מיקרוביוטה של המעי יכולה לשמש מטרה חדשנית לטיפול במצבים טרום סוכרתיים ובסוכרת מסוג 2. בעניין זה, ניאצין (Niacin) הראה יכולת להשפיע בחיוב על יחסי גומלין בין מאחסן לבין מיקרוביום במודלים עכבריים.
עוד בעניין דומה
החוקרים אפיינו את הפנוטיפים המטבוליים של מעל ל-500 נבדקים אנושיים בכל הנוגע למצב הניאצין שלהם ((Nicotinic acid [N] and Nicotinamide [NAM] ומיקרוביום במעי. בנוסף, החוקרים הנדסו מיקרו-קפסולות שהכילו NA ו-NAM ובחנו אותן ב-2 מחקרי התערבות אנושיים (מחקר שבחר את הזמינות הביולוגית שלהן ומחקר בטיחות).
במחקר נמצא שנבדקים בעלי השמנת יתר מתאפיינים במיעוט של מגוון הבקטרואידים (Bacteroids) שמקושר עם צריכה מופחתת של ניאצין. לכן פיתחו החוקרים קפסולות שחרור מושהה שכוונו לאזור האילאו-קולוני (ileocolonic) והובילו לאזור זה רמות מוגברות של NA ו-NAM תוך מניעת ספיגה סיסטמית על מנת להימנע מתופעות לוואי שליליות (כגון אודם בפנים (facial flushing)).
מבדקי In vitro בקפסולות אלה הפגינו מצבים יציבים של הקפסולות ב-pH של 1.4, 4.5 ו-6.8 ולאחר מכן שחרור של התרכובות בpH של 7.4, שמדמה את רמת החומציות באזור האילאו-קולוני. במבדקי In vivo בבני אדם קפסולות ה-NA אך לא ה-NAM השיגו הגברה משמעותית בשפע הבקטרואידים.
בהעדר תופעות לוואי מערכתיות שליליות, שינויי מיקרוביום חיוביים אלה שהושרו על ידי מיקרוקפסולות של NA בשחרור מושהה קושרו עם שיפור בביומרקרים בכל הנוגע לרגישות מערכתית לאינסולין ודלקת מטבולית.
מסקנת החוקרים היא שהתערבות מיקרוביום נקודתית באמצעות מיקרוקפסולות NA בשחרור מושהה יכולה לשמש כהתערבות חדשנית להגברת הרגישות לאינסולין בסובלים ממצבים טרום סוכרתיים או מסוכרת מסוג 2.
מקור: