דעות

חוסן מוחי - תכנית החיסכון החשובה ביותר לטווח ארוך

לרגל יום המוח העולמי, יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל: "הגיע הזמן לשים את שמירת בריאות המוח במקום הרבה יותר בולט בשיח הציבורי, החברתי והרפואי ולפעול לשם כך בקרב כלל מגזרי החברה"

טומוגרפיה ממוחשבת. מוח
טומוגרפיה ממוחשבת. מוח

בחיפוש של המושג "בריאות המוח" בגוגל עולות פחות מעשירית התוצאות מאשר ל"בריאות הלב". הדבר מפתיע לנוכח חשיבותו הברורה של המוח האנושי. אחת הסיבות העיקריות לכך הינה תפיסה שגויה, על פיה תחלואת המוח היא תוצאה בלתי נמנעת של גיל מבוגר וגנטיקה. כלומר, גזירת גורל. אך לא כך הוא. כיום ידוע כי ניתן למנוע או לכל הפחות לדחות באופן ניכר את הופעתן של מחלות מוח של הגיל המבוגר. חקר המוח נמצא כעת בתנופה אדירה והמוח כבר אינו "קופסה שחורה".

עיקר הנכות בגיל המבוגר נגרמת כתוצאה ממחלות המוח. אחד מכל שלושה אנשים ילקה במהלך חייו בשבץ המוח או בדמנציה (קהיון). בשנים האחרונות גברה ההכרה כי רב המשותף בין אירועים מוחיים ודמנציה וכי ניתן למנוע הידרדרות קוגניטיבית מואצת. מחקר שעוקב אחרי בריאותם של תושבים מפרמינגהם שבמסצ'וסטס גילה שלאורך שלושה עשורים נצפתה הפחתה של יותר מ-40 אחוז בשיעורי הדמנציה! בין ההסברים לכך: השיפור באסטרטגיות מניעה, שיפור תנאי החיים והגברת המודעות לאורח חיים בריא (פעילות גופנית, דיאטה ים תיכונית, משקל גוף תקין והימנעות מעישון).

בעבודת מחקר שערכנו בישראל מצאנו כי איזון ערכי הסוכר, לחץ הדם והכולסטרול בדם ואימוץ אורח חיים בריא קשורים להידרדרות מתונה יותר בתפקוד השכלי. לעומת זאת, תנגודת להורמון האינסולין, אשר מקדימה התפתחות סוכרת מבוגרים ונגרמת בין השאר בשל אורח חיים לא בריא, קשורה בהידרדרות מואצת בתפקוד השכלי.

קיים קשר הדוק בין שמירת בריאות כלי הדם לשמירת בריאות המוח. לאירועים מוחיים תרומה מהותית להאצת ההידרדרות הקוגניטיבית והתפתחות דמנציה. התקשחות כלי הדם המוחיים והיווצרות טרשת עורקים מאיצה אף היא התפתחות דמנציה. מחלת אלצהיימר, הסוג הנפוץ ביותר של דמנציה, מאופיינת בהתנוונות של תאי עצב והצטברות של חלבון בשם עמילואיד, אשר גורם למוות של תאים. מתברר כי התקשחות והזדקנות מואצת של כלי הדם המוחיים מגבירות גם את הצטברות העמילואיד הפתולוגי במוח, כלומר תורמות ישירות לתהליך הניווני במוח.

השמירה על המוח צריכה להתחיל כבר בינקות ולהמשך עד גיל הזיקנה. בעשור האחרון גברה ההבנה כי מחלות מוח רבות, שמופיעות בגיל מבוגר, הן תוצר של תנאים להם נחשף המוח כבר בינקות ובילדות המוקדמת. תנאים סוציואקונומיים משופרים בינקות ובילדות המוקדמת קשורים בשכיחות נמוכה יותר של דמנציה בגיל המבוגר.

השכלה ופעילות מנטלית מאתגרת מגינה מפני הידרדרות שכלית מואצת. מחקרים מראים שלמרות השינויים האנטומיים והניווניים הטבעיים במוח המזדקן, אנשים בעלי השכלה רחבה וקשרים חברתיים ענפים עמידים יותר בפני דמנציה. על כן חשוב למקסם ולשמר את החוסן הקוגניטיבי ולהגיע לגיל מבוגר עם מוח בריא ככל הניתן. זוהי "תכנית החיסכון" החשובה ביותר לטווח ארוך. ניתן להצטרף אליה בכל שלב אולם עדיף לעשות זאת מוקדם ככל הניתן במסלול החיים.

העלות הכלכלית של הנכות הנגרמת מתחלואת המוח גבוהה במיוחד. בתקופה שבה אנו מתמודדים עם קשיים הולכים וגוברים במימון ביטוח סיעודי לכל וקיצבאות נכות, הדרך הזולה ביותר והיעילה ביותר לצמצם נכות בגיל המבוגר היא באמצעות הגברת המודעות והנגישות ויצירת תמריצים לשמירת בריאות המוח. גם דחייה של חמש שנים בהידרדרות הקוגניטיבית היא בעלת השלכות מרחיקות לכת ברמה האישית והלאומית, בחיסכון הכלכלי העצום לחברה.

הגיע הזמן לשים את שמירת בריאות המוח במקום הרבה יותר בולט בשיח הציבורי, החברתי והרפואי ולפעול לשם כך בקרב כלל מגזרי החברה. המשמעות היא לא רק אישית, בהחלטות שנקבל לגבי עצמנו, ילדינו ונכדינו, אלא גם בהיערכות מערכות החינוך, הבריאות והרווחה, ובפעילות של הרגולטור והמחוקק והמגזר השלישי.

(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")

נושאים קשורים:  יום המוח העולמי,  ד"ר דוד טנה,  יו"ר האיגוד הנוירולוגי בישראל,  בריאות המוח,  שבץ מוח,  דמנציה,  הידרדרות קוגניטיבית,  חקר המוח,  דעות,  חדשות,  תפקוד שכלי
תגובות

בס"ד

יישר כח פרופ' טנה. כן ירבו כמוך. ברור שהדרך הטובה ביותר להתמודדות עם צונאמי של אלצהיימר ודמנציה היא מניעה ושיפור אורחות חיים. אין ספק שאנחנו חייבים להיות פרואקטיביים בזיהוי מוקדם של גורמי הסיכון ושם להתערב. כבר היום המשק הישראלי מוציא 12 מיליארד שח בשנה על טיפול בדמנציה ואלצהיימר והצפי שמספר זה יוכפל עד 2030 וישולש עד 2050. לא נוכל להרשות לעצמנו לא להיות פעילים במניעה. מקווה שכתבתך תתרום לשינוי.