עצירות הינה סוגיה חשובה עבור מטופלים המקבלים טיפול פליאטיבי על ידי מומחה. עם זאת, ישנן סוגיות לא ברורות לגבי הניהול הטוב ביותר של עצירות בנסיבות אלו. מטרת מחקר זה הייתה לבצע סינתזה של בסיס הראיות הקיים כיום הנוגע להערכה וניהול של עצירות במסגרת רפואה פליאטיבית במסגרת טיפול פליאטיבי על ידי מומחה.
עוד בעניין דומה
החוקרים סקרו את מאגרי המידע MEDLINE, Embase, CINAHL, Scopus ו-Cochrane בצורה שיטתית באפריל 2017 על מנת למצוא מאמרים אמפיריים אשר פורסמו באנגלית בין 2007-2017 ועסקו בהערכה וניהול של עצירות במסגרת רפואה פליאטיבית על ידי מומחה. שני חוקרים סקרו באופן עצמאי את כל המחקרים, ביצעו הוצאות נתונים ואנליזה תמטית.
החוקרים כללו 13 מחקרים בסקירה כאשר שלושה מתוכם היו מחקרים קליניים אקראיים, ארבעה מחקרים תצפיתיים ושישה מחקרים תיאוריים. רוב המחקרים בוצעו על ידי יחידות מומחיות לרפואה פליאטיבית ועסקו במטפלים או במטופלים. האנליזה המשולבת הדגימה חוסר בהגדרות אחידות של עצירות והעלתה שאלות בנוגע ליכולת להשוות נתוני בסיס הקשורים בהימצאות תסמין זה, השפעה פסיכולוגית ופיזית על המטופלים, השפעת המשאבים על הצוות, שיטות אובייקטיביות וסובייקטיביות להערכת עצירות והיבטי מפתח של ניהול עצירות ובכלל זה דגש על טיפול שאינו פרמקולוגי.
תוצאות סקירה זו צריכות לשמש לפיתוח התערבות הכשרתית המתמקדת בצוות המטפל. פערים בבסיס הראיות כוללים היעדר הגדרה אחידה של עצירות, מניעת עצירות וניהול שאינו פרמקולוגי בעצירות.
מקור:
Muldrew, D.H.L. et al. (2018) Palliative Medicine. 32(5), 930