חדשות

שילוב של שלוש תרופות עשוי למנוע הישנות של סרטן הריאה

אם השיטה המשולבת תוכיח עצמה בניסויים בבני אדם, סבורים החוקרים ממכון ויצמן ומ"שיבא", היא עשויה לעזור לאלפי חולי סרטן הריאה המפתחים כיום עמידות למעכבי קינאזות

תגובת תאי הסרטן לטיפול: כמות הקולטנים EGFR (שורה עליונה) ו-HER2 (שורה תחתונה) פוחתת בעקבות חשיפת התאים לטיפול המשולש – טגריסו, ארביטוקס והרצפטין (הטור הימני) או לטיפול בארביטוקס ובהרצפטין בלבד (הטור השני מימין), אך לא בטיפול בטגריסו (הטור השני משמאל) או ללא טיפול (הטור השמאלי)

דור חדש של תרופות עוזר לחלק גדול מחולי סרטן הריאה, אלא שלעתים קרובות, לאחר כשנה, מפסיקות התרופות לפעול בשל עמידוּת שמפתח הסרטן לטיפול.

צוות חוקרים ממכון ויצמן, בשיתוף רופאים מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר, התגברו על עמידות זו. הניסויים בוצעו בעכברים באמצעות שילוב חדש של תרופות קיימות. ממצאי המחקר התפרסמו ב- Clinical Cancer Research.

סרטן הריאה הוא הגורם מספר אחת למוות ממחלות ממאירות. התרופות החדשות המצויות בשוק ומטפלות בתת סוגים של סרטן זה מתמקדות כל אחת במוטציות גנטיות האופייניות לכל תת סוג. בערך ב-12% מחולי סרטן הריאה, רובם אינם מעשנים, מתפתח הגידול הממאיר עקב מוטציה בגן  EGFR. גן זה מקודד לקולטן הנמצא על קרום התא ובולט משני צדדיו: "ראשו", בצד החיצוני, נקשר להורמון גידול המעביר לתא את הפקודה לצמוח, בעוד ש"רגליו", בצד הפנימי, פועלות כאנזימים (קינאזות) אשר מעבירים את הפקודה לגרעין התא.

הפקודה של ה-EGFR גורמת להתחלקות התא. היא משרתת בדרך כלל מטרה טובה. למשל, סיוע בריפוי רקמות. אולם מוטציה בחלקו הפנימי של הקולטן עלולה לגרום לכך שהתא יתחלק ללא רסן וייווצר סרטן.

חולים הנושאים את המוטציה ב-EGFR מטופלים בהצלחה בתרופות שהן מולקולות קטנות - מעכבי קינאזות - הבולמות את הפקודה שגורמת לתא להתחלק ללא רסן. תרופות אלו מיטיבות עם החולים הרבה יותר מאשר כימותרפיה, מפני שהן יעילות יותר, גורמות לפחות תופעות לוואי והחולים מקבלים אותן בגלולה במקום בזריקה. הבעיה היא, שבתוך עשרה עד 14 חודשים מפתחים חולים רבים מוטציה נוספת ב-EGFR, העוקפת את מעכבי הקינאזות ומאפשרת את הישנות המחלה.

ב-2015, לאחר שנות פיתוח רבות, אושר לשימוש מעכב הקינאזות החדש: התרופה טגריסו (Tagrisso), שבולמת את המוטציה השנייה. עם זאת, גם במקרה זה, כעבור עשרה עד 14 חודשים תופיע בגן EGFR מוטציה שלישית, או שינויים אחרים. אלה יאפשרו לגידול לצמוח מחדש.

"זה כמובן סיוט לחולים, למשפחות ולרופאים", אמר פרופ' יוסף ירדן מהמחלקה לבקרה ביולוגית. "הגישה החדשה שפיתחנו ונוסתה בהצלחה בעכברים עשויה להקל על המצב, אם וכאשר תזכה להצלחה גם בניסויים בבני אדם".

בשיתוף הרופאים מ"שיבא" ערך צוות המחקר בקבוצתו של פרופ' ירדן ניסוי בעכברים שבגופם הושתלו תאי סרטן ריאות של בני אדם. העכברים טופלו במשולב בטגריסו ובתרופה ארביטוקס (Erbitux) – נוגדן החוסם את הקולטן EGFR בצידו החיצוני של התא. אלא שניסוי זה לא הצליח, כנראה עקב "ערמומיותו" של ה-EGFR: כאשר חוסמים אותו על פני השטח של התא, הוא "קורא" ל"קרוב משפחתו", הקולטן HER2, להופיע על קרום התא.

לכן, ערכו המדענים ניסוי נוסף, הפעם בטיפול משולש. הוא כלל, בנוסף לטגריסו, שני נוגדנים במקום אחד: ארביטוקס והתרופה הרצפטין (Herceptin), החוסמת את HER2.

הפעם, השיטה עבדה. הגידולים הצטמקו ולא גדלו בחזרה כל עוד קיבלו העכברים את הטיפול המשולש. העובדה שכל התרופות הללו כבר מאושרות לשימוש בבני אדם ונגד סוגי סרטן אחרים – ארביטוקס נגד סרטן המעי הגס והרצפטין נגד סרטן השד – תקל בעתיד על יישום הגישה החדשה בחולי סרטן הריאה, מעריכים חברי הצוות.

"אם השיטה המשולבת שלנו תוכיח עצמה בניסויים בבני אדם, היא עשויה לעזור לאלפי חולי סרטן הריאה המפתחים כיום עמידות למעכבי קינאזות", אמר פרופ' ירדן.

קבוצת המחקר כללה גם את ד"ר דונתלה רומנילו, לואיג'י מזאו, ד"ר מייקול מנסיני, ד"ר אילריה מרוקו, אשיש נורונחה, מתתיהו קרייטמן, ד"ר סוואטי סריבסטבה, ד"ר סומה גוש, וד"ר מושית לינדזן כולם מהמחלקה לבקרה ביולוגית, וד"ר תומר מאיר מהמחלקה לתשתיות מחקר מדעי החיים. הרופאים שהיו מעורבים במחקר הזה הם: ד"ר אמיר און וד"ר יאיר בר.

נושאים קשורים:  סרטן הריאות,  עמידות לתרופות,  ארביטוקס,  קולטן  EGFR,  HER2,  הרצפטין,  טגריסו,  מעכבי קינאזות,  מכון ויצמן,  המרכז הרפואי "שיבא",  חדשות,  פרופ' יוסף ירדן
תגובות
אנונימי/ת
28.07.2018, 02:04

"הגידולים הצטמקו ולא גדלו בחזרה". מה הנתונים המדויקים? PFS?