מטרת מחקר זה הייתה לקבוע האם טרשת נפוצה וטיפול עם מתילפרדניזולון ותרופות המשנות את מהלך המחלה הינם בעלי השפעה על גיל הפסקת הוסת.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 86 מטופלות ו-96 משתתפות בריאות. בוצעה השוואה של גיל הפסקת הוסת בשתי הקבוצות. המינונים המצטברים של מתילפרדניזולון, בטא-אינטרפרון וגלטרימר אצטט חושבו. בנוסף, נבדקה ההשפעה של EDSSי(Expanded Disability Status Scale), משך המחלה ומינונים מצטברים של תרופות על גיל הפסקת הוסת.
החוקרים מצאו כי הגיל הממוצע של הפסקת הוסת היה 45.3±4.8 בקבוצת המטופלות ו-46.8±4.3 בקבוצת המשתתפות הבריאות. ההבדל בין הקבוצות לא היה מובהק סטטיסטית. נמצא כי יש מתאם הפוך בין גיל הפסקת הוסת למינון האינטרפרון בטא 1-בטא בעוד שמשך המחלה ו-EDSS לא נמצאו כקשורים עם גיל הפסקת הוסת.
מסקנת החוקרים היא כי גיל הפסקת הוסת אינו מושפע מטרשת נפוצה. עם זאת, טיפול ממושך עם מתילפרדניזולון ואינטפרון בטא 1-בטא יכול להשפיע על גיל הפסקת הוסת באופן תלוי מינון
מקור:
Boru, U.T. et al. (2018) Journal of International Medical Research