מרכיב עיקרי בעלותה הינו שירותי אשפוז בהם ישנה השתתפות עצמית נמוכה, אשר נכנסה לתוקף בשנת 2015 ובהבשלה מלאה בשנת 2016.
  • העברת כספי התמיכות, שאינם כוללים השתתפויות עצמיות, לבסיס עלות הסל בשנת 2016.
  • העברת האחריות לטיפול בנפגעי תאונות עבודה, אשר לפי החוק פטורים במרבית המקרים מתשלומי השתתפויות עצמיות, לקופות החולים בשנת 2016.
  • תוספת של תרופות יקרות (בעיקר לחולים אונקולוגיים) לסל השירותים שההשתתפות העצמית בגינן תחומה לרוב בתקרה על פי תכנית הגביה ואינה מגיעה לשיעור הקבוע בחוק.
  • מעבר לרבעון צף.
  • מערך הנחות ופטורים מהשתתפויות עצמיות לאוכלוסיות נזקקות, כמו קשישים וניצולי שואה.

בנוסף, בחודש נובמבר 2017 נכנסו לתוקפן תקנות בריאות העם בהן נקבע כי רופא לא יוכל לטפל במבוטח במימון פרטי בטרם חלפה תקופה של שישה חודשים מיום מתן הטיפול או הייעוץ האחרון במימון ציבורי. במסגרת התכנית לקיצור תורים והסטת פעילות ממימון פרטי לציבורי נקבע מנגנון מבחני התמיכה כולל שיפוי לקופות החולים בגין גידול בביצוע ניתוחים במימון ציבורי מעבר להיקף הפעילות בשנת 2015. כנגד חלק מהגידול בפעילויות הניתוחיות במימון הציבורי, נדרשה כל קופה להציג ירידה בפעילויות הניתוחיות במימון תכנית השב"ן, כאשר היחס שונה בין הקופות. תקציב התכנית (התלוי בהיקפי ביצוע בפועל) מגיע במיצוי מלא לכמיליארד שקל, מתוכו כ-850 מיליון לקופות החולים. בשנת 2017 הכירו קופות החולים במועד עריכת הדו"חות בהכנסות של כ-280 מיליון שקל והפרישו בדוחותיהן הכספיים כ-150 מיליון שקל, מרביתם ב"מכבי", להפחתת תשלום דמי חבר בתכניות השב"ן. למועד עריכת הדו"ח הופחתו בפועל, גם בגין חלק מהיקף הפעילות הצפוי בשנת 2018, תשלומי דמי חבר בסך של כ-341 מיליוני שקל ובהתאם לנתוני הביצוע יתבצעו הפחתות נוספות.

איתנות פיננסית

התמשכות הגירעונות באה לידי ביטוי באיתנותן הפיננסית של קופות החולים. הגירעון בנכסים נטו (ההון העצמי) של קופות החולים הסתכם לכ-3.3 מיליארד שקל (כ-2.9 מתוכם ב"כללית" וב"לאומית"), לעומת כ-2.44 מיליארד שקל בשנת 2016. המזומנים שבידי קופות החולים ליום 31.12.2017 הסתכמו לכ-2.5 מיליארד שקל, כאשר כ-1.55 מיליארד שקל מתוכם מהווים מקדמות מהממשלה, לעומת כ-2.1 מיליארד בתום שנת 2016 (מתוכם מקדמות בסך של כ-0.87 מיליארד שקל).

שירותי בריאות כללית

הגירעון של שירותי בריאות כללית (כולל תמיכות) גדל בשנת 2017 והסתכם לכ-1,288 מיליוני שקלים, לעומת כ-683 מיליוני שקלים בשנת 2016. סכום זה כולל את גרעון מגזר בתי החולים (14 בתי חולים בהם כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים) של הקופה שהסתכם בשנת 2017 לכ-2.51 מיליארד שקל - עלייה חדה של כ-29% לעומת גירעון של כ-1.95 מיליארד שקל בשנת 2016. העלייה בגרעון נובעת בעיקר מהירידה בהיקף ההכנסות מתמיכות השנה ומהסדר ההתקשרות בין קופות החולים לבתי החולים ("חוק הקאפ") לשנים 2017–2019, אשר הגדיל את ההנחות שנותנים בתי החולים של הקופה עבור היקף פעילות דומה, ומהעלייה בהוצאות רשלנות רפואית.

