זיהום כרוני של רירית הרחם הוא מצב של דלקת מתמשכת הנגרמת על ידי מגוון בקטריות כגון - Enterobacteriaceae, Enterococcus, Streptococcus, Staphylococcus, Mycoplasma ו-Ureaplaspma. ייתכן ודלקת כזו תהיה ללא תסמינים ותמצא בעד 40% מהנשים הלא פוריות ותהיה אחראית לכשל חוזר בהשרשת העובר והפלות חוזרות.

כיום, אבחון של זיהום כרוני זה מבוסס על אחת משלוש שיטות - היסטרוסקופיה (Hysteroscopy) של חלל הרחם, ביופסיה של רירית הרחם עם זיהוי היסטולוגי של תאי פלסמה ותרבית חיידקית. הטיפול מבוסס על המזהמים שיצמחו התרבית החיידקית, אך לא כל האורגניזמים להם חלק בזיהום זה ניתנים לתירבות בקלות ולעתים זקוקים לזמן צמיחה של כשבוע.

מטרת החוקרים הייתה לפתח כלי אבחוני על בסיס מולקולרי לאבחון זיהום כרוני ברירית הרחם. כלי זה מבוסס על שימוש ב-PCR זמן אמת (Real-Time PCR) ומטרת החוקרים היא שתוצאותיו יהיו שוות לתוצאות של כל אחת משלוש השיטות הנזכרות מעלה, אך ללא ההטיות הנוצרות משימוש בכל אחת משיטות אלו בנפרד.

במחקר, התבצעה הערכה לזיהום כרוני מ-113 דגימות בעזרת לפחות כלי דיאגנוסטי מסורתי אחד – היסטולוגיה, היסטרוסקופיה ו/או תרבית חיידקית. על כל אחת מדגימות אלו בוצעה הערכה בסמיות על ידי Real-Time PCR לנוכחות של אחד מ-9 מזהמים המעורבים בזיהום. הרגישות והסגוליות של השיטה המולקולרית מול השיטות המסורתיות נערכה ב-65 דגימות של נשים שבהן בוצעה הערכה על ידי שלושת השיטות המסורתיות.

השיטה המולקולרית הראתה תוצאות התואמות את האבחון ההיסטולוגי ב-30 מהמקרים (14 חיוביים ו-16 שליליים בשתי השיטות), עם דיוק של 46.15. התאמה עם היסטרוסקופיה נצפתה ב-38 מקרים (37 חיוביים ו1 שלילי) עם דיוק של 58.46%. התאמה עם תרבית נצפתה ב-37 מקרים (22 חיוביים ו-15 שליליים) עם דיוק של 56.92%. מקרים שנשללו בגלל זיהום אפשרי של הדגימה או בעקבות חיידק שככל הנראה לא ניתן לתרבת, הדיוק עלה ל-66.15%. מתוך 65 המטופלות, רק ל-27 מתוכן הייתה אבחנה חיובית מהיסטולוגיה והיסטרוסקופיה, דבר שמוביל לדיוק של 58.64%.

רק ל-13 מטופלות הייתה אבחנה חיובית בשלושת השיטות הקלאסיות. מתוכן, ב-10 מקרים השיטה המולקולרית אבחנה זיהום, דיוק של 76.92%. בנוסף, השיטה המולקולרית איששה מעל חצי מהמזהמים המבודדים ובכך סיפרה אבחון נוסף של אורגניזמים שלא ניתנים לתרבות. תוצאות אלו אוששו על ידי Next-Generation Sequencing. בדגימות הרירית בהן הייתה תאימות לאבחון הזיהום בשלושת השיטות, הרגישות של הכלי המולקולרי עומדת על 75%, סגוליות של 100%, ערך ניבוי חיובי של 100%, שלילי של 25%, 0% של FP ו-25% של FN.

מסקנת החוקרים היא שהשיטה המולקולרית המתוארת כאן היא שיטה מהירה ולא יקרה המאפשרת זיהוי של מזהמים (כאלה שניתנים לתירבות וכאלו שלא) המעורבים בזיהום כרוני של רירית הרחם. דיוק השיטה היה דומה בהשוואה לכל אחת משלושת השיטות הקלאסיות וברמת תאימות כוללת של 76.92%. הכלי מאפשר הזמנות לשפר את הניהול של מטופלות לא פוריות עם סיכון לזיהום זה.

מקור: 

Moreno I. (2018) Am J Obstet Gynecol 2018;218:602.e1-16.