מחקרים

מעבר מאינסולין ללירגולטיד - אנליזה רטרוספקטיבית

החוקרים מצאו כי רוב המטופלים שעוברים לקבל לירגלוטיד מתמידים בטיפול לאחר שנה וכי לירגלוטיד מובילה לשימוש במינונים נמוכים יותר אינסולין

24.07.2018, 11:53
סוכרת (צילום: אילוסטרציה)

אינסולין והתרופה האגוניסטית ל-GLP1, לירגלוטיד, מהווים טיפולים יעילים להשגת שליטה גליקמית. היעילות של מעבר מאינסולין ללירגלוטיד באוכלוסייה הסובלת מהשמנת יתר ושימוש במטפורמין ותרופות מסוג סולפניל-אוריאה אינה ידועה.

באנליזה רטרוספקטיבית זו החוקרים ניתחו את כלל המטופלים אשר עברו משימוש באינסולין ללירגלוטיד במסגרת טיפול שגרתי בקהילה (ינואר 2009 עד פברואר 2015). בוצעה הערכה לגבי האם המטופלים המשיכו לקבל לירגלוטיד 12 חודשים לאחר ההחלפה או הפסיקו בגלל שליטה גליקמית ירודה או תופעות לוואי. מאפייני בסיס של המטופלים הושוו בין שתי הקבוצות על מנת להעריך אילו מאפיינים מובילים להצלחת טיפול.

במסגרת המחקר, 104 מטופלים עברו מאינסולין ללירגלוטיד (43% גברים; גיל ממוצע; 57.2±9.9 שנים; BMI ממוצע 39.8±5.4 ק"ג/מטר מרובע) שישים מטופלים המשיכו טיפול עם לירגלוטיד לאחר שנה (58%) בעוד ש-37 הפסיקו את הטיפול בשל שליטה גליקמית ירודה תוך 12 חודשים (36%) ושבעה מטופלים הפסיקו טיפול בגלל תופעות לוואי (7%). מינון האינסולין ותדירות ההזרקה היו נמוכים באופן מובהק סטטיסטית במטופלים אשר המשיכו טיפול. במטופלים אשר השיגו רמות HbA1C השוות או נמוכות מ-7% נמצאו רמות HbA1C בסיס נמוכות יותר, משך קצר יותר של סוכרת ומשך קצר יותר של טיפול באינסולין.

מסקנת החוקרים היא כי רוב המטופלים שמחליפים טיפול מאינסולין ללירגלוטיד לא חווים שינוי בשליטה גליקמית ויורדים במשקל. רמות HbA1C בסיס, משך טיפול עם אינסולין ומשך סוכרת מנבאים השגה של שליטה גליקמית תחת טיפול בלירגלוטיד. ממצאים אלו יכולים לכוון רופאים קלינאים לאוכלוסיית המטופלים בה ניתן להפחית את מינון האינסולין לאחר הוספת תרופה אגוניסטית ל-GLP1.

מקור: 

Bruinstroop, E. et al. (2018) Diabetes Therapy. 1

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  לירגלוטיד,  אינסולין,  החלפה,  שליטה גליקמית
תגובות