מכבי שירותי בריאות

מכבי שירותי בריאות רשמה עלייה של כ-50 מיליון שקל בהיקף הגירעון לעומת שנת 2016. העלייה בגירעון מוסברת בעיקר על ידי ירידה בתמיכות הממשלה מהסכמי ייצוב של כ-119 מיליון שקל, ירידה בעודפי השב"ן בכ-100 מיליון שקל ורישום הפסד של כ-113 מיליון שקל בגין אסותא אשדוד, ומנגד, התייעלות הקופה בעיקר בסעיפי השכר שהביאו לירידה ריאלית של 0.4% בהוצאה לנפש מתוקננת.

לאומית שירותי בריאות

"לאומית" הציגה גירעון בסך של כ-226 מיליון שקל, גידול של כ-208 מיליון שקל לעומת שנת 2016. הסיבה העיקרית לגידול בגרעון המוצג בשנת 2017 יחסית לשנת 2016 היא קיטון בהיקף התמיכות בגובה של כ-157 מיליון שקל והעלייה בהוצאות האשפוז כתוצאה מירידה בהנחות שנבעה מהשינוי בחוק הקאפ.

קופת חולים מאוחדת

"מאוחדת" הציגה את הגירעון הנמוך ביותר בין קופות החולים, כאשר הגירעון בשנת 2017 עמד על כ-67 מיליון שקל לעומת גירעון של כ-18 מיליון שקל בשנת 2016. הגידול בגרעון מוסבר בעיקר על ידי הקיטון בתמיכות ממשלה בסך של כ-56 מיליון שקל.

הכנסות

כ-90.1% מהכנסות מגזר הקהילה בכל קופות החולים וכ-81.1% מהכנסות כלל המגזרים בקופות החולים נובעות ממקורות ממשלתיים מפעילות במסגרת החוק. הכנסות אלו כוללות הכנסות מסל שירותי הבריאות, בהתאם לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994, והכנסות מתמיכות כספיות שהממשלה מחלקת לקופות החולים בהתאם לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

יתרת הכנסות קופות החולים נובעת בעיקר ממבוטחיהן.

סך ההכנסות מהממשלה עלו בשנת 2017 בכ-2.7%, לעומת ההכנסה המתואמת לשנת 2016, כאשר עלייה זו נמוכה באופן יחסי בשל הירידה בהכנסות מתמיכות עקב העיכוב בחתימה על הסכמי ייצוב. ההכנסות ממבוטחים במגזר הקהילה ירדו בשנת 2017 בשיעור של כ-2.1% לעומת ההכנסות המתואמות לשנת 2016, וזאת בעיקר עקב הירידה בעודפי תכניות השב"ן.

הוצאות

הגידול בסך הוצאות רכש שירותים מבתי החולים (כ-1.9%), השכר (כ-2.7%), התרופות וציוד רפואי (כ-3.0%), הוצאות עבור מכונים, מרפאות ומעבדות פרטיים ואחרים (כ-3.2%) והוצאות מינהל ומשק (כ-9.2%) בשנת 2017 לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2016, הביא לעלייה בהוצאות מגזר הקהילה בשיעור של כ-3.1%. בכלל המגזרים נרשם גידול בשיעור של כ-3.9% בהוצאות.

ב"מאוחדת" שיעור הגידול בהוצאות עמד על כ-5.2% וב"מכבי", "לאומית" ו"כללית" על כ-3.4% וכ-3.3% ו-2.4%, בהתאמה.

ההוצאה המתואמת התפעולית לנפש מתוקננת במגזר הקהילה ירדה ב"מכבי" בכ-0.4% בעיקר לאור ירידה מתואמת של 3.2% בהוצאות השכר. ב"כללית" נרשמה עלייה מתונה של 0.8% וב"לאומית" וב"מאוחדת" נרשמה עלייה משמעותית יותר של 3.1% ו-2.2%, בהתאמה, בעיקר עקב עלייה בסעיפי השכר.

ב"כללית" ההוצאה המתוקננת לנפש היא הנמוכה ביותר מבין הקופות ואילו ב"לאומית" היא הגבוהה ביותר.

הוצאות רכש השירותים מבתי חולים לנפש מתוקננת ב"כללית" הן הגבוהות ביותר, ואילו ב"מאוחדת" וב"מכבי" הן הנמוכות ביותר וזאת, בין היתר, כתוצאה משימוש מוגבר של "כללית" בבתי החולים שבבעלותה ותמהיל המבוטחים.

הוצאות שכר ומשכורות לנפש מתוקננת ב"מאוחדת" הן הגבוהות ביותר, ואילו ב"כללית" הן הנמוכות ביותר וזאת, בין היתר, בשל תמהיל העסקת כוח האדם ופריסת מבוטחי הקופות.

ב"מכבי", ההוצאה לנפש על תרופות עולה בשנים האחרונות בשיעור גבוה משמעותית משאר קופות החולים.

בכלל קופות החולים, בדומה לשנת 2016, הוצאות השכר היוו כ-25.8% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים בשנת 2017, עלייה קלה משיעור של כ-25.7% בשנת 2016. שיעור ההוצאות בגין תרופות וציוד רפואי עמד על כ-19.4% מסך הוצאות מגזר הקהילה בכל קופות החולים בשנת 2017, ירידה לעומת שיעורן בשנת 2016 אשר עמד על כ-19.8%.

הוצאות התפעול (ללא מימון) לנפש מתוקננת במגזר הקהילה בשנת 2017 עמדו על כ-5,651 שקל, זאת לעומת הוצאות התפעול המתואמות לנפש מתוקננת בגובה של 5,603 שקל בשנת 2016, עלייה של כ-0.9%.

מבוטחי קופות החולים

"מכבי", "מאוחדת" ו"כללית" הציגו גידול של 2.8%, 1.9% ו-1.7%, בהתאמה, במספר המבוטחים לעומת קיטון של 0.8% ב"לאומית". כאשר ב"מכבי" העלייה הגבוהה מוסברת בעיקר בשיעור המעברים. ב"מכבי" וב"מאוחדת", שיעור ההזדקנות היחסי של מבוטחיהן גרם לעלייה גדולה יותר במספר הנפשות המתוקננות (בהתאם לגיל, מגדר ומקום מגורים) ולעלייה של שיעור חלקן מתוך כלל הנפשות המתוקננות.

נתונים אלה משתקפים מן הדו"ח המסכם על פעילות קופות החולים לשנת 2017, שערכו רו"ח ליאור ברק מהאגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות ורו"ח יהושע הזנפרץ ממשרד רו"ח שיף הזנפרץ ושות'. הדו"ח מציג את תוצאותיהן של ארבע קופות החולים על בסיס השוואתי לשנת 2017.

לדו"ח המלא - ליחצו כאן

נושאים קשורים:  דו"ח מסכם על פעילות קופות החולים,  גירעון קופות החולים,  חדשות,  מכבי,  "לאומית",  הכנסות קופות החולים,  כספי תמיכות,  כללית שירותי בריאות,  קופת חולים מאוחדת
תגובות
אנונימי/ת
03.08.2018, 00:00

והגרעון רק יגדל , לא בשל ניהול כושל אגב.

הגרעון ילך ומגדל עד לקריסת בתי"ח ואחר"כ קופות. ראו את קריסת הדסה, ראו את מאזני לניאדו.
והכול בגלל ניהול כושל של משרד הבריאות ומשרד האוצר. איך אפשר להרחיק שני משרדים אלו ממערכת הבריאות כי אנו הופכים לחדלי פרעון

אנונימי/ת
03.08.2018, 14:24

אנחנו למעשה כבר חדלי פרעון אלא שהמדינה לא יכולה לתת למערכת ליפול, אין לה מערכת אחרת. גם התפיסה לפיה הרפואה הפרטית תציל את הציבורית ואת עמך ישראל היא זריית חול בעיניים. ניתוחים אלקטיביים קלים אינם הגורם לגרעון במערכת הבריאות כידוע

אנונימי/ת
03.08.2018, 09:49

אולי מאוחדת רוצה לקנות את בי"ח יוספטל לצורך הגדלת הגרעון שלה? למה אנחנו אנשי הקהילה של הכללית צריכים לסבסד את מבוטחי מכבי ומאוחדת המאושפזים בבתי החולים של הקופה?

03.08.2018, 10:47

אשרי המאמין , הכל זה תרגילים חשבונאיים
הביזבוז מרקיע שחקים, כרופא שעובד במערכת.
הניהול כושל.
המערכת יודעת שתמיד יהיה סיבסוד עקב העובדה הפשוטה שהמדינה לא יכולה לתת למערכת לקרוס.
לאף מנהל אין אחריות אישית. הכסף הוא לא שלהם והם שופים אותו ללא אבחנה, אין להם אחריות. אין תכנון בכלל, אם חושבים לעומק, הניהול הוא על ידי אנשים חסרי מוח.
אין עתה עליה גדולה שתייצר רופאים רוקחים ואחיות.
מה יהיה המצב בעוד 5-10 שנים, חלק גדול מהמערכת יפרוש.
מי יבוא במקומם? זה מה שהמדינה רוצה, והאם זה טוב? כלם יודעים את התשובה.
אבל לאף אחד לא באמת איכפת. כל הבכי של מערכת הבריאות היא פצויה כל שנה, כדי שאפשר יהיה ל ב ז ב ז מיליארדים לשווא, ולאף אחד לא איכפת
ד"ר אברהם נ.

אנונימי/ת
03.08.2018, 13:24

צודק ידידי ורעי ישראל אייליג והוא עוד מצייר תמונה ורודה-כשנפסיק להקריב למולך אי הבטחון ולמולך ההתנחבלויות וכמובן נעיף לעזאזל את הנהלת משרד הבריאו על רופאיה ופקידוניה וכמובן את ראש סיגרינו אולי ייטב

אנונימי/ת
03.08.2018, 19:47

"ידידך" ישראל אייליג שמאלני ???
שנן היטב את האימרה החכמה : " ישמרני האל מידידי- משונאי אשמר בעצמי" !
ייטב כאשר ממשלת ישראל העתידית תהיה לאומית אמתית ללא כל שותפים סחטניים מיותרים שגם מתאמצים לכתיב לכולנו עמדותיהם בניגוד להרכב הדמוקרטי וגם כאשר הגורמים הצעקניים של המחשיבים עצמם כ"יפי נפש " ימוגרו אחת ולתמיד .

אנונימי/ת
03.08.2018, 19:47

"ידידך" ישראל אייליג שמאלני ???
שנן היטב את האימרה החכמה : " ישמרני האל מידידי- משונאי אשמר בעצמי" !
ייטב כאשר ממשלת ישראל העתידית תהיה לאומית אמתית ללא כל שותפים סחטניים מיותרים שגם מתאמצים לכתיב לכולנו עמדותיהם בניגוד להרכב הדמוקרטי וגם כאשר הגורמים הצעקניים של המחשיבים עצמם כ"יפי נפש " ימוגרו אחת ולתמיד .

אנונימי/ת
03.08.2018, 19:47

"ידידך" ישראל אייליג שמאלני ???
שנן היטב את האימרה החכמה : " ישמרני האל מידידי- משונאי אשמר בעצמי" !
ייטב כאשר ממשלת ישראל העתידית תהיה לאומית אמתית ללא כל שותפים סחטניים מיותרים שגם מתאמצים לכתיב לכולנו עמדותיהם בניגוד להרכב הדמוקרטי וגם כאשר הגורמים הצעקניים של המחשיבים עצמם כ"יפי נפש " ימוגרו אחת ולתמיד .

אנונימי/ת
03.08.2018, 19:47

"ידידך" ישראל אייליג שמאלני ???
שנן היטב את האימרה החכמה : " ישמרני האל מידידי- משונאי אשמר בעצמי" !
ייטב כאשר ממשלת ישראל העתידית תהיה לאומית אמתית ללא כל שותפים סחטניים מיותרים שגם מתאמצים לכתיב לכולנו עמדותיהם בניגוד להרכב הדמוקרטי וגם כאשר הגורמים הצעקניים של המחשיבים עצמם כ"יפי נפש " ימוגרו אחת ולתמיד .

אנונימי/ת
03.08.2018, 19:40

קופות חולים : מי צריך אתכן ???
מי שהעתיק את דגם הביטוח הרפואי הממלכתי ממדינות מערב אירופה הותיר את הקופות על מכונן וזאת במקום למחוק אותן כליל.
התבנית המקורית והמתפקדת של רפואה ממלכתית מבוססת על מנגנון ממשלתי מפקח
באופן פעיל ורציף ללא כל צורך בקופות חולים : האזרח/ית בוחר/ת רופא/ה מרשימת הרופאים המורשים של משרד הבריאות לפי שיקוליו/ה האישיים וכן את בית המרקחת, את המעבדה ואת מכון הבדיקות ומוסד האישפוז והמצב מתנהל מצוין כבר עשרות שנים.

אנונימי/ת
04.08.2018, 09:15

ובאמת מי צריך קופות חולים בעידן של ביטוח בריאות ממלכתי ???

אנונימי/ת
04.08.2018, 09:16

רוצים למנוע גרעון ? - פרקו ובטלו את קופות החולים שהן מיותרות.

אנונימי/ת
09.08.2018, 05:04

קופות החולים חשובות מאוד, הן מכניסות תחרותיות לתוך המערכת ומונעות ממנה להפוך לעוד גוף ציבורי מושחת ומסואב מהסוג שאנחנו מכירים מחברת החשמל, רכבת ישראל והנמלים.

05.08.2018, 13:21

מי אמר שמה שאנו רואים הינו גרעון. מבחינתי הוא הסכום החסר למערכת בכדי לאזן את דרישות הבריאות של האוכלוסיה.
בנוסף משרד הבריאות חייב לבדוק שהקופות מוציאות את התקציבים ביעילות הגיונית.