דו"ח משרד הבריאות על מצבה של מערכת הבריאות בישראל ביחס למדינות ה-OECD מדליק אורות אדומים בוהקים ומהבהבים, הנוגעים בעיקר למערכת האשפוז אך לא רק לה.

אולי נבין שאנחנו מתחילים מנקודת שפל של 2.3 מיטות אשפוז כללי ופסיכיאטרי בהשוואה ל-3.6 במדינות ה-OECD ושתוספת 200 המיטות לשנה, שהוטמעה בתקציב משרד הבריאות, אינה מספיקה ומגלמת ירידה בשיעור המיטות בשנים הבאות במקום עלייה מתבקשת?

אולי נבין היום ששיעור תפוסה שנתית של 93.8% מגלם בתוכו אשפוז של הזקנים במסדרונות, זיהומים צולבים ותמותה שבתנאים נאותים ניתן למנוע?

אולי נפנים שבמדינות ה-OECD מסיימים מדי שנה את בתי הספר לרפואה בממוצע 12.1 בוגרים על כל 100,000 תושבים בעוד שאצלנו רק 6.8 ובהתאם הולך ויורד מספר הרופאים בישראל בעוד שבמדינות ה-OECD מספר הרופאים עולה בהתמדה בשנים האחרונות?

אולי נתעורר כשנראה שבישראל יש רק חמש אחיות על כל 1,000 איש בעוד שבנורבגיה ובשווייץ עומד השיעור על מעל 17?

אמנם חלה עליה מבורכת בשיעור מכשירי ה-MRI לאוכלוסיה, מ-4.2 בשנה שעברה לחמישה מכשירים השנה, אך אנחנו עדיין רחוקים מהמצב במדינות המפותחות, שם עומד שיעור מכשירי ה- MRI על 24.7 מכשירים לכל מיליון תושבים. פערים בלתי נתפשים, תורים בלתי נסבלים.

והנתון הכי מתסכל הוא שלמרות גידול והזדקנות אוכלוסיית ישראל, למרות הזיהומים הרבים עקב הצפיפות בבתי החולים, למרות ההמתנה שנמשכת שעות בחדרי המיון ולמרות התורים הארוכים לניתוחים ולרופאים מומחים, ירד בשנים האחרונות שיעור ההוצאה הלאומית על בריאות מ-7.9% לשפל של 7.3% מהתל"ג בלבד.

וזה לא שמדינת ישראל אינה מסוגלת להיערך מראש לאתגרים עתידיים. כך לדוגמה, בצה"ל ובמשרד הביטחון פותחו, כבר לפני שנים רבות, תחומים חדשים בהיערכות לאיום הגרעין האיראני, הוכשרו צוותים, נרכש ידע ופותחו יכולות שלא היו קיימות בתחומי המודיעין, הטילים והלוויינים, ונרכשו אמצעי לחימה שהרחיבו את הזרוע הארוכה של המדינה. כן, כל אלה נעשו שנים רבות מראש תוך צפיית פני העתיד במטרה לצמצם אובדן חיי אדם.

אז ייתכן שבכלל כדאי לשנות את שמו של משרד הבריאות ל"משרד לביטחון בריאותי" ואולי יקרו לנו דברים טובים ויגיעו סוף סוף התקציבים?

אולי, בעקבות שינוי השם, נתחיל כבר היום להיערך ליעד הבינוי שהציב מטה הדיור הלאומי במשרד האוצר של תוספת של 27,000 מיטות עד שנת 2040?

אולי בעקבות שינוי השם נתחיל כבר היום להכשיר צוותים ולבנות תשתיות כדי להיערך להזדקנות המואצת של האוכלוסיה? אנו נמצאים בדקה ה-90 מבחינת הזמן הדרוש להכשרת צוותי רפואה להיערכות לקראת 2030, עת ימנו אזרחי ישראל בני ה-65 ומעלה 14.2% מהאוכלוסיה.

אולי בעקבות שינוי השם נוסיף תקנים של רופאים ואחיות שיאפשרו להכשיר מספיק צוותים, מומחים ורופאי משפחה שיטפלו בנו ויקוצרו התורים הבלתי אפשריים?

אולי בעקבות שינוי השם ייושמו המלצות ועדת מור יוסף להגנת הצוות הרפואי מפני אלימות?

ואולי בעקבות שינוי השם נבנה עוד בתי חולים בקריות, בבאר שבע ואולי בשרון ונוסיף מיטות לבתי החולים הקיימים?

אולי נשנה תפישה ונבין שההוצאה הלאומית לבריאות היא למעשה השקעה לאומית בבריאות תושבי ישראל ונרחיב אותה? כשם שההשקעה בכיפת ברזל מצילה חיים, כך גם ההשקעה בבריאות.

ואולי, רחמנא לצלן, יכין המשרד החדש לביטחון בריאותי תכנית רב שנתית שתתקן את חסרי ההווה, תיתן מענה לאתגרי העתיד ותוביל להצלת חיי אדם? כי כל המציל נפש אחת...

(המאמר פורסם לראשונה ב"ידיעות אחרונות")