קרישה

תוצאות שימוש באנגיוגרפיה פולמונרית (CTPA) כבדיקה יחידה לשלילת תסחיף ריאתי

החוקרים מצאו שערך הניבוי השלילי של CTPA כבדיקה יחידה אינו מספק עבור שלילת אירוע VTE בחולים עם סבירות pretest גבוהה

תסחיף ריאתי (מתוך סרט המחשה, מקור: יוטיוב)
תסחיף ריאתי (מתוך סרט המחשה, מקור: יוטיוב)

מחקרי תוצאה דיווחו על הבטיחות שבשימוש ב-CTPAי(computed tomographic pulmonary angiography) כטכנולוגיית הדמיה יחידה לשלילת תסחיף ריאתי. עם זאת, עדיין לא ברור האם ניתן להשתמש בכלי זה לכל המצבים הקליניים.

במטה-אנליזה בדקו החוקרים את שיעור החולים שאובחנו בפקקת ורידים תסחיפית (thromboembolic events - VTE) למרות הדמיית CTPA שלילית בהתאם לסבירות טרום בדיקה (pretest) לתסחיף ריאתי.

החוקרים חיפשו אחר מחקרי תוצאה (outcome studies) שגייסו חולים חשודים ב-PE ובחרו ב-CTPA כאסטרטגיית האבחנה במאגרי MEDLINE, יEMBASE ו-Cochrane Library מינואר 1990 ועד מאי 2017. התוצאה העיקרית הוגדרה כהתרחשות המצטברת של VTE ב-3 החודשים לאחר CTPA שלילי.

החוקרים איתרו 22 מחקרים. VTE אושש ב-2.4% מהנבדקים (רווח בר-סמך 95%, 3.8-1.3%) בזמן אירוע ה-Index או לאחר 3 חודשים. ניתוח תת קבוצות העלה שהיארעות מצטברת של VTE קושרה עם שכיחות pretest של PE, כאשר VTE התרחש ב-1.8% (רווח בר-סמך 95%, 3.7-0.5%), 1.4% (2.3-0.7%), 1.0% (1.8-0.5%) ו-8.1% (14.5-3.5%) בקבוצות חולים עם שכיחות PE נמוכה מ-20%, בין 20% ל-29%, בין 30% ל-39% וגדולה מ-40%, בהתאמה. ממצא זה אומת בניתוח מטה-רגרסיבי.

החוקרים הסיקו על בסיס ממצאים אלה שערך הניבוי השלילי של CTPA עבור VTE משתנה בהתאם לשכיחות ה-pretest של PE ועל כן סביר שאין זה מספיק לשלול VTE על בסיס בדיקה יחידה בקרב חולים עם סבירות pretest גבוהה ל-VTE. כמו כן, החוקרים סבורים שיש צורך במחקרים פרוספקטיביים נוספים על מנת לאמת את האלגוריתם האבחוני המתאים לקבוצה זו של מטופלים.

מקור: 

Belzile, D. et al. (2018) Journal of Thrombosis and Haemostasis. 16 (6)

נושאים קשורים:  קרישה,  קסקדה,  פקקת ורידים,  תסחיף,  D-dimer,  PE,  emboli,  תסחיף ריאתי,  מחקרים
תגובות