אימונים שיקומיים מהווים את אחת משיטות הטיפול היעילות ביותר לקידום החלמה מוטורית לאחר פגיעות בחוט השדרה, בייחוד כאשר מבצעים אותם מוקדם לאחר הפגיעה. לעיתים קשה להתחיל את השיקום בשלב מוקדם בעקבות טראומה מורכבת יותר או טיפול בסיבוכים רפואיים אחרים. כתוצאה מכך, התערבות שתוביל לפתיחת חלון הזדמנויות נוסף לטיפול אפקטיבי לאחר פגיעה מוטורית כרונית עשויה להיות בעלת ערך טיפול משמעותי.
עוד בעניין דומה
במחקר הנוכחי נבדק האם ניתן להשיג את המטרה הטיפולית הזו בחולדות עם פגיעה כרונית (8 שבועות) ברביע הצדי-אחורי בחוט השדרה הצווארי (C4) באמצעות השראה של דלקת עצבית קלה.
החוקרים מצאו כי הזרקה של ליפופוליסכרידים במינון נמוך הובילה לשיפור היעילות של אימוני שיקום בכל הנוגע לתפקוד הגפיים, כפי שהודגם באמצעות משימות של הגעה לכדור ואחיזתו. החוקרים מצאו שהשיקום המואץ תלוי באינטנסיביות של האימונים, באופן בו ככל שתדירות האימונים הייתה גבוהה יותר, כך נצפה שיפור משמעותי יותר.
החוקרים מצאו שבניגוד לאימונים לבד, השילוב של מתן ליפופוליסכרידים ואימונים בעצימות גבוהה הוביל לשחזור של תפקודים מקוריים (פלסטיות מתקנת – reparative plasticity) יותר מאשר היווצרות של תפקודים מוטורים חדשים (פלסטיות מפצה – compensatory plasticity). כמו כן, החוקרים ביצעו בדיקות אלקטרופיזיולוגיות שהדגימו החלמה של ההנעה הקורטיקלית לשרירי הגפיים שנפגעו ובנייה מחדש של העצבוב הקורטיקו-ספינלי של חוט השדרה הצווארי.
מסקנות המחקר מעלות אפשרות שניתן להשתמש בשיטות המעוררות דלקת עצבית על מנת להגביר את היעילות של אימונים שיקויים לאחר פגיעות כרוניות בחוט השדרה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